ג'סי נורמן
_(cropped).jpg) | |
| לידה |
15 בספטמבר 1945 אוגוסטה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
30 בספטמבר 2019 (בגיל 74) ניו יורק, ארצות הברית |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת הווארד, בית הספר למוזיקה, תיאטרון ומחול של אוניברסיטת מישיגן, תיכון לוסי ק. לייני, מכון פיבודי, מרכז אינטרלוכן לאמנויות |
| סוגה |
אופרה, ג'אז |
| סוג קול |
סופרן |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ג'סי נורמן (באנגלית: Jessye Norman; 15 בספטמבר 1945 – 30 בספטמבר 2019) הייתה זמרת אופרה רסיטלים אמריקאית, בעלת קול סופרן דרמטי. הייתה ידועה בין היתר בזכות ביצועיה ליצירותיו של וגנר וגילום תפקידים רבים במחזות אופרה שונים. במהלך הקריירה העשירה שלה זכתה בפרסים רבים, בהם: "פרס גראמי על מפעל חיים" לשנת 2006, כניסה "להיכל התהילה של המוזיקה בג'ורג'יה" בשנת 2009, "פרס וולף" למוזיקה לשנת 2015 ותואר דוקטור של כבוד באוניברסיטאות רבות. במקביל לעיסוקה במוזיקה, נורמן הייתה פעילה חברתית בנושאים מגוונים ושותפה להקמת בית ספר לאומנויות בעיר הולדתה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדותה ונעוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'סי נורמן נולדה באוגוסטה, ג'ורג'יה למשפחה של מוזיקאים חובבים; אם פסנתרנית, אב זמר במקהלה מקומית. נורמן אהבה שירה עוד מגיל צעיר, ונהגה לשיר ולהופיע במקהלת בית הספר ובכנסייה. חשיפתה הראשונה לאופרה הייתה בעת שהאזינה לשידור ברדיו כשהייתה בת תשע.[1]
בגיל שש עשרה נסעה נורמן לתחרות "מריאן אנדרסון" מטעם בית ספרה. היא אמנם לא זכתה בתחרות, אך בעקבות המלצות רבות מטעם השופטים נסעה לאודישן באוניברסיטת הווארד שבוושינגטון. האודישן של נורמן היה כה מוצלח, שברגע שסיימה לשיר, המנחה קרוליין גרנט המליצה על קבלתה לאוניברסיטה, במלגת לימודים מלאה. כאשר נורמן למדה בהווארד גרנט "אימצה" אותה כתלמידה.[1]
נורמן למדה בהווארד פיתוח קול, ובשנת 1967 קיבלה תואר ראשון במוזיקה. המשיכה בלימודי פיתוח הקול "בקונסרבטוריון של פיבודי" בבולטימור, מרילנד ובאוניברסיטת מישיגן, שם קיבלה תואר מוסמך בשנת 1968.[2]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1969 זכתה בתחרות המוזיקה הבינלאומית ARD במינכן, גרמניה. הביקורות בגרמניה יצאו מגדרן והשוו אותה לזמרת האופרה לוטה להמן, ומיד לאחר התחרות היא גילמה את תפקידה הראשון באופרה של ברלין, באופרה "טנהויזר" של וגנר בתפקיד אליזבת.[3]
בזכות קול הסופרן הדרמטי העשיר ומנעד קולה הרחב, זכתה נורמן באותה תקופה להשתתף באופרות רבות בכל רחבי אירופה, הבולטות שבהן היו "אאידה" מאת המלחין ג'וזפה ורדי והמחזה "טרויאנים".
בשנים הבאות הופיעה עם להקות אופרה שונות, גרמניות ואיטלקיות. היא חזרה לארצות הברית להופיע בקונצרט המקצועי הראשון שלה במרכז לינקולן בשנת 1973. נורמן הקליטה רסיטלים רבים של מלחינים כגון: פרנץ שוברט, גוסטב מאהלר, יוהנס ברהמס, אוליבייה מסיאן ועוד.[2] באותן שנים חזרה לארצות הברית לתקופה קצרה, אחריה עברה לגור בלונדון משנת 1975 למשך חמש שנים, בהן בחרה לפתח את הקול שלה באופן מלא. בשל כך, החליטה נורמן להפסיק להופיע באופרות, אולם המשיכה להופיע בקונצרטים ולהקליט רסיטלים.[4]
נורמן הופיעה בקונצרטים בארצות הברית בשנות השבעים, אך רק לאחר שביססה את מעמדה כאחת מזמרות הסופרן הידועות ביותר בעולם, שבה לארצות הברית, שם הופיעה לראשונה במחזה אופרה בשנת 1982.[5]
במהלך שנות השמונים זכתה הקריירה של נורמן לקפיצת מדרגה, היא קיבלה תפקידים ראשיים באופרות רבות, והוזמנה להופיע בטקסים רשמיים ברחבי העולם. בשנת 1983 הופיעה לראשונה במטרופוליטן אופרה ב"טרויאנים" של ברליוז, בהפקה לציון עונת ה-100 של הלהקה.
