ג'סי נורמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'סי נורמן בכיתת אמן (2014)

ג'סי נורמןאנגלית: Jessye Norman, נולדה ב-15 בספטמבר 1945) היא זמרת אופרה ורסיטלים אמריקאית. נורמן בעלת קול סופרן דרמטי, ידועה בין היתר בזכות ביצועיה ליצירותיו של וגנר וגילום תפקידים רבים במחזות אופרה שונים. במהלך הקריירה העשירה והמפוארת שלה, זכתה נורמן בפרסים רבים ביניהם: "פרס גראמי על מפעל חיים" לשנת 2006, כניסה "להיכל התהילה של המוזיקה בג'ורג'יה" בשנת 2009, קבלת "פרס וולף" במוזיקה לשנת 2015 וקבלת תואר דוקטור של כבוד באוניברסיטאות רבות. במקביל לעיסוקה במוזיקה, נורמן פעילה חברתית בנושאים מגוונים ואף שותפה להקמת בית ספר לאומנויות בעיר הולדתה.     

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: יש לאחד את הפרקים "תקציר" ו"פירוט".
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'סי נורמן נולדה באוגוסטה, ג'ורג'יה למשפחה של מוזיקאים חובבים; אם פסנתרנית, אב זמר במקהלה מקומית. נורמן אהבה שירה עוד מגיל צעיר, ונהגה לשיר ולהופיע במקהלת בית הספר ובכנסייה. חשיפתה הראשונה לאופרה הייתה בעת שהאזינה לשידור ברדיו כשהייתה בת תשע.[1]

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל שש עשרה נסעה ג'סי נורמן לתחרות "מריאן אנדרסון" מטעם בית סיפרה. היא אמנם לא זכתה בתחרות, אך בעקבות המלצות רבות מטעם השופטים היא נסעה לאודישן באוניברסיטת הווארד שבוושינגטון. האודישן של נורמן היה כה מוצלח, שברגע שסיימה לשיר, המנחה קרוליין גרנט המליצה על קבלתה לאוניברסיטה, בסיוע מלגה מלאה. מאוחר יותר כאשר נורמן למדה בהווארד גרנט "אימצה" אותה כתלמידה.[1]

נורמן למדה בהווארד פיתוח קול, ולאחר שסיימה שם את לימודיה המשיכה את לימודי פיתוח הקול "בקונסרבטוריון של פיבודי" בבולטימור, מרילנד  ובאוניברסיטת מישיגן.[2]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיה התיכוניים באוגוסטה, זכתה במלגת לימודים באוניברסיטת הרווארד, שם קיבלה בשנת 1967 תואר ראשון במוזיקה והמשיכה לאוניברסיטת מישיגן, שם סיימה את לימודיה לתואר מוסמך בשנת 1968.

כעבור שנה זכתה בתחרות המוזיקה הבינלאומית ARD במינכן, גרמניה. הופעת הבכורה שלה באופרה הייתה בשנת 1969 בתפקיד "אליזבת" בטנהויזר של ריכרד וגנר באופרה של ברלין.

הביקורות בגרמניה יצאו מגדרן והשוו אותה לזמרת האופרה לוטה להמן, ומיד לאחר התחרות היא גילמה את תפקידה הראשון באופרה "טנהויזר" של וגנר בתפקיד "אליזבת". [3]

בזכות קול הסופרן הדרמטי העשיר ומנעד קולה הרחב, זכתה נורמן באותה תקופה להשתתף במחזות אופרה רבים בכל רחבי אירופה, הבולטים מבניהם היו אאידה מאת המלחין ג'וזפה ורדי והמחזה les troyens.

