ג'יימס פולק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'יימס נוקס פולק
2 בנובמבר 1795; מחוז מקלנבורג שבצפון קרוליינה - 15 ביוני 1849; נאשוויל (בגיל 53)
Polkpolk.jpg

ג'יימס נוקס פולק
שם בשפת המקור James Knox Polk
מדינה ארצות הברית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בת-זוג
נשיא ארצות הברית ה-11
תקופת כהונה 4 במרץ 18453 במרץ 1849 (4 שנים)
סגן ג'ורג' דאלאס
הקודם בתפקיד ג'ון טיילר
הבא בתפקיד זכארי טיילור
מושל מדינת טנסי ה-9
תקופת כהונה 14 באוקטובר 183915 באוקטובר 1841 (שנתיים)
יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית ה-17
תקופת כהונה 7 בדצמבר 18354 במרץ 1839 (3 שנים ו-12 שבועות)

ג'יימס נוקס פולקאנגלית: James Knox Polk‏; 2 בנובמבר 1795 - 15 ביוני 1849) היה נשיאה ה-11 (1845 - 1849) של ארצות הברית. פולק נחשב לאחד ממובילי רעיון "הייעוד הגלוי" שלפיו על ארצות הברית להתפשט ברחבי צפון אמריקה ולהפיץ את ערכיה.

פולק נחשב לנשיא החזק האחרון לפני מלחמת האזרחים האמריקנית. הוא השלים את כל המטרות שהציב לעצמו כשנכנס לתפקיד: כשמקסיקו התנגדה לסיפוח רפובליקת טקסס, פולק פתח במלחמת ארצות הברית-מקסיקו וניצח, תוך כדי שהוא מרחיב את השטחים. הוא הפחית את מכסי המגן ופייס את האזורים המתועשים פחות שנדרשו לייבא מוצרים. הוא הגיע להסכם עם בריטניה בנוגע לאורגון. הוא בנה מערכת אוצר עצמאית ששרדה עד 1913, פתח את האקדמיה הימית של ארצות הברית ואת הסמית'סוניאן, הניח את אבן הפינה לאנדרטת וושינגטון והפיק את הבול הראשון של ארצות הברית.

פולק הבטיח לשרת כהונה אחת בתפקיד, וחזר לטנסי ב-1849. הוא מת כעבור שלושה חודשים. היסטוריונים דירגו אותו כאחד מהנשיאים הגדולים בתולדות ארצות הברית, בשל יכולתו לקדם, להשיג תמיכה ולמלא את כל הבטחותיו.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולק נולד בצפון קרוליינה. הוריו היו סמואל פולק וג'יין נוקס, ומשפחתו הייתה בעלת יותר מחמישים עבדים. הוא סיים לימודי משפטים באוניברסיטה של צפון קרוליינה ב-1818, היה לעורך דין, והחל קריירה פוליטית.

בשנת 1825 נבחר פולק מטעם המפלגה הדמוקרטית לבית הנבחרים של ארצות הברית, שם שירת עד לשנת 1839 משנת 1835, והיה גם יושב ראש בית הנבחרים.

בשנת 1839 נבחר פולק לתפקיד מושל טנסי, בתפקיד זה שימש עד 1841.

הבחירות לנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1844
כרזת בחירות של פולק מ-1844