באמצע שנות ה-80 הייתה נורמן מעורבת במחלוקת משפטית גדולה, שזכתה לפרסום רב, עם חברת הקלטות.
פעילות מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
נורמן הוזמנה לעיתים קרובות להופיע באירועים ציבוריים ובטקסים. בין אלה היו השבעות של נשיאי ארצות הברית בשנים 1985 ו-1997, הלווייתה של הגברת הראשונה לשעבר, ג'קלין קנדי-אונאסיס, חגיגות יום הולדתה השישים של המלכה אליזבת השנייה וכן, אולי הזכור מכולם, הטקס לציון מאתיים שנה למהפכה הצרפתית בכיכר הקונקורד בפריז, שם שרה את המארסייז כחלק מחיזיון מורכב, שארגן והפיק המעצב האוואנגרדי ז'אן פול גודה.
נוסף להופעותיה האופראיות, נורמן הופיעה בקביעות ברסיטלים בשירת אריות, לידר וספיריטואלים, לעיתים יחד עם אמנים אחרים: נורמן ביצעה לראשונה את מחזור השירים "אישה. חיים. שיר." של המלחינה ג'ודית וייר, יצירה ש"קרנגי הול" הזמין במיוחד בשבילה, לטקסטים של טוני מוריסון, מאיה אנג'לו וקלאריסה פינקולה אסטס; שרה מבחר מוזיקת קודש של דיוק אלינגטון; הקליטה אלבום ג'אז, "ג'סי נורמן שרה מישל לגראן"; והשתתפה במיזם "מיתודאה" של ונגליס.
גינוניה הפומביים של הזמרת שילבו יהירות גלויה עם הבזקי הומור שובה-לב והציבו אותה בלב המסורת האופראית הכבודה של הדיווה, במידה כזאת, שרבים רואים בה את ההשראה לדמות הראשית בסרט הצרפתי "דיווה" משנת 1981.
ביוני 2010 הופיעה ג'סי נורמן בישראל לרגלי מצדה בקונצרט חגיגי לכבוד 25 שנה לאופרה הישראלית החדשה. ביוני 2016 ביקרה שוב בישראל כשהיא מתעלמת מקריאות החרם על המדינה.
פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלבד היותה זמרת מחוננת, נורמן הייתה גם פעילה חברתית. בשנת 2003 עבדה נורמן בשיתוף עם קרן רייצ'ל לונגסטריט על הקמת בית ספר לאומנויות הנקרא על שמה בעיר הולדתה אוגוסטה. בית ספר זה הוא מרכז העשרה ללא תשלום, בו ילדים מכל מעמד יכולים להתקדם בתחום האומנותי אותו הם אוהבים.[6][7]
בנוסף, נורמן הייתה חברת הנהלה במספר מוסדות: היכל קרנגי, הספרייה הציבורית של ניו יורק, הגן הבוטני של ניו יורק, תיאטרון המחול של הרלם. כמו כן, נורמן הייתה פעילה גם באוניברסיטת הווארד, קרן לופוס, בה היא שימשה גם כדוברת, מכללת פיין, האופרה של אוגוסטה והאגודה למען מחוסרי הדיור.[8]
נורמן נפטרה ב-30 בספטמבר 2019. משנות ה-90 המוקדמות התגוררה במדינת ניו יורק, באחוזה מבודדת.
טקסים רשמיים בהם הופיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1985 - הוזמנה נורמן לשיר בטקס ההשבעה השני של נשיא ארצות הברית באותה תקופה רונלד רייגן.
- 1986 - הוזמנה לשיר בחגיגות יום ההולדת השישים של המלכה אליזבת השנייה.
- 1989 - נבחרה לשיר את ההמנון הצרפתי "המרסייז" בחגיגות 200 השנים למהפכה הצרפתית.
