ג'מיל אל-מדפעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'מיל אל-מדפעי
ראש ממשלת עיראק 
Jamil Al-Madfai.jpg

ג'מיל אל מדפעי
קודם רשיד עלי אל-כילאני
עלי ג'אודת אל-איובי
חכמת סוליימן
רשיד עלי אל-כילאני
נוראדין מחמוד
יורש עלי ג'אודת אל-איובי
יאסין אל-האשמי
נורי סעיד
נורי סעיד
פאדל אל-ג'מאלי
תחילת כהונה 9 בנובמבר 1933
1 במרץ 1933
17 באוגוסט 1939
2 ביוני 1941
29 בינואר 1953
סוף כהונה 25 באוגוסט 1934
16 במרץ 1935
26 בדצמבר 1938
10 באוקטובר 1941
1 בספטמבר 1953
תאריך לידה 1890
מקום לידה מוסול
תאריך פטירה 1959
שם בשפת אם جميل المدفعي

ג'מיל אל מדפעיערבית - جميل المدفعي; 1890 - 1959) היה פוליטיקאי עיראקי ששימש חמש פעמים כראש ממשלת עיראק.

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל-מדפעי נולד במוסול שבעיראק ושירת בצבא האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, אך ערק על מנת להשתתף במרד הערבי. לאחר המלחמה סייע לאמיר פייסל בתקופת כהונתו הקצרה כמלך סוריה בשנת 1920. הוא שב לעיראק בשנת 1920 אך נאלץ לצאת לגלות בשל מעורבותו בפעילות פוליטית אנטי-בריטית. עם שובו בשנת 1923 שימש במספר עמדות פוליטיות שונות, ובין היתר שימש מספר פעמים כיושב ראש בית הנבחרים.‏[1] והצטרף לממשלת עיראק בשנת 1930. בשנים אלו פעל מטעם "מפלגת ההגנה הלאומית" שהורכבה מאישים הקשורים בשושלת ההאשמית שפעלו במסגרת המרד הערבי.‏[2]

כהונות ראשונות כראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בנובמבר 1933 מונה לראשונה לכהונת ראש ממשלת עיראק, והחליף בתפקיד זה את הפוליטיקאי הקיצוני רשיד עלי אל-כילאני. ממשלתו נחשבה מתונה, ושר החוץ בממשלה היה המדינאי הפרו-בריטי נורי סעיד.‏[3] ממשלה זו החזיקה מעמד כשנה, ובאוגוסט 1934 הוחלף אל-מדפעי בעלי ג'אודת אל-איובי ושימש כשר ההגנה בממשלתו.‏[4]

ב-1 במרץ 1935 נקרא שוב על ידי ראזי, מלך עיראק לכהן כראש הממשלה, וזאת על רקע התמרדות השבטים השיעים בדרום המדינה. הוא החזיק בתפקיד זה כשבועיים, בטרם הגיש למלך את התפטרותו, ב-16 במרץ 1935.‏[5]

ב-1936 יזם הגנרל בכר סדקי הפיכה צבאית, שהדיחה את ראש הממשלה יאסין אל-האשמי והביאה למינויו של ראש הממשלה חכמת סוליימן שפעל מטעמו של סדקי, שהיה למעשה השליט בעיראק. ההפיכה כשלה, וקצינים במשטרו של סדקי חתרו תחתיו, ובסופו של דבר נרצח סדקי ב-1937. לאחר רצח סדקי סולק סוליימן, ואל-מדפעי הובא במקומו כמועמד המקובל הן על כת הקצינים, והן על הממשל ההאשמי.‏[6]

כהונתו של מדפעי נמשכה בין 17 באוגוסט 1937 ל-16 בדצמבר 1938. מדפעי נקט במדיניות פרו-בריטית מתונה, ונאבק עם אנשי כת הקצינים, בראשותו של סלאח א-דין א-סבאע' שרצו במדיניות אקטיבית שתקטין את המעורבות הבריטית בעיראק, ואף בסיוע למרד הערבי בארץ ישראל.‏[7] בין היתר סייעו לקצינים אישים שנתפסו כמתונים כנורי סעיד ויאסין אל-האשמי, שנותרו מחוץ לממשלה וחתרו כנגד אל-מדפעי. בסופו של דבר סולק אל-מדפעי בהפיכה צבאית נוספת, בדצמבר 1938, והוחלף בנורי סעיד.‏[8]

