דאגלס C-47 דקוטה
 |
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: מבנה הערך בעייתי, ניסוחים סופרלטיביים ולא אנציקלופדיים, כפילות ערכים עם DC-3 דקוטה.
| |
.jpg) | |||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מטוס תובלה דו-מנועי | ||||||||||
| יצרן |
דאגלס איירקראפט קומפני  | ||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
  | |||||||||||
דאגלס C-47 דקוטה הוא מטוס תובלה דו מנועי מתוצרת ארצות הברית.
תוכן עניינים
תיאור כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
דאגלס C-47 דקוטה היה בשירות חיל האויר 52 שנים ויצא משירות ב-2001 והוא נחשב לאחד מפלאי התעופה. המטוס הזה עדיין נמצא בשירות אזרחי וצבאי בעולם ואף על פי שיש מטוסים נוחים ויעלים ממנו עדיין ממשיכים להשתמש בו משום שאורך חייו כמעט בלתי מוגבל והוצאות תפעול נמוכות מאוד ויש לו אמינות גבוהה. המטוס סימן כמה מאבני הדרך החשובות בתולדות התעופה כי בשירות האזרחי בשנות ה-30 הוא הציע רמת נוחות שלא הייתה קיימת לפניו ואז חברות התעופה החלו לראות רווחים בזכותו. ובתחום הצבאי הוא היה מטוס שהכריע את הניצחון של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. הגנרל של ארצות הברית דווייט אייזנהאואר אמר שהמטוס הזה היה בין ארבעת כלי הנשק שתרמו הכי הרבה לניצחון במלחמה ביחד עם הבזוקה הג'יפ ופצצת האטום. יש הרבה סיפורים על המטוס הזה. סיפור אחד מספר על זה שהמטוס הזה פעם אחת הטיס מספר שיא של 93 פליטים משטפונות בדרום אמריקה וסיפור אחר מספר על זה שהמטוס הזה נחת בשלום אחרי שאיבד 3.7 מטר ממוטת הכנפיים שלו בגלל פגיעה ברכס של הר ויש עוד סיפור על טיסה של המטוס הזה שאיבד את רוב הגה כיוון שלו משום שהתנגש במטוס קרב במלחמת העולם השנייה אבל הצליח לנחות בשלום. יותר מ14 אלף מטוסי דוקוטה יוצרו והיום פועלים בשירות האזרחי כ-400 מטוסי דקוטה ועוד אלפי מטוסים בשירות צבאי ברחבי העולם.
תהליך פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
לחברת TWA היו מטוסים מיושנים ואז היא החליטה ברבע השני של המאה העשרים להחליף אותם ואז בתחילת שנות השלושים היא פירסמה מכרז עם דרישות שנחשבו מתקדמות כמו קיבולת גדולה בתא הנוסעים טווח טיסה גדול ומהירות גדולה. חברת TWA רצתה מטוס שגם אם אחד המנועים שלו מקולקל הוא עדיין יוכל לטוס מכל שדות התעופה שלה. מספר ימים אחר כך חברת מקדונל דאגלס זכתה במכרז והמטוס הראשון שלה המריא ביולי 1933. שבע שנים אחר כך צבא ארצות הברית הפך אותו למטוס צבאי. נשיא ארצות הברית הורה לגייס את כל מטוסי הדקוטה האזרחיים כשארצות הברית נכנסה למלחמת העולם השנייה אחרי מתקפה של יפן על האדמה שלה. למטוסים האלה היו תפקידים חשובים מאוד במלחמה כמו אספקת ציוד, הטסה של חיילים ועזרה בפינוי נפגעים.
שירות בחיל האויר[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 1948 בוריס סניור שהיה אחד הטייסים הבכירים בחיל האוויר נשלח לדרום אפריקה כדי למצוא לחיל האוויר מטוסים לרכישה והוא מצא את מטוסי הדקוטה והם הגיעו לארץ ב-1948. בכל התקופה של מלחמת העצמאות חיל האוויר הפעיל מטוסי דקוטה גם למשימות תובלה בארץ ומחוץ לארץ וגם עבור משימות הפצצה. חיל האוויר המצרי היה הראשון שהשתמש במטוסים אלו להפצצה על מטרות אזרחיות בישראל וישראל גם עשתה שימוש במטוס זה להפצצה ועיקר התהילה של המטוס באה לו מהשימוש בו להפצצה ולא לתובלה. שיטת ההפצצה הייתה פרימיטיבית: לפני ההמראה של המטוס הדלתות שלו פורקו ואז במהלך הטיסה איש צוות בטיסה היה זורק את הפצצות עם היד שלו דרך פתח הכניסה למטוס. הפצצות שכבו על קדמת רצפת המטוס והצוות היה גורר את הפצצות בזהירות אל הפתח של המטוס. המטילן האחרון היה מוציא את פין הביטחון וזורק את הפצצה החוצה. הפצצות היו כבדות יותר מ50 קילו וזו הייתה שיטה קשה לעבוד בה וגם לא היו כוונות אז הטייסים השתמשו רק בחושים שלהם אבל אחר כך מהנדס בשם זאב סגל תיכנן מתקן דמוי עריסה ואיתו היה אפשר להטיל בביטחון גם פצצות ששוקלות 100 קילו. בזמן מלחמת העצמאות המטוס תקף בכל החזיתות כולל דמשק, קונייטרה, עזה, ב"ש ואל-פאלוג'ה. המטוס גם השתתף במבצע אבק לאספקה לנגב וגם במבצע עובדה לכיבוש אילת ביחד עם המטוסים הקומנדו והסקיימסטר.
במלחמת סיני[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת שנות ה-50 היו בטייסת מספר מטוסים ששימשו לטיסות מחוץ לישראל ולאימונים של הצנחנים ולקראת מבצע קדש הטייסת תוגברה במטוסים נוספים שהושאלו מחיל האוויר הצרפתי. ב-29 באוקטובר 1956 מטוסי הדקוטה המריאו מבסיס עקרון ועל כל מטוס היו 25 צנחנים. המטוסים טסו בגובה של 150 מטר מעל פני הקרקע בשביל שהמכ"ם המצרי לא יאתר אותם ורק קצת לפני ההצנחה המטוסים עלו לגובה 450 מטר. המשימה התבצעה בהצלחה וגדוד הצנחנים של רס"ן רפאל איתן הוצנח ליד מעבר המיתלה. זה היה מבצע ההצנחה הגדול ביותר בתולדות צה"ל עד היום. במבצע קדש מטוסי הדקוטה ביצעו גיחות רבות לסיני ועשו משימות של אספקת ציוד, פינוי פצועים, הטסות של ציוד וטיסות סיור וגם עשו משימות מיוחדות של לוחמה פסיכולוגית כשטסו נמוך מעל אבו עגילה והפעילו רמקולים רבי עוצמה שקראו למצרים להיכנע. ב10 במרס שלושה מטוסי דקוטה השתתפו בפינוי כוחות צה"ל משראם א שייח כשהתחילה הנסיגה מחצי האי סיני. ומשנות ה-60 ועד היום צה"ל ממשיך להשתמש במטוסי הדקוטה למשימות תובלה במשימות רבות.