- 1991 - הופיעה נורמן באירוע החגיגות לכבוד היום הלאומי ה-700 של שווייץ.
- 1996 - הופיעה באירוע הפתיחה של המשחקים האולימפיים שהתקיימו באטלנטה, ג'ורג'יה.
- 1997 - הופיעה נורמן בשנית בטקס השבעה של נשיא ארצות הברית, הפעם היה זה ביל קלינטון הנשיא ה-42.[6]
פרסים ותארים בהם זכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1984 - פרס גראמי לסולו הווקאלי הקלאסי הטוב ביותר.[9]
- 1984 - ממשלת צרפת העניקה לנורמן את התואר "אבירת מסדר האמנויות הצרפתי".[8]
- 1988 - זכייה בפרס גראמי להקלטת האופרה הטובה ביותר.[10]
- 1989 - זכייה בפרס לגיון הכבוד הצרפתי. פרס זה הוענק לה על ידי הנשיא הצרפתי באותה תקופה פרנסואה מיטראן.[9]
- 1989 - זכייה בפרס גראמי להקלטת האופרה הטובה ביותר. (7)[9]
- 1990 - קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד במוזיקה מבית הספר ג'וליארד.
- 1990 - נבחרה להיות שגרירת כבוד מטעם האו"ם.[8]
- 1997 - זכייה בפרס מרכז קנדי.[9]
- 1998 - זכייה בפרס גראמי להקלטת האופרה הטובה ביותר.[9]
- 2006 - פרס גראמי על מפעל חיים.[9]
- 2009 - כניסה להיכל התהילה של המוזיקה בג'ורג'יה.[9]
- 2009 - קבלת המדליה הלאומית לאומנויות.[11]
- 2015 - פרס וולף למוזיקה.[12]
- 2018 - באפריל הוכתרה כזוכה ה-12 בפרס גלן גולד על תרומתה בתחומי האופרה והאמנות
- שם האמפיתיאטרון בעיר הולדתה, אוגוסטה, שונה ונקרא על שמה בראשית שנות ה-90.[4]
- קבלת תואר דוקטור לשם כבוד מטעם יותר מ-30 אוניברסיטאות שונות ברחבי ארצות הברית.[1]
יצירות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Last Night of the Proms Philips, 1969.
- Mozart, The Marriage of Figaro Philips, 1971.
- Schubert Franz, Lieder Philips, 1973.
- Verdi Giuseppe, Un giorno di regno Philips, 1974.
- Tippett Michael, A Child of Our Time Philips, 1975.
- Wagner, Richard, Tristan and Isolde [and] Five Poems by Mathilde Wesendonk Philips, 1975.
- Weber Carl Maria von, Euryanthe Angel, 1975.
- Verdi, Il corsaro Philips, 1976.
- Schumann Robert, Frauenliebe und Leben, op. 42 [and] Liederkreis, op. 39 Philips, 1976.
- Haydn Joseph, La vera costanza Philips, 1977.
- Jessye Norman Sings Duparc, Ravel, Poulenc, Satie Philips, 1977.
- Berg, Alban, Lulu Suite [and] Der Wein CBS Masterworks, 1979.
- Haydn, Armida Philips, 1979.
- Schonberg, Arnold, Gurre-Lieder Philips, 1979.
- Spirituals Philips, 1979.
- Berlioz, Hector, Les nuits d'ete Philips, 1980.
- Ravel Maurice, Sheherazade Philips, 1980.
- Beethoven, Ludwig van, Symphonie No. 6, op. 68: "Pastorale," Deutsche Grammophon, 1981.
- Bruckner, Anton, Symphonie nr. 8 c-moll [and] Te Deum Deutsche Grammophon, 1981.
- Sacred Songs Philips, 1981.
- Berlioz, Les nuits d'ete [and] La mort de Cleopatre Deutsche Grammophon, 1982.
- Debussy, Claude, L'enfant prodigue [and] La damoiselle elue Pro-Arte, 1982.
- Faure, Gabriel Urbain, Penelope Erato, 1982.
- Gluck, Christoph Willibald, Alceste 1982.
- Lucky To Be Me Polygram, 1992.·Mahler, Gustav, Das Lied von der Erde Philips, 1982.
- Brahms, Johannes, Lieder Deutsche Grammophon, 1983.
- Bruckner, Te Deum [and] Helgoland [and] 150 Psalm Deutsche Grammophon, 1983.
- Chanson perpetuelle: op. 37 [and other selections], Erato, 1983.
