דאוודה ג'ווארה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דאוודה ג'ווארה
Dawda Kairaba Jawara
לידה 16 במאי 1924
באראג'אלי, גמביה הבריטית, האימפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 באוגוסט 2019 (בגיל 95)
Fajara, גמביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גמביהגמביה גמביה
השכלה
מפלגה מפלגת העם הפרוגרסיבית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Chilel Jawara (19682019)
Augusta Jawara (19551967) עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא גמביה ה־1
24 באפריל 1970 – 22 ביולי 1994
(24 שנים)
פרסים והוקרה
  • אביר הצלב הגדול במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש
  • צווארון מסדר הנסיך אנריקה
  • אביר הצלב הגדול של המסדר הלאומי של מלי
  • Knight Bachelor עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סר דאוודה קאירבה ג'ווארהאנגלית: Dawda Kairaba Jawara;‏ 16 במאי 192427 באוגוסט 2019) היה מנהיג פוליטי בולט בגמביה. ראש השרים מ-1962 ועד עצמאות גמביה ב-1965. ראש ממשלה מ-1965 ועד 1970 ונשיאה ראשון של המדינה מ-1970 ועד 1994. ג'ווארה נבחר לנשיא חמש פעמים ברציפות עד הדחתו בהפיכה צבאית ב-1994.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבאראג'אלי שבמרכז המדינה למשפחה מוסלמית מקבוצת המנדינקה. ב-1947 עבר ללמוד מדעים בקולג' באקרה (כיום בירת גאנה, בירת חוף הזהב). שנה לאחר מכן התקבל ללימודי וטרינריה באוניברסיטת גלאזגו בסקוטלנד. בגלאזגו החל בפעילות פוליטית, הצטרף לתא מפלגת הלייבור באוניברסיטה ולאיגוד הסטודנטים האפריקאים, ונבחר לנשיאו. בשנת 1953 סיים את לימודיו ושב למולדתו נישא לאוגוסטה, שהשתייכה לכנסייה האנגליקנית. במסגרת עבודתו כאחראי על חיסוני בקר, נדד ברחבי המדינה ויצר רשת קשרים ענפה והיכרות אישית עם צמרת מגדלי הבקר, ראשי כפרים וצ'יפים מקומיים, מערכת קשרים שתסייע לו לבניית בסיס כוחו הפוליטי. המאבק הפוליטי התקיים בין אנשי הערים לאוכלוסייה הכפרית. לקראת הבחירות שתוכננו בפרוטקטוראט ב-1960 הוקמה מפלגת העם הפרוגרסיבית (People's Progressive Party - PPP) וג'ווארה נבחר לעמוד בראשה. המפלגה התבססה על האליטה הכפרית, אך הפכה למפלגה כללית. בבחירות 1960 זכתה המפלגה ל-9 מושבים מתוך 19. בבחירות שהתקיימו במאי 1962 היא כבר השיגה רוב של 18 מושבים מתוך 32.

לאחר הבחירות, החל השלטון הבריטי בהעברת סמכויות לשלטון המקומי. ג'ווארה מונה לראש השרים והוביל את המדינה לעצמאות בה זכתה ב-18 בפברואר 1965, אז היה לראש ממשלתה הראשון. ג'ווארה פעל לחיזוק הקשרים הכלכליים בין גמביה לסנגל וקיבל סיוע בידע חקלאי מישראל, בה ביקר מספר פעמים.

עם עצמאותה הוגדר משטרה של גמביה כממלכה בחבר העמים הבריטי, כלומר, ראש המדינה הייתה המלכה אליזבת' השנייה בתוארה כ"מלכת גמביה" (Queen of the Gambia). ב-24 באפריל 1970, בעקבות משאל עם הוגדרה גמביה כרפובליקה נשיאותית בחבר העמים הבריטי. ג'ווארה היה לנשיא המדינה, תפקיד ביצועי ששילב הן את מעמד ראש המדינה