לאחר שהפסיד את תפקיד המושל, היה פולק נחוש לכהן כסגן נשיא ארצות הברית הבא. מרטין ואן ביורן נחשב למועמד המוביל מטעם הדמוקרטים ב-1844, ופולק ניסה להיבחר לסגנו. ואן ביורן אמנם היה הנשיא לשעבר, אולם הפלג הדרומי במפלגה התנגד אליו בגלל עמדותיו כלפי העבדות, ואופן טיפולו במשבר הכלכלי של 1837 גרם גם הוא להתנגדות. דרומיים רבים העדיפו לתמוך בסגן הנשיא לשעבר, ג'ון קלהון מקרוליינה הדרומית. התעשיינים התאחדו מאחורי לואיס קאס, הסנאטור ממישיגן, וגם סגן הנשיא לשעבר ריצ'רד ג'ונסון נחשב למועמד חזק. פולק היה מוכן להיות סגן של כל אחד מהם, והיה צריך לזכות בשליטה במשלחת מטנסי לוועידה הדמוקרטית הלאומית. הוא הצליח לנצח את מתנגדיו בסניף המקומי והנחה את ציריו לתמוך בו לתפקיד סגן הנשיא בכל מחיר, תחת כל מועמד שלא יהיה. הדבר פתח אפשרות לחתום על עסקה עם ואן ביורן, בה טנסי תתמוך בואן ביורן בתמורה למינויו של פולק לסגנו. הסנאטורים תומאס בנטון ממיזורי וג'יימס ביוקנן מפנסילבניה, שרצו סגן נשיא פחות בולט כדי שיוכלו להתמודד על הנשיאות ב-1848, התנגדו לפולק. נושא סיפוח רפובליקת טקסס בידי הנשיא ג'ון טיילר שלט במירוץ. ואן ביורן והמועמד הוויגי המוביל, הנרי קליי, התנגדו לסיפוח ולמלחמה עם מקסיקו שתבוא בעקבותיו, אולם פולק ואנדרו ג'קסון תמכו בהתרחבות. ג'קסון, מאוכזב מעמדתו של סגנו לשעבר, ואן ביורן, החליט לתמוך בפולק כמועמד, למרות שפולק לא חשב שיוכל להפוך למועמד. אולם ההתנגדות שואן ביורן זכה לה מהמערב ומהדרום, הובילה לכך שפולק ייחשב למועמד פשרה.

כשהועידה החלה ב-27 במאי 1844, השאלה הייתה האם הועידה תקבע חוק שיצריך מועמד נשיאותי להשיג שני שלישים מקולות הצירים. הדרום תמך בכך, והחוק עבר, וכך הכשיל את מועמדותו של ואן ביורן. ואן ביורן אמנם זכה ברוב בסיבוב הראשון, אולם לא ברוב המיוחס, והתמיכה בו החלה לרדת. קאס, ג'ונסון, קלהון וביוקנן גם הם קיבלו קולות בסיבוב הראשון, ואחרי הסיבוב החמישי החל קאס להוביל. כשההצבעה נמשכה, מתנגדי קאס מצפון מזרח המדינה הודיעו על תמיכתם בפולק. בסיבוב השמיני, פולק זכה ב-44 מתוך 266 צירים. לאחר הסיבוב השמיני, כמה צירים נאמו לטובת פולק, והוא נבחר להיות המועמד בסיבוב התשיעי. הוא בחר בג'ורג' דאלאס, סנאטור לשעבר מפנסילבניה, כסגנו.

פולק לא נכח בוועידה, וכששמע על מועמדותו, טען שאסור לו לדחות את המועמדות. בגלל שהמפלגה הדמוקרטית הייתה מפולגת בתוך עצמה, הבטיח פולק לשרת רק כהונה אחת בתפקיד, וקיווה ששאר הדמוקרטים יתמכו בו אם ידעו שבעוד ארבע שנים יבחר מועמד אחר. הוויגים לעגו לפולק ולאלמוניותו. למרות שהיה דובר בית הנבחרים ומושל טנסי, כל הנשיאים הקודמים היו סגני נשיאים, מזכירי המדינה או גנרלים בכירים. פולק נחשב למועמד ה"סוס השחור" הראשון, אולם מועמדותו לא הייתה מפתיעה כמו זו של פרנקלין פירס. למרות השסעים במפלגתו, הנרי קליי, שהיה המועמד הוויגי ומזכיר המדינה בעברו, ידע שפולק יוכל לאחד את הדמוקרטים.

