ג'יימס דוליטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יימס הרולד דוליטל
James Harold Doolittle
לידה 14 בדצמבר 1896
אלמדה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בספטמבר 1993 (בגיל 96)
Pebble Beach, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הלאומי ארלינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי ג'ימי
השכלה
השתייכות חיל האוויר של ארצות הברית
תקופת הפעילות 19171959 (כ־42 שנים)
דרגה גנרל
תפקידים בשירות
מפקד חיל האוויר ה-12 של ארצות הברית בצפון אפריקה
מפקד חיל האוויר ה-15 בים התיכון
מפקד חיל האוויר השמיני של ארצות הברית
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
מדליית הכבוד (ארצות הברית)  מדליית הכבוד
כוכב הכסף  כוכב הכסף
צלב התעופה המצוין
מדליית חיל האוויר
תפקידים אזרחיים
סגן נשיא חברת הנפט של
יו"ר תאגיד מעבדות החלל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'יימס הרולד "ג'ימי" דוליטלאנגליתJames Harold Doolittle;‏ 14 בדצמבר 189627 בספטמבר 1993) היה גנרל וטייס בחיל האוויר של ארצות הברית שם נחשב כגיבור בגלל פיקודו על הפצצת יפן במלחמת העולם השנייה שנודעה בשם הפשיטה של דוליטל, ארבעה חודשים לאחר ההתקפה על פרל הארבור.

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוליטל התגייס ב-אוקטובר 1917 לגייס האיתות (שקדם לחיל האוויר האמריקאי) כצוער בקורס טיס. לאחר מכן למד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי בפקולטה הצבאית לאווירונאוטיקה. במלחמת העולם הראשונה שימש כמדריך טיסה. לאחר המלחמה עזב את הצבא ושירת במילואים. הוא סיים את לימודיו בקליפורניה ב-1922 ואחר כך המשיך לתואר מאסטר בתעופה ב-MIT. הוא היה אחד מהטייסים הנודעים בארצות הברית, ב-ספטמבר 1922 הטיס מטוס DH-4 מפלורידה לקליפורניה עם חנייה אחת לתדלוק. על כך זכה ב-"צלב התעופה המצוין".

דוליטל סייע בפיתוח אמצעי ניווט במטוסים. ב-1929 טס בפעם הראשונה בטיסת מכשירים. בתקופה זאת עבד במספר חברות ביניהן חברת הנפט של שם השפיע על החברה ליצור דלק עם מספר אוקטן מיוחד למטוסים ששיפר את הביצועים שלהם. דוליטל חקר גם את הקשר בין תופעות פסיכולוגיות אצל טייסים והשפעתן על הראייה ותחושות התנועה.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 ביולי 1940 חזר לשירות פעיל בדרגת מייג'ור. ב-2 בינואר 1942 הועלה לדרגת לוטננט קולונל. הוא היה כבר בן 45 והתנדב לתכנן ולפקד על פעולת הפצצת טוקיו בתנאי שישתתף בה. המורל בצבא ובמדינה היה בשפל, היפנים היו בטוחים שעריהן אינן בטווח מפציצים והנשיא רוזוולט לחץ על פעולה להפצצת יפן כי היה זקוק לה כאוויר לנשימה.

דוליטל בחר את צוותי 16 מטוסי הפצצה בינוניים B-25 מיטשל. לאחר אימון הצוותים וביצוע שינויים טכניים שאפשרו למטוסים להמריא ממסלולים קצרים, הם הועמסו על נושאת המטוסים הורנט לכיוון יפן. ב-18 באפריל 1942 המריאו המטוסים ותקפו את טוקיו, קובה, יוקוהמה, אוסקה ונגויה. היפנים הופתעו ואף מטוס לא הופל. מפקד הנ"מ היפני התאבד בחרקירי. לאחר ההפצצה נחתו 15 מטוסים בסין ואחד בברית המועצות, 3 טייסים נהרגו ו-8 נשבו על ידי היפנים. דוליטל הצליח לחבור ללוחמי גרילה סיניים ולחזור לארצות הברית. הוא חשב שיינזף על כישלון הפעולה אף במקום זה התקבל כגיבור והוקפץ בשתי דרגות לבריגדיר גנרל. ההתקפה גרמה ליפנים להקצות מטוסים להגנת עריהם וכן לשינויי תוכניותיהם באוקיינוס השקט שהביאו לקרב מידווי.

לאחר זאת שימש דוליטל בתפקידי פיקוד שונים-פיקוד על חיל האוויר ה-12 בצפון אפריקה, פיקוד על כוח האוויר ה-15 בחזית הים התיכון ובינואר 1944 מונה למפקד חיל האוויר השמיני באנגליה. ב-13 במרץ 1944 הועלה לדרגת לוטננט גנרל, זאת הייתה הדרגה הגבוהה ביותר לקצין מילואים. הוא שינה את האסטרטגיה של טייסי הקרב באירופה בכך שאיפשר להם לתקוף שדות תעופה גרמניים בטיסות ההפצצה.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 במאי 1946 חזר דוליטל לחברת הדלק של בתפקיד סגן נשיא ומאוחר יותר מונה למנהל כללי.

ב-28 בפברואר 1959 פרש משירות בחיל האוויר ושימש ראש תאגיד מעבדות החלל והנשיא הראשון של איגוד חיל האוויר שהוקם ב-1957.

ב-25 באפריל 1985, בהיותו בן 89 קיבל בהחלטת הקונגרס, דרגת גנרל 4 כוכבים הנשיא רונלד רייגן ענד לו אותה בטקס מיוחד.

הוא נפטר בגיל 96 ונקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס דוליטל בוויקישיתוף