ג'קומו קזנובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ג'קומו קזנובה
Giacomo Casanova
Casanova ritratto.jpg
פורטרט של קזנובה שצייר אחיו פרנצ'סקו קזנובה
תאריך לידה 2 באפריל 1725
תאריך פטירה 4 ביוני 1798 (בגיל 73)
מקום לידה ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פטירה דוכוב עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, משורר, ספרן, בנקאי, מחבר רומנים, דיפלומט
שפות היצירה איטלקית, צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות ההיסטוריה של חיי, סיפור בריחתי מבתי הכלא של הרפובליקה הונציאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים אביר הדרבן המוזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קזנובה בשנת 1788

ג'קומו ג'ירולמו קזנובה (איטלקית: Giacomo Girolamo Casanova‏; 2 באפריל 1725 בוונציה4 ביוני 1798 בדוכצוב, Duchcov בבוהמיה) היה סופר והרפתקן איטלקי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קזנובה גורש מסמינר לכמרים, היה חייל, מטיף, מרגל, מוזיקאי, קלפן ואלכימאי והתפרנס בעיקר בזכות נשים שנפלו שבי בקסמיו.

בשנת 1755 קזנובה נעצר ונכלא בוונציה לאחר שהצטברו נגדו תלונות והלשנות לגבי עיסוקיו בתורת הנסתר, קשריו עם שגרירים זרים, חברות בארגון הבונים החופשיים ופגיעה במוסריותן של נשים נשואות. כמקובל בתקופה הנדונה, לא פורטו סעיפי האישום נגדו ואפילו לא נקבע מה יהיה אורך עונש המאסר שהוטל עליו, לכן עד היום יש מחלוקות לגבי הסיבה העיקרית למעצרו. לאחר שנה הצליח להימלט ועבר לפריז, שם, בהשפעת המלכה מרי אנטואנט, התמנה כמנהל הלוטו הצרפתי. לאחר כמה שנים יצא לנדודים ברחבי אירופה והתיידד עם רבים מהאישים הידועים של תקופתו. קזנובה ניהל אולי קשר אינטימי גם עם אווה פרנק - בתו המהוללת ביופיה של המנהיג השבתאי מעורר המחלוקת יעקב פרנק. בסופו של דבר היה לספרן בטירת הרוזן ולדשטין, דוכס בוהמיה.

קזנובה כתב ספרים רבים והמפורסם שביניהם הוא "ההיסטוריה של חיי", זיכרונותיו שנכתבו ב-12 כרכים ומכילים מידע רב על חיי החברה של תקופתו ועל מנהגיה. בזיכרונותיו מספר קזנובה בין היתר על הנשים הרבות שהיה איתן בקשר. מעלליו בתחום זה תרמו להפיכת שמו למושג המתאר גבר בעל הצלחה בפיתוי נשים ואף שימשו השראה עבור יוצרים רבים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קזנובה, סיפור חיי, תרגום: אורלי אגרנט, הוצאת אסטרולוג, 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.