תוצאות הבחירות ב-1844

הנשיא היוצא ג'ון טיילר- וויגי שהיה דמוקרט לשעבר- סולק ממפלגתו בספטמבר 1841. למרות שפולק תמך בסיפוח טקסס, שקל טיילר לרוץ כמועמד עצמאי, אולם הסכים לפרוש לאחר שג'קסון עודד את הדמוקרטים לקבל את תומכי טיילר למפלגה. לאחר שהאיום מצד טיילר נעלם, התמקד פולק באיחוד המפלגה. הוא הכריז שישרת כהונה אחת, וקיווה שדבר זה ישיג לו תמיכה מצד קלהון, קאס, בנטון וביוקנן, שרצו להיבחר לנשיאות אחרו. פולק נמנע מלדבר על נושא המכסים, אולם משך את פנסילבניה, מדינת מפתח, כשנאם נאומים לטובת המכס. בניו יורק, עוד מדינה חשובה, המושל הדמוקרטי איחד את הפלגים במפלגה המקומית מאחוריו. נושא סיפוח טקסס איים לפלג את המפלגה בין צפון ודרום, אולם פולק הצליח לפייס את הדרום ללא פגיעה במנהיגי המפלגה הצפוניים. ככל שהבחירות התקרבו יותר, התברר שרוב המדינה תמכה בסיפוח, וכמה מנהיגים וויגיים דרומיים תמכו בפולק בגלל התנגדותו של קליי לסיפוח. ביוני 1844, ניסה קליי לרכך את עמדתו בנוגע לסיפוח, אולם ניסיונו גרם לכעס מצד מתנגדי הסיפוח הצפוניים ולא פייס את הדרום. פולק השיג 49.5 אחוזים מהקולות ו-170 מתוך 275 אלקטורים.

פולק הפסיד במדינת לידתו, קרוליינה הצפונית, ובמדינת מגוריו, טנסי, והוא המועמד היחיד שעשה כן. למרות זאת, הוא ניצח בפנסילבניה ובניו יורק, לאחר שמפלגת החירות, שהתנגדה לעבדות, לקחה קולות מקליי. בנוסף, תמיכת המהגרים, שהתנגדו לוויגים, עזרה לפולק. פולק ניצח בבחירות בהפרש של 39,000 קולות מתוך 2.6 מיליון, והשיג 170 אלקטורים לעומת 105 לקליי. הוא זכה ב-15 מדינות, וקליי ב-11.

לאחר ששמע על ניצחונו ב-15 בנובמבר 1844, החליט פולק ליצור קבינט מאוזן מבחינה גאוגרפית. הוא החליט לא להכניס אל הקבינט שלו אישים שרצו להתמודד לנשיאות, למרות שבחר למנות את ביוקנן לתפקיד מזכיר המדינה. פולק כתב לואן ביורן וקיבל את המלצתו למינוי מזכיר האוצר. אנדרו ג'קסון תמך בפולק במהלך הליך המינויים, והשניים נפגשו בפעם האחרונה בינואר 1845, לפני שג'קסון מת ביוני. המינויים שביצע פולק גרמו לכעסו של ואן ביורן.

כשפולק הרכיב את הקבינט שלו, הנשיא טיילר ניסה להשלים את סיפוח טקסס. כשהסנאט דחה הסכם לסיפוח הרפובליקה, ניסה טיילר להעביר החלטה בשני בתי הקונגרס. בגלל אי הסכמה בנושא העבדות, נאלץ פולק לפשר בין הצדדים. בעזרת פולק, הסיפוח עבר ברוב דחוק בסנאט. במהלך מפתיע, יומיים לפני כניסתו של פולק לתפקיד, שלח טיילר לטקסס מכתב סיפוח רשמי.

נשיאותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולק היה הנשיא הצעיר ביותר עד אז. הוא הבטיח לבסס מערכת אוצר עצמאית, להוריד את מכסי המגן, להשיג את אורגון ואת קליפורניה וניו מקסיקו. פולק התחייב לשרת כהונה אחת, והשיג את כל מטרותיו תוך ארבע שנים. בעזרת קישור אורגון (ללא עבדות) וטקסס (עם העבדות) פולק זכה לתמיכה מהצפון ומהדרום.

מדיניות תקציבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולק הצליח להעביר החלטה שהורידה את המכסים הגבוהים משנת 1842. הדרום והמערב, שהיו תלויים בייבוא, תמכו בחוק, אולם הפרוטקציוניסטים מהצפון התנגדו לכך. בנוסף פולק יצר מערכת אוצר עצמאית, בה הכסף הממשלתי הוחזק במשרד האוצר ולא בבנקים.