- Strauss Richard, Four Last Songs Philips, 1983.
- Stravinsky Igor, Oedipus Rex Orfeo, 1983.
- Mahler, Symphony 2: "Resurrection," CBS, 1984.
- Ravel, Songs of Maurice Ravel CBS Masterworks, 1984.
- With a Song in My Heart Philips, 1984.
- Offenbach, Jacques, La belle Helene Angel, 1985.
- Schubert, Lieder Philips, 1985.
- Brahms, A German Requiem Angel, 1985.
- Purcell Henry, Dido and Aeneas Philips, 1986.
- Strauss, Lieder Philips, 1986.
- Wagner, Wesendonk Songs Angel, 1986.
- Berlioz, Romeo et Juliette Angel, 1986.
- Wagner, Lohengrin London, 1987.
- Beethoven, Symphony No. 9 in D minor London, 1987.
- Christmastide Philips, 1987.
- Offenbach, Les contes d'Hoffmann Angel, 1988.
- Strauss, Ariadne auf Naxos Philips, 1988.
- Wagner, Scenes from Tristan and Isolde, Tannhauser, Der fliegende Hollander, Gotterdammerung EMI, 1988.
- Wagner, Die Walkure Deutsche Grammophon, 1988.
- Jessye Norman Live Philips, 1988.
- Lieder (various composers), Philips, 1988.
- Bizet, Georges, Carmen Philips, 1989.
- Jessye Norman at Notre Dame (live), Philips, 1991.
- In the Spirit Polygram, 1996.
- Jessye Norman Great Opera, 1999.
- I Was Born in Love With You Philips, 2000.
- · Beethoven, Fidelio.
- Brahms, Symphony No. 3 in F; Alto Rhapsody.
- Chausson, Ernest, Poeme de l'amour et de la mer: op. 19 [and]
- Mahler, Symphony No. 6 in A Minor; Songs of a Wayfarer.
- Mahler, Symphony No. 7 in E Minor; Kindertotenlieder.
- Mozart, Wolfgang Amadeus, Die Gaertnerin aus Liebe Philips.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'סי נורמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'סי נורמן, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'סי נורמן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'סי נורמן, באתר ספוטיפיי
ג'סי נורמן, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'סי נורמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'סי נורמן, באתר Discogs (באנגלית)
ג'סי נורמן, באתר Songkick (באנגלית)
ג'סי נורמן, באתר בילבורד (באנגלית)- Jessye Norman fan page
חגי חיטרון, זמרת הסופרן האמריקאית ג'סי נורמן תופיע בתוכנית "אינטרמצו" בחינוכית, באתר הארץ, 16 באפריל 2015- חגי חיטרון, זמרת האופרה ג'סי נורמן שהתה בישראל לרגל קבלת פרס וולף, באתר הארץ, 6 ביוני 2016
- ג'סי נורמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 קורות חייה של ג'סי נורמן
- ^ 1 2 אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ ג'סי נורמן קורות חיים וקריירה
- ^ 1 2 ג'סי נורמן ביוגרפיה 3
- ^ ג'סי נורמן קורות חיים וקריירה
- ^ 1 2 ג'סי נורמן קורות חיים 4
- ^ אתר בית ספר לאומניות על שם ג'סי נורמן
- ^ 1 2 3 ג'סי נורמן- אתר האופרה הישראלי
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 ג'סי נורמן פרסים
- ^ ג'סי נורמן פרסים
- ^ המדליה הלאומית לאומניות
- ^ פרס וולף (ארכיון)
- זמרות סופרן אמריקאיות
- זמרות אופרה אמריקאיות
- זמרות אמריקאיות
- זמרים אמריקאים
- זוכות פרס גראמי
- זוכי פרס גראמי
- זוכי פרס וולף למוזיקה
- זוכות פרס וולף
- זוכי פרס וולף
- בוגרות אוניברסיטת ג'ונס הופקינס
- בוגרי אוניברסיטת ג'ונס הופקינס
- זוכי פרס מרכז קנדי
- בוגרות אוניברסיטת מישיגן
- בוגרי אוניברסיטת מישיגן
- נשים זוכות פרסים
- פעילות חברתיות אמריקאיות
- אמריקאיות שנולדו ב-1945
- אמריקאים שנולדו ב-1945
- אמריקאיות שנפטרו ב-2019
- אמריקאים שנפטרו ב-2019
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לאוול
- מקבלות תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לאוול
- זוכי המדליה הלאומית לאמנויות