מרד רשיד עלי אל-כילאני, ותוצאותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1941 התבצעה הפיכה נוספת, וכת הקצינים בראשותו של א-סאבע' העלתה לשלטון את אל-כילאני, הדיחה את העוצר עבד אל-עילה, ושלטה בשמו של המלך הפעוט פייסל השני. כילאני ניהל מדיניות אנטי-בריטית ופרו נאצית, והגיע לעימות חזיתי עם בריטניה. בתקופת המרד שהו עבד אל-אילה, נורי סעיד, מדפעי ופוליטיקאים מתונים נוספים במלון המלך דוד בירושלים.‏[9] במאי 1941 פרצה המלחמה האנגלו-עיראקית שהסתיימה בצאתו של כילאני לגלות, ובכיבוש עיראק על ידי הבריטים. ב-4 ביוני 1941 מינה עבד אל-אילה את אל מדפעי שוב לכהונת ראש הממשלה.‏[10] עיראק הייתה בתקופה זו תחת שלטון כיבוש בריטי. אל- מדפעי נמנע מנקיטת צעדים חמורים כנגד אנשי כילאני, והעדיף מדיניות של פיוס לאומי.‏[11] אל-מדפעי שימש בתפקיד זה עד 10 באוקטובר 1941 והוחלף בנורי סעיד.

לאחר מרד רשיד עלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים שלאחר מכן המשיך אל-מדפעי לשמש בתפקידים חשובים בממשל העיראקי, כיושב ראש בית הנבחרים,‏[12], וחבר בממשלה בתפקידים שונים, ובין היתר שר הפנים בממשלת מוחמד א-סדר ששלטה בעת ששלחה עיראק את חיל המשלוח העיראקי למלחמת העצמאות.‏[13] בתפקידים אלו נקט בקו קיצוני בכל הנוגע לסכסוך היהודי-ערבי, השמיע קולו כנגד תוכנית החלוקה, ואף עמד בראש "הוועד העיראקי להצלת פלסטין".‏[14] לאחר מלחמת העצמאות שימש כשליח למדינות ערב על מנת לנסות ולגבש מדיניות אחידה לקראת השיחות הנוגעות להסכמי רודוס.‏[15]

בנובמבר 1952 פרצו בעיראק מהומות סטודנטים, שהפכו למרידה עממית. עבד אל-אילה קרא שוב למדפעי להקים ממשלה, אך הוא כשל בנסיונותיו. השלטון ניתן לידי מפקד הצבא נור א-דין מחמוד שדיכא את המהומות ביד קשה.‏[16][17] בעקבות המהומות נערכו בחירות חדשות, והשלטון נערך להעברת השלטון מהעוצר עבד אל-אילה למלך פייסל השני שהגיע לבגרות. במסגרת זו הוטלה הרכבת הממשלה על אל-מדפעי, ששימש שוב כראש ממשלה בין 29 בינואר 1953 ל-1 בספטמבר 1953.‏[18] ממשלתו זו של אל-מדפעי הייתה כושלת, ואל-מדפעי נתפס כאדם חלש שאין ביכולתו לפתור את בעיותיה של עיראק. עם עלייתו לשלטון החליף המלך החדש את אל-מדפעי בפאדל אל-ג'מאלי.‏[19][20]

גם לאחר כהונה זו המשיך אל-מדפעי לשמש בתפקידים שונים, כיושב ראש הפרלמנט.‏[21] ב-1959 מת ממחלת סרטן הריאות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקורדים בעיראק מורדים, דואר היום, 8 בינואר 1932
  2. ^ בחירות בעיראק, דבר, 6 ביולי 1934
  3. ^ ממשלה מתונה בעיראק, דבר, 12 בנובמבר 1933
  4. ^ ממשלה חדשה בעיראק, דבר, 29 באוגוסט 1934
  5. ^ המרד בעיראק מתפשט, דואר היום, 19 במרץ 1935
  6. ^ ממשלת ג'מיל מדפעי בעיראק, דבר, 18 באוגוסט 1937
  7. ^ מיכאל אפל, המזרח התיכון בימינו; עיראק - מלוכה, מהפכה, רודנות, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2005, עמ' 54
  8. ^ קשר נגד ממשלת עיראק, דבר, 16 בדצמבר 1938
  9. ^ אליהו ששוןמאמצים להציל את עיראק מידי הנאצים, דבר, 14 בספטמבר 1966
  10. ^ ממשלה חדשה בעיראק, דבר, 4 ביוני 1941
  11. ^ אפל, עמ' 62
  12. ^ קול מעיראק, דבר, 14 באוגוסט 1946
  13. ^ Bagdhad has new cabinet, פלסטיין פוסט, 30 בינואר 1948
  14. ^ המופתי דורש לחדש מיד את המלחמה, מעריב, 1 באוגוסט 1948
  15. ^ נכשלו המאמצים למדיניות ערבית אחידה - מודה מדפעי, דבר, 30 בינואר 1949
  16. ^ אפל, עמ' 121
  17. ^ רמטכ"ל עיראק נטל לידו את השלטון במדינה, על המשמר, 24 בנובמבר 1952
  18. ^ אל -מידפעי בראש ממשלת עיראק, על המשמר, 30 בינואר 1953
  19. ^ אפל, עמ' 123
  20. ^ ממשלת עיראק התפטרה, מעריב, 1 בספטמבר 1953
  21. ^ עבד אל-אילה מסיים המו"מ על כניסת הצבא העיראקי, דבר, 15 באוקטובר 1956