וטו על חוק הנהרות והמזחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקונגרס העביר את חוק הנהרות והמזחים ב-1846 כדי לספק 500,000 דולר למטרות שיפור פנימי, אולם פולק הטיל עליו וטו. פולק טען שהחוק העדיף אזורים מסוימים, וטען שהבעיות הן מקומיות ולא לאומיות. הוא חשש מכך שחברי הקונגרס ידאגו בעיקר לאינטרסים המקומיים שלהם.

עבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצונו של פולק להתפשט מערבה גרם לוויכוח לגבי העבדות. מתנגדי העבדות טענו שפולק היה כלי של תומכי העבדות ושלכן תמך בסיפוח טקסס ובמלחמה עם מקסיקו. מתנגדי העבדות ניסו להעביר חוק למניעת העבדות בטריטוריה במקסיקו, אולם פולק חסם את החוק בסנאט, והעדיף את הרחבת פשרת מיזורי. פולק עצמו החזיק עבדים. הוא לא מכר את עבדיו אבל קנה כמה בתקופתו כנשיא. בצוואתו דרש שעבדיו ישוחררו אחרי שאשתו, שרה, תמות, אולם מלחמת האזרחים שחררה אותם לפני מותה ב-1891.

מדיניות חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולק תמך בהתרחבות ארצות הברית, וכמו רוב הדרום תמך בסיפוח טקסס. כדי לאזן את רצונות הדרום והצפון, הוא דרש גם את טריטורית אורגון (שכללה גם את וושינגטון, איידהו וקולומביה הבריטית. הוא גם רצה לרכוש ממקסיקו את קליפורניה.

אורגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולק לחץ על בריטניה לפתור את סכסוך הגבול באורגון, שמאז 1818 הייתה בעלת שלטון משותף. בריטניה לא הסכימה לחלוקה. המצע הדמוקרטי דרש את כל אורגון, אולם פולק התפשר. לאחר שהבריטים סירבו שוב, פולק דרש שוב את כל אורגון עד לגבול אלסקה.

אולם פולק רצה את הטריטוריה ולא להילחם, וכך הצליח להגיע לפשרה עם הבריטים ב-1846, כשהבריטים קיבלו את ההצעה האמריקנית המקורית. רבים רצו את כל אורגון, אולם הסנאט אישר את ההסכם. פולק הכעיס כמה דמוקרטים בכך, שטענו שפולק הטעה אותם.

טקסס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר היבחרו של פולק, הנשיא ג'ון טיילר הצליח להעביר החלטה שצירפה את טקסס לאיחוד. טקסס הפכה למדינה בסוף 1845. המקסיקנים, ששלטו בטקסס עד 1836, כעסו והזהירו מפני מלחמה. כמה ימים לאחר מכן פולק הכריז שרק טקסס וארצות הברית יחליטו בנוגע לסיפוח.

מלחמת ארצות הברית-מקסיקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הסיפוח, פולק נשא עיניים לקליפורניה וקיווה להשיג אותה. הוא התעניין בסן פרנסיסקו כנתיב סחר עם אסיה. הוא ניסה לרכוש אותה בכסף, אולם המקסיקנים כעסו לאחר שגילו שלא הוצעו להם פיצויים על טקסס. פולק החליט לשלוח את הגנרל זכארי טיילור, שיחליף אותו בתפקיד הנשיא, אל האזור בין הנהרות. לאחר שהשגריר במקסיקו הושפל, פולק דרש הכרזת מלחמה, וטיילור חצה את נהר הריו גראנדה. מקסיקנים הרגו חיילים אמריקניים מעבר לנהר, ופולק הכריז שזאת עילה למלחמה. ב-11 במאי הוא הכריז שמקסיקו פלשה לארצות הברית.

אישים כאברהם לינקולן התנגדו לכך, אבל הקונגרס תמך במלחמה.

הוויגים שהתנגדו לעבדות, וג'ון קווינסי אדמס, התנגדו למלחמה. גם ג'ון קלהון התנד.

פולק, שהיה נחוש לכהן רק קדנציה אחת, מיהר לממש את הבטחותיו הרבות מן הבחירות.

