דבאו סיטי
| |||
 | |||
| שדרת קזון בדבאו סיטי | |||
| מדינה |
 הפיליפינים | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | דבאו | ||
| ראש העיר | שרה דוטרטה קארפיו | ||
| תאריך ייסוד | 29 ביוני 1848 | ||
| שטח | 2,443.61 קמ"ר | ||
| גובה | 22.3 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 1,776,949[1] (1 במאי 2020) | ||
| ‑ במטרופולין | 2,770,671[1] (2020) | ||
| ‑ צפיפות | 730 נפש לקמ"ר (2020) | ||
| קואורדינטות | 07°04′0″N 125°36′0″E / 7.06667°N 125.60000°E | ||
| אזור זמן | UTC +8 | ||
| www.davaocity.gov.ph | |||
|
(למפת הפיליפינים רגילה)  | |||
דבאו סיטי (בפיליפינית: Lungsod ng Dabaw, "לונגסוד נג דבאו"; בסבואנו: Dakbayan sa Dabaw, "דקבאיאן סה דבאו"; לעיתים מוזכרת בתור דבאו בלבד) היא בירת מחוז דבאו בפיליפינים. שטחה של העיר, הנמצאת בחוף האי מינדנאו, הוא 2,444 קילומטרים רבועים[2], מה שהופך אותה לעיר הגדולה בפיליפינים מבחינת שטח. ב-2015 התגוררו בעיר 1,632,991 תושבים, מה שהופך אותה לעיר השלישית בגודל אוכלוסייתה בפיליפינים, אחרי קזון סיטי, ומנילה, ובמטרופולין שלה התגוררו 2,262,518 תושבים (נכון ל-2010), מה שהופך אותו למטרופולין השלישי בגודל אוכלוסייתו בפיליפינים, אחרי המטרופולין של מנילה והמטרופולין של סבו סיטי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות שהספרדים התחילו לחקור את אזור דבאו סיטי של היום כבר במאה ה-16, ההשפעה הספרדית על האזור הייתה זניחה עד אמצע המאה ה-19. ב-1844 הבריגדיר גנרל הספרדי אגוסטין בוקאיאן תבע את אזור העיר של היום לכתר הספרדי, למרות התנגדות השליטים המקומיים. ב-1848 הגיעה לאזור קבוצה של 70 מתיישבים ספרדים בהנהגת חוסה קרוס דה אויאנגורן. המתיישבים הצליחו להביס את המקומיים וב-29 ביוני באותה שנה הם הקימו את "נואבה ורגרה" (ורגרה החדשה), על שם עיר הולדתו של חוסה קרוס דה אויאנגורן.
ב-1867 נואבה ורגרה עברה למיקום בו היא נמצאת כיום, וב-1868 שונה שמה לדבאו.
לאחר שהפיליפינים עברו לשליטת ארצות הברית בעקבות מלחמת ארצות הברית–ספרד ב-1898, האמריקאים הקימו באזור מטעים רבים. בנוסף גם יפנים רבים השקיעו והתיישבו באזור, וכן אנשים משאר הפיליפינים. דבאו המשיכה לגדול וב-16 באוקטובר 1936 היא קיבלה מעמד של עיר.
ב-8 בדצמבר 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, היפנים הפציצו את העיר והם כבשו אותה ב-1942. ב-1945 כוחות אמריקאים ופיליפיניים כבשו מחדש את העיר. המלחמה הביאה לחורבן העיר החדשה וכלכלתה נפגעה קשות.
לאחר המלחמה העיר השתקמה והיא הפכה להיות בירת מחוז דבאו והעיר הגדולה ביותר באזור.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר היא המרכז הכלכלי והפיננסי של מינדנאו. הכלכלה מסתמכת על נמל דבאו, חקלאות, הכוללת בין היתר גידול מנגו, פומלה, בננה, קוקוס, אננס, קפה, פפאיה ומנגוסטין, ותיירות.
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדבאו סיטי פועלות מספר אוניברסיטאות, בהן אוניברסיטת מינדנאו, אוניברסיטת אטנאו דה דבאו ואוניברסיטת דרום-מזרח הפיליפינים.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דבאו סיטי נמצאת בדרום-מזרח מינדנאו, בחוף הצפון-מערבי של מפרץ דבאו (אנ').
טופוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטחה של העיר הוא 2,444 קילומטרים רבועים. חלק המערבי של העיר נמצא על גבעות אשר הופכות למישור ככל שמתקדמים מזרחה אל החוף. בקצה הדרום-מערבי של דבאו סיטי נמצא ההר אפו, ההר הגבוה ביותר בפיליפינים. בקרבת העיר נמצא נהר דבאו.
גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות שדבאו סיטי נמצאת באזור טבעת האש, מעולם לא התרחשה בה רעידת אדמה חזקה במיוחד. הר אפו הקרוב לעיר הוא הר געש רדום.
אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דבאו סיטי נמצאת באזור בו שורר אקלים טרופי, עם שינויים עונתיים קלים בלבד בטמפרטורות. הטמפרטורה הממוצעת ליום היא תמיד מעל 26 מעלות צלזיוס, וממוצע כמות המשקעים החודשית הוא תמיד מעל 77 מילימטרים.
| אקלים בדבאו סיטי | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 30.9 | 31.2 | 32.3 | 33.0 | 33.0 | 31.6 | 31.4 | 31.6 | 31.8 | 32.1 | 32.1 | 31.4 | 31.9 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 21.9 | 22.0 | 22.3 | 23.0 | 23.0 | 22.9 | 22.7 | 22.7 | 22.8 | 22.8 | 22.7 | 22.4 | 22.6 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 114.7 | 99.0 | 77.9 | 144.9 | 206.7 | 190.1 | 175.9 | 173.2 | 180.1 | 174.8 | 145.7 | 109.7 | 1,792.7 |
| מקור: מנהל השירותים האטמוספיריים, הגאופיזיים והאסטרונומיים הפיליפיני[3] | |||||||||||||
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התחבורה הציבורית בדבאו סיטי משתמשת בכלי רכב מגוונים, בהם אוטובוסים, מוניות וג'יפנים. קווי אוטובוס יוצאים מדבאו לערים מרכזיות אחרות במינדנאו, כמו קגאיאן דה אורו.
בין דבאו סיטי ומנילה עוברות אוניות גל-נוע ומעבורות.
את דבאו סיטי משרת נמל התעופה הבינלאומי פרנסיסקו בנגוי, המציע טיסות לערים מרכזיות בפיליפינים וכן לסינגפור.
ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנדו, אינדונזיה- פקנברו, אינדונזיה
קורור, פלאו
ולדיווסטוק, רוסיה
ג'ילונג, טאיוואן
טקומה, וושינגטון, ארצות הברית
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דבאו סיטי (באנגלית)
דבאו סיטי, ברשת החברתית פייסבוק- דבאו סיטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "2020 Census of Population and Housing (2020 CPH) Population and Annual Growth Rates by Province, City, and Municipality - By Region". Metro Manila, Philippines: Philippine Statistics Authority. 7 ביולי 2021. נבדק ב-8 ביולי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ אתר רשות הסטטיסטיקה של הפיליפינים
- ^ עמודות אקלימיות של הפיליפינים
