ג'רי מאליגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'רי מאליגן
Gerry Mulligan by Erling Mandelmann.jpg
לידה 6 באפריל 1927
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה 20 בינואר 1996 (בגיל 68)
דריאן, קונטיקט, ארצות הברית
שם לידה ג'רלד ג'וזף מאליגן
שנות פעילות 1946-1996
סוגה ג'אז, קול ג'אז, פוסט בופ
עיסוק מוזיקאי, מלחין, מעבד מוזיקלי
כלי נגינה סקסופון, פסנתר
שיתופי פעולה בולטים צ'ט בייקר, מיילס דייויס, גיל אוונס, לי קוניץ, דייב ברובק, סטן קנטון
Allmusic mn0000542549

ג'רי מאליגןאנגלית: Gerry Mulligan;‏ 6 באפריל 1927 - 20 בינואר 1996) נחשב לגדול נגני סקסופון הבריטון בכל הזמנים. סקסופון הבריטון נחשב במחצית הראשונה של המאה ה-20 לכלי הנשיפה ממתכת ה"כבד" ביותר, בעוד ששאר הסקסופונים הנפוצים (קרי הסופרן, האלט והטנור) שימשו הן לסולואים והן לליווי, הבריטון שימש ככלי לליווי בלבד. הסקספוניסט הראשון שנהג בכלי זה כבכל שאר הסקסופונים היה הארי קרני, אך מאליגן היה הראשון לבנות קריירה (מרשימה) בשימוש בסקסופון הבריטון ככלי ראשי.

שנים ראשונות ותחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'רי מאליגן נולד בעיר ניו יורק במדינת ניו יורק שבארצות הברית ב-6 באפריל 1927 ובצעירותו עברה משפחתו בין ערים שונות בארצות הברית בעקבות עבודתו של אביו. בגיל 14, בזמן שמשפחתו התגוררה בפנסילבניה החל לנגן בקלרנית ובסקסופון ולעבוד כמעבד מוזיקלי. ב-1946 הצטרף מאליגן לביג בנד של ג'ין קרופה כמעבד מוזיקלי ומאוחר יותר הצטרף כמעבד ונגן כלי נשיפה ללהקתו של קלוד ת'ורנהיל, בתקופה זו גם הפך לשותפו לדירה של המעבד המוזיקלי גיל אוונס.

עם מיילס דיוויס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1948 הצטרף מאליגן לתשיעייה שהוביל החצוצרן מיילס דיוויס וכללה גם את ג'ון לואיס (פסנתר), לי קוניץ (סקסופון אלט), מייק זוורין (טרומבון), ג'וניור קולינס (קרן יער), ביל בארבר (טובה), אל מק'קיבון (בס) ומקס רואץ' (תופים). ההרכב הופיע פעמים ספורות בלבד, אך בשנתיים לאחר הקמתו הקליט (בשינויים פרסונליים שונים, כאשר רק דיוויס, מאליגן, קוניץ ובארבר משתתפים בכל הקטעים) 12 קטעים שאוגדו מאוחר יותר על ידי חברת קפיטול לתקליט Birth of the Cool (אנ'), הנחשב לאחד התקליטים המשפיעים ביותר על התפתחות הג'אז ולאחת מאבני היסוד של הקול ג'אז.

תחילת שנות ה-50 והרביעייה עם צ'אט בייקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1951 הקליט מאליגן את אלבומו הראשון כמוביל, שהושפע מסגנונו של לסטר יאנג וב-1952, בחיפושיו אחר הזדמנויות חדשות, עבר מאליגן ללוס אנג'לס והצטרף כמעבד ללהקתו של סטן קנטון. באותה תקופה ניגן מאליגן במועדון בלוס אנג'לס שם פגש את החצוצרן צ'ט בייקר והשניים הקימו רביעייה נטולת פסנתר (הרכב לא אופייני באותן שנים) יחד עם הבסיסט בוב וויטלוק והמתופף צ'יקו המילטון. ההרכב זכה להצלחה רבה, אך זו נקטעה באמצע 1953, כאשר מאליגן נעצר בשל עבירות סמים וריצה חצי שנת מאסר. בזמן שמאליגן היה בכלא, בייקר התחיל בקריירת סולו מצליחה, ולמרות שהשניים ניגנו יחד בהזדמנויות שונות מערכת היחסים ביניהם הפכה למתוחה, לא מעט בגלל התמכרותו לסמים של בייקר, התמכרות שמאליגן השתחרר ממנה בקושי רב. נגן הטרומבון בוב ברוקמייר תפס את מקומו של בייקר ברביעייה, שהמשיכה לפעול עד סוף שנות ה-50.

המשך הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנות ה-60 עד שנות ה-80 הוביל מאליגן הרכב שחזר לסגנון הביג בנד והקליט בחברת וורב. כמו כן ניגן בהרכבים קטנים יותר, בין היתר עם הפסנתרן דייב ברובק. החל משנות ה-70 מאליגן ניגן גם עם תזמורות סימפוניות, ביניהן התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק התזמורת הסימפונית של סינסינטי והתזמורת הפילהרמונית הישראלית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'רי מאליגן בוויקישיתוף