פעולה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולק בחר בגנרלים הטובים ביותר וארגן אסטרטגיה צבאית. בקיץ 1846, ארצות הברית כבר כבשה את ניו מקסיקו וצעדה בתוך קליפורניה. ארצות הברית הגיעה להסכם סודי עם אנטוניו לופס דה סנטה אנה, הדיקטטור המקסיקני לשעבר, שהבטיח לשכנע את מקסיקו למכור את השטחים לארצות הברית. אולם סנטה אנה הגיע למקסיקו, הכריז על עצמו כנשיא וניסה לסלק את האמריקנים. הגנרלים טיילור ווינפילד סקוט השמידו כל התנגדות ולכדו את מקסיקו סיטי. מקסיקו נכנעה רק ב-1848, והסכימה לפשרה של פולק.

הסכם גואדלופה אידלגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולק הצליח להגיע להסכם עם מקסיקו, למרות שדמוקרטים דרשו לספח את מקסיקו כולה. ארצות הברית התרחבה בעוד 3.1 מיליון מטרים רבועים. מקסיקו איבדה חצי מגודלה וארצות הברית גדלה בשליש. קליפורניה, נבאדה, יוטה, רוב אריזונה וחלקים מניו מקסיקו, קולורדו וויומינג התווספו לארצות הברית. ההסכם הכיר בסיפוח טקסס ובשליטה של ארצות הברית עד נהר הריו גרנדה. מקסיקו קיבלה 15 מיליון דולר. קצת פחות מ-20,000 אמריקנים נהרגו, לעומת יותר מ-50,000 מקסיקנים. המלחמה עלתה לארצות הברית כמאה מיליון דולרים. פולק התעקש שמטרתו במלחמה לא הייתה הרחבת העבדות.

הוויגים, שהתנגדו לפולק, החליטו לתמוך בהסכם בסנאט וכך הסתיימה המלחמה.

המלחמה נתפסה כפעולה לא מוסרית ותוקפנית, ובבחירות 1848 הוויגים בחרו בטיילור כמועמד לנשיאות. בריאותו של פולק הידרדרה בגלל המלחמה.

קובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע 1848, פולק שלח שגריר לספרד, שישא ויתן על רכישת קובה בסכום של עד 100 מיליון דולר. קובה הייתה קרובה לארצות הברית והעבדות בה הייתה חוקית, כך שהדרום חשק בה. ספרד עדיין הרוויחה מקובה ודחתה את ההסכם.

יצירת מחלקת הפנים של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מפעולותיו האחרונות של פולק כנשיא הייתה יצירת מחלקת הפנים של ארצות הברית ב-3 במרץ 1849. היה זה המשרד הראשון שנוצר מאז הקמת המדינה. פולק לא תמך בכך שהממשלה תשתמש בכוחה על אדמות ציבוריות, אולם החוק עבר ביומו האחרון בתפקיד והוא לא מצא סיבה חוקתית להתנגדות, אז הוא חתם על החוק.

לאחר הנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגיו הרבים כנשיא גבו גם מחיר בריאותי. פולק, שהיה מלא התלהבות ומרץ כשנכנס למשרה, עזב את הבית הלבן בגיל 53, מותש משנים של שירות ציבורי. הוא מת ארבעה חודשים מאוחר יותר, ונהנה מתקופת הפרישה הקצרה ביותר מבין כל נשיאי ארצות הברית. פולק נקבר בנשוויל שבטנסי.

אשתו של פולק, שרה פולק חיה עוד 42 שנים לאחר מותו, מה שהקנה לה באופן אירוני את תקופת הפרישה הארוכה ביותר מבין כל הגברות הראשונות. את ביתם המשותף הפכה לבית הארחה, ובתקופת מלחמת האזרחים שני הצדדים התארחו שם, והוא היה מוכר כמקום ניטראלי. כשנפטרה שרה פולק ב-14 באוגוסט 1891, האומה התאבלה עליה כקשר יקר מפז לעבר שאבד. היא נטמנה באחוזת הקבר שבה נקבר בעלה, בנשוויל, טנסי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתימת ג'יימס פולק
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס פולק בוויקישיתוף