דאגלס מארי

דאגלס מארי
Douglas Murray
לידה	16 ביולי 1979 (בן 43); לונדון, בריטניה
מדינה	הממלכה המאוחדת
לאום	בריטי
מקום לימודים	קולג' מגדלן, St Benedict's School, איטון קולג', West Bridgford School
שפות היצירה	אנגלית
סוגה	אקטואליה, תרבות, היסטוריה
יצירות בולטות	המוות המוזר של אירופה
תקופת הפעילות	2000–הווה (כ־23 שנים)
הושפע מ	כריסטופר היצ'נס
פרסים והוקרה	פרס סאפפו (2018); פרס למדא לספרות ;
	douglasmurray.net

דַאגְלָס מָארִי (באנגלית: Douglas Murray;‏ נולד ב-16 ביולי 1979) הוא עיתונאי וסופר בריטי, שכתב ספרים ביקורתיים בנוגע למגמות בחברה בת ימינו לתפישתו. חלקם הוגדרו כרב-מכר על ידי סאנדיי טיימס השמרני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארי נולד בלונדון לאם אנגליה ואב סקוטי. מארי בוגר הפנימייה המפורסמת איטון, וקיבל תואר באנגלית באוניברסיטת אוקספורד.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעודו סטודנט, בשנת 2000, זכה בפרס למדא לספרות בתחום הספרות הלהט"בית, עבור ביוגרפיה שכתב על המשורר אלפרד דאגלס. זמן קצר לאחר מכן כתב מחזה בשם "Nightfall" ("שקיעת השמש") על הדיפלומט השוודי חסיד אומות העולם, ראול ולנברג. ב-2006 יצא לאור ספרו "Neoconservatism: Why We Need It" אשר מהווה סנגוריה על הלך רוח פוליטי שתדמיתו ניזוקה בעקבות מלחמת עיראק.

ב-2017 יצא לאור רב המכר הראשון של מארי, המוות המוזר של אירופה (תורגם לעברית שנתיים לאחר מכן) בו טוען מארי כי אירופה מאבדת מאופייה הייחודי ההיסטורי עקב הגירה רבת ממדים ומכיוון שהיא מאבדת את ביטחונה העצמי.

ב-2019 יצא לאור ספרו שיגעון ההמון, אף הוא רב מכר, שתורגם לעברית ויצא בהוצאת שיבולת ב־2021. הספר מבקר את פוליטיקת הזהויות, את תאוריות ההצטלבויות ואת האינקלוסיביות, בעיקר בתחומי הלהט"ב, בדגש על טרנסג'נדרים, המגדר והגזע.

בפרק העוסק בהומוסקסואליות מבחין מארי בין הכרה בה כעניין מולד ("חומרה" במושגיו) לעומת עניין נרכש (תוכנה), הכרה שעזרה למאבק ההומוסקסואלים לשוויון. מארי מונה קונפליקטים בתוך קהילת הלהט"ב. לדבריו, להומואים וללסביות אין תחומי עניין משותפים, שניהם מגלים ספקנות לגבי הביסקסואלים, וגם בקרב ההומואים עצמם יש הבחנה בין השואפים לחיי משפחה, לבין קווירים הרוצים לקיים אורח חיים אלטרנטיבי. מארי מתנגד לטיפולי המרה בכפייה, ולצד זאת מבקר את הביקורת החברתית על המעוניינים לעבור טיפולי המרה מרצון, עקב נטייתם המינית.^[1]

בפרק נוסף, העוסק בטרנסקסואלים, מתאר מארי מעברים בין מגדריים המעוררים ביקורת, דוגמת גברים-לשעבר המתחרים בענפי ספורט לצד נשים ונהנים מיתרונם הפיזי הגברי, או גבר-לשעבר העובד כמייעץ לקורבנות תקיפה מינית. כמו כן, הוא מביא עדויות של גברים שקיבלו טיפולים בהורמונים נשיים לפני הניתוח שהעידו על עצמם למשל, שההורמונים גרמו לשינוי בטעם המוזיקלי והקולנועי שלהם ושהם בכו יותר, דברים שאילו היו נאמרים על ידי גבר סטרייט שאינו לוקח הורמונים, היו נתפסים ככסקסיסטיים.

לטענת מארי, תאוריית ההצטלביות ("שילוב המיצבים" בתרגום לעברית) מתיימרת ליצור סולידריות בין מאבקים שלא ניתנים ליישוב, ומביא לבניית היררכיות נוספות בקרב אנשים שעברו דיכוי.

בשנת 2022 יצא ספר The War on the West: How to Prevail in the Age of Unreason (תרגום מילולי: "המלחמה על המערב: איך לנצח בעידן אי-התבונה").

עיתונאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארי משמש ככותב טורים וסגן עורך בביטאון הבריטי הספקטייטור. כמו כן, מאמריו הופיעו בעיתונים ובכתבי-עת ידועים רבים.

יחסו לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019 השתתף מארי בכנס השמרנות של קרן תקווה בבנייני האומה. הוא נשא הרצאה בה דיבר על האופן שבו השקפת העולם הפרוגרסיבית האוניברסלית פוגעת ביכולתה של אירופה להתמודד עם רעיונות מוסריים עמוקים.^[2]

בתקופת מבצע שומר החומות בשנת 2021 פרסם מארי מאמר תחת הכותרת, "מדוע חלקים מבריטניה מאבדים את הצפון כשישראל מגינה על עצמה?", בו ביקר את "בורותם" של "הבוכים על ה'דיספרופורציה' במאזן המתים של הצדדים". לדבריו, בראיון לעיתון הארץ, "קונפליקטים רבים מאופיינים בחוסר מידתיות במספר המתים, זה עניין די שכיח, שקשור לכך שהצד המנצח בעימות סופג פחות אבדות מהצד המפסיד".^[3]