בשנים הבאות הופיעה עם להקות אופרה שונות, גרמניות ואיטלקיות. היא חזרה לארצות הברית להופיע בקונצרט הראשון המקצועי שלה במרכז לינקולן בשנת 1973. נורמן הקליטה רסיטלים רבים של מלחינים כגון:  פרנץ שוברט, גוסטב מאהלר, יוהנס ברהמס, אוליבייה מסיאן ועוד.[2] באותן שנים היא חזרה לארצות הברית לתקופה קצרה, אחריה עברה לגור בלונדון משנת 1975 למשך חמש שנים, בהן בחרה לפתח את הקול שלה באופן מלא. בשל כך, החליטה נורמן להפסיק להופיע באופרות, אולם המשיכה להופיע בקונצרטים ולהקליט רסיטלים.[4]

נורמן הופיעה בקונצרטים בארצות הברית בשנות השבעים, אך רק לאחר שביססה את מעמדה כאחת מזמרות הסופרן הידועות ביותר בעולם, שבה לארצות הברית, שם הופיעה לראשונה במחזה אופרה בשנת 1982. [5]

במהלך שנות השמונים זכתה הקריירה של נורמן לקפיצת מדרגה, היא קיבלה תפקידים ראשיים באופרות רבות, והוזמנה להופיע בטקסים רשמיים ברחבי העולם. בשנת 1983 הופיעה נורמן לראשונה במטרופוליטן אופרה ב"טרויאנים" של ברליוז, בהפקה לציון עונת ה-100 של הלהקה.

באמצע שנות ה-80 הייתה נורמן מעורבת במחלוקת משפטית גדולה, שאף זכתה לפרסום רב, עם חברת הקלטות.

פעילות מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורמן מוזמנת לעתים קרובות להופיע באירועים ציבוריים ובטקסים. בין אלה היו השבעות של נשיאי ארצות הברית בשנים 1985 ו-1997, הלווייתה של הגברת הראשונה לשעבר, ז'קלין קנדי אונאסיס, חגיגות יום הולדתה השישים של המלכה אליזבת השנייה וכן, אולי הזכור מכולם, הטקס לציון מאתיים שנה למהפכה הצרפתית בכיכר הקונקורד בפריז, שם שרה את המארסייז כחלק מחזיון מורכב, שארגן והפיק המעצב האוואנגרדי ז'אן פול גודה.

נוסף להופעותיה האופראיות, נורמן מופיעה בקביעות ברסיטלים בשירת אריות, לידר וספיריטואלים, לעתים יחד עם אמנים אחרים: נורמן ביצעה לראשונה את מחזור השירים "אישה. חיים. שיר." של המלחינה ג'ודית וייר, יצירה שקרנגי הול הזמין במיוחד בשבילה, לטקסטים של טוני מוריסון, מאיה אנג'לו וקלאריסה פינקולה אסטס; שרה מבחר מוזיקת קודש של דיוק אלינגטון; הקליטה אלבום ג'אז, "ג'סי נורמן שרה מישל לגראן"; והשתתפה במיזם "מיתודאה" של ונגליס.

גינוניה הפומביים של הזמרת משלבים יהירות גלויה עם הבזקי הומור שובה-לב ומציבים אותה בלב המסורת האופראית הכבודה של הדיווה, במידה כזאת, שרבים רואים בה את ההשראה לדמות הראשית בסרט הצרפתי "דיווה" משנת 1981.

בשנת 1990 קיבלה ג'סי נורמן תואר דוקטור לשם כבוד במוזיקה מבית הספר ג'וליארד.

עיר הולדתה, אוגוסטה, ג'ורג'יה, קראה על שמה אמפיתיאטרון על גדת הנהר בראשית שנות ה-90. משנות ה-90 המוקדמות נורמן מתגוררת במדינת ניו יורק, באחוזה מבודדת.

ג'סי נורמן הופיעה בטקסי הפתיחה של האולימפיאדה באטלנטה, ג'ורג'יה בשנת 1996. בשנת 2006 קיבלה פרס גראמי על מפעל חיים. בשנת 2015 הוענק לה פרס וולף למוזיקה.

