דאגלס C-47 דקוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: מבנה הערך בעייתי, ניסוחים סופרלטיביים ולא אנציקלופדיים, כפילות ערכים עם DC-3 דקוטה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
דאגלס C-47 דקוטה
Douglas C-47 Skytrain
C-47 Dakota - Chino Airshow 2014 (15867578416).jpg
מאפיינים כלליים
סוג מטוס תובלה דו-מנועי
יצרן דאגלס איירקראפט קומפני עריכת הנתון בוויקינתונים
ממדים 
אורך 19.64 מטר
גובה 5.16 מטר
מוטת כנפיים 28.95 מטר
משקל ריק 7,700 ק"ג
משקל המראה מרבי 14,900 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ביצועים 
מהירות מרבית 370 קמ"ש
טווח טיסה מרבי 2,400 ק"מ
סייג רום 7,000 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הנעה 
שני מנועים "פראט אנד ויטני" R-1830 בעלי הספק של 1,200 כ"ס כל-אחד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דאגלס C-47 דקוטה הוא מטוס תובלה דו מנועי מתוצרת ארצות הברית.

תיאור כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאגלס C-47 דקוטה היה בשירות חיל האוויר הישראלי 52 שנים ויצא משירות ב-2001. המטוס נחשב לאחד מפלאי התעופה. מטוס זה עדיין נמצא בשירות אזרחי וצבאי בעולם. אף על פי שישנם מטוסים נוחים ויעילים מן הדקוטה, השימוש בו נמשך משום שאורך חייו כמעט ארוך באופן יחסי, הוצאות התפעול שלו נמוכות ויש לו אמינות גבוהה. המטוס סימן כמה מאבני הדרך החשובות בתולדות התעופה. בשנות ה-30 הוא הציע רמת נוחות גבוהה ושירת במספר חברות תעופה. בשירות צבאי, היה בין הכלים שהכריעו את ניצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. יותר מ14 אלף מטוסי דקוטה יוצרו עד היום.

תהליך הפיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ביצועי מנועים נמוכים ומיושנים, חברת TWA החליטה באמצע המאה העשרים להחליף אותם. בתחילת שנות השלושים פרסמה מכרז עם דרישות מתקדמות כמו קיבולת גדולה בתא הנוסעים, טווח טיסה גדול ומהירות גדולה. בנוסף, דרישה למטוס שיוכל לטוס גם אם אחד המנועים שלו מקולקל. מספר ימים לאחר מכן, חברת מקדונל דאגלס זכתה במכרז והמטוס הראשון שלה המריא ביולי 1933. שבע שנים אחר כך צבא ארצות הברית גייסו כמטוס צבאי. נשיא ארצות הברית הורה לגייס את כל מטוסי הדקוטה האזרחיים כשארצות הברית נכנסה למלחמת העולם השנייה אחרי כניסתה של ארצות הברית למלחמה. למטוסים האלה היו מספר תפקידים במלחמה כמו אספקת ציוד, הטסה של חיילים ועזרה בפינוי נפגעים.

שירות בחיל האוויר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 1948 בוריס סניור נשלח לדרום אפריקה כדי למצוא לחיל האוויר מטוסים לרכישה והוא המליץ על מטוסי הדקוטה. חיל האוויר קיבל את המלצתו והמטוסים הראשונים הגיעו לארץ ב-1948. בתקופת מלחמת העצמאות חיל האוויר הפעיל מטוסי דקוטה למשימות תובלה והפצצה. שיטת ההפצצה הייתה כדלקמן: לפני המראת המטוס הדלתות שלו פורקו וכך במהלך הטיסה איש צוות היה זורק את הפצצות ידנית דרך פתח הכניסה למטוס. בזמן מלחמת העצמאות המטוס השתתף בתקיפות בכל החזיתות כולל דמשק, קוניטרה, עזה, ב"ש ואל-פאלוג'ה. המטוס גם השתתף במבצע אבק לאספקה לנגב ובמבצע עובדה לכיבוש אילת ביחד עם המטוסים הקומנדו והסקיימסטר.

במלחמת סיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-50 מספר מטוסים שימשו לטיסות מחוץ לישראל ולאימונים של הצנחנים. לקראת מבצע קדש טייסת הדקוטה תוגברה במטוסים נוספים שהושאלו מחיל האוויר הצרפתי. ב-29 באוקטובר 1956 מטוסי הדקוטה המריאו מבסיס עקרון כשעל כל מטוס היו 25 צנחנים. המטוסים טסו ביעף נמוך עד תחילת ההצנחה שם המטוסים עלו לגובה 450 מטר. במבצע קדש מטוסי הדקוטה ביצעו גיחות אספקת ציוד, פינוי פצועים, וטיסות סיור. בנוסף השתתפו בפעילויות לוחמה פסיכולוגית כאשר טסו בגובה נמוך מעל אבו עגילה והפעילו רמקולים רבי עוצמה שקראו למצרים להיכנע.

שנות ה-70[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-70 מטוסי הדקוטה שימשו את טייסת 122 למשימות תובלה, סיור, ומשימות מיוחדות. במלחמת יום הכיפורים בוצע שימוש במטוסים למשימות תובלת כוח אדם וציוד, פינוי נפגעים ולוחמה אלקטרונית. מטוסי הדקוטה שימשו את טייסת 122 עד לאוגוסט 2000 ולאחר מכן הוצאו משימוש, במקומם החלו להשתמש בשנת 2002 במטוסי הנחשון מסוג Gulfstream G500.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דאגלס C-47 דקוטה בוויקישיתוף