ביוני 2010 הופיעה ג'סי נורמן בישראל לרגלי מצדה בקונצרט חגיגי לכבוד 25 שנה לאופרה הישראלית החדשה. ביוני 2016 ביקרה שוב בישראל כשהיא מתעלמת מקריאות החרם על המדינה.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד היותה זמרת מחוננת, ג'סי נורמן היא גם פעילה חברתית. בשנת 2003 עבדה נורמן בשיתוף עם קרן רייצ'ל לונגסטריט על הקמת בית ספר לאומנויות הנקרא על שמה בעיר הולדתה אוגוסטה. בית ספר זה הוא מרכז העשרה ללא תשלום, בו ילדים מכל מעמד יכולים להתקדם בתחום האומנותי אותו הם אוהבים.[6] [7]

בנוסף, נורמן היא חברת הנהלה במספר מוסדות: היכל קרנגי, הספרייה הציבורית של ניו יורק, הגן הבוטני של ניו יורק, תיאטרון המחול של הרלם. כמו כן, נורמן פעילה גם באוניברסיטת הווארד, קרן לופוס, בה היא משמשת גם כדוברת,  מכללת פיין, האופרה של אוגוסטה והאגודה למען מחוסרי הדיור.[8]

טקסים רשמיים בהם הופיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב- 21 בינואר שנת 1985 הוזמנה נורמן לשיר בטקס ההשבעה השני של נשיא ארצות הברית באותה תקופה "רונלד רייגן".

בשנת 1986 הוזמנה לשיר בחגיגות יום ההולדת השישים של המלכה אליזבת השנייה.

בשנת 1989 נבחרה לשיר את ההמנון הצרפתי "המרסייז" בחגיגות 200 השנים למהפכה הצרפתית.

בשנת 1991 הופיעה ג'סי נורמן באירוע החגיגות לכבוד היום הלאומי ה-700 של שווייץ.

בשנת 1996 השתתפה באירוע הפתיחה של המשחקים האולימפיים שהתקיימו באטלנטה.

בשנת 1997 הופיעה נורמן בשנית בטקס השבעה של נשיא ארצות הברית, הפעם היה זה ביל קלינטון הנשיא ה-42.[6]

פרסים ותארים בהם זכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שנת 1984- זכייה בפרס הגראמי לסולו הווקאלי הקלאסי הטוב ביותר.[9]
  • שנת 1984 -ממשלת צרפת העניקה לנורמן את התואר "אבירת מסדר האמנויות הצרפתי".[8]
  • שנת 1988- זכייה בפרס הגראמי להקלטת האופרה הטובה ביותר.[10]
  • שנת 1989- זכייה בפרס לגיון הכבוד הצרפתי. פרס זה הוענק לה על ידי הנשיא הצרפתי באותה תקופה פרנסואה מיטראן.[9]
  • שנת 1989- זכייה בפרס הגראמי להקלטת האופרה הטובה ביותר. (7)[9]
  • שנת 1990- נבחרה להיות שגרירת כבוד מטעם האו"ם.[8]
  • שנת 1997- זכייה בפרס מרכז קנדי.[9]
  • שנת 1998- זכייה בפרס הגראמי להקלטת האופרה הטובה ביותר.[9]
  • שנת 2006- פרס הגראמי על מפעל חיים.[9]
  • שנת 2009- כניסה להיכל התהילה של המוזיקה בג'ורג'יה.[9]
  • שנת 2009- קבלת המדליה הלאומית לאומנויות.[11]
  • שנת 2015- זכייה בפרס וולף במוזיקה. [12]
  • שם האמפיתיאטרון בעיר הולדתה אוגוסטה שונה ונקרא על שמה.[4]
  • קבלת תואר דוקטור לשם כבוד מטעם יותר מ 30 אוניברסיטאות שונות ברחבי ארצות הברית.[1]

יצירות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סדר ה א-ב הלועזי:

  • Beethoven, Ludwig van, Symphonie No. 6, op. 68: "Pastorale," Deutsche Grammophon, 1981.
  • Beethoven, Symphony No. 9 in D minor London, 1987.
  • · Beethoven, Fidelio.
  • Berg, Alban, Lulu Suite [and] Der Wein CBS Masterworks, 1979.
  • Berlioz, Hector, Les nuits d'ete Philips, 1980.
  • Berlioz, Les nuits d'ete [and] La mort de Cleopatre Deutsche Grammophon, 1982.
  • Berlioz, Romeo et Juliette Angel, 1986.
  • Bizet, Georges, Carmen Philips, 1989.
  • Brahms, Johannes, Lieder Deutsche Grammophon, 1983.
  • Brahms, A German Requiem Angel, 1985.
  • Brahms, Symphony No. 3 in F; Alto Rhapsody.
  • Bruckner, Anton, Symphonie nr. 8 c-moll [and] Te Deum Deutsche Grammophon, 1981.
  • Bruckner, Te Deum [and] Helgoland [and] 150 Psalm Deutsche Grammophon, 1983.
  • Chausson, Ernest, Poeme de l'amour et de la mer: op. 19 [and]
  • Chanson perpetuelle: op. 37 [and other selections], Erato, 1983.
  • Christmastide Philips, 1987.
  • Debussy, Claude, L'enfant prodigue [and] La damoiselle elue Pro-Arte, 1982.
  • Faure, Gabriel Urbain, Penelope Erato, 1982.
  • Gluck, Christoph Willibald, Alceste 1982.
  • Haydn Joseph, La vera costanza Philips, 1977.
  • Haydn, Armida Philips, 1979.
  • In the Spirit Polygram, 1996.
  • I Was Born in Love With You Philips, 2000.
  • Jessye Norman Great Opera, 1999.
  • Jessye Norman at Notre Dame (live), Philips, 1991.
  • Jessye Norman Live Philips, 1988.
  • Jessye Norman Sings Duparc, Ravel, Poulenc, Satie Philips, 1977.
  • The Last Night of the Proms Philips, 1969.
  • Lieder (various composers), Philips, 1988.
  • Lucky To Be Me Polygram, 1992.·Mahler, Gustav, Das Lied von der Erde Philips, 1982.
  • Mahler, Symphony 2: "Resurrection," CBS, 1984.
  • Mahler, Symphony No. 6 in A Minor; Songs of a Wayfarer.
  • Mahler, Symphony No. 7 in E Minor; Kindertotenlieder.
  • Mozart, Wolfgang Amadeus, Die Gaertnerin aus Liebe Philips.
  • Mozart, The Marriage of Figaro Philips, 1971.
  • Offenbach, Jacques, La belle Helene Angel, 1985.
  • Offenbach, Les contes d'Hoffmann Angel, 1988.
  • Purcell Henry, Dido and Aeneas Philips, 1986.
  • Ravel Maurice, Sheherazade Philips, 1980.
  • Ravel, Songs of Maurice Ravel CBS Masterworks, 1984.
  • Sacred Songs Philips, 1981.
  • Schonberg, Arnold, Gurre-Lieder Philips, 1979.
  • Schubert Franz, Lieder Philips, 1973.
  • Schubert, Lieder Philips, 1985.
  • Schumann Robert, Frauenliebe und Leben, op. 42 [and] Liederkreis, op. 39 Philips, 1976.
  • Spirituals Philips, 1979.
  • Strauss Richard, Four Last Songs Philips, 1983.
  • Strauss, Lieder Philips, 1986.
  • Strauss, Ariadne auf Naxos Philips, 1988.
  • Stravinsky Igor, Oedipus Rex Orfeo, 1983.
  • Tippett Michael, A Child of Our Time Philips, 1975.
  • Verdi Giuseppe, Un giorno di regno Philips, 1974.
  • Verdi, Il corsaro Philips, 1976.
  • Wagner, Richard, Tristan and Isolde [and] Five Poems by Mathilde Wesendonk Philips, 1975.
  • Wagner, Wesendonk Songs Angel, 1986.
  • Wagner, Lohengrin London, 1987.
  •  Wagner, Scenes from Tristan and Isolde, Tannhauser, Der fliegende Hollander, Gotterdammerung EMI, 1988.
  • Wagner, Die Walkure Deutsche Grammophon, 1988.
  • Weber Carl Maria von, Euryanthe Angel, 1975.
  • With a Song in My Heart Philips, 1984.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'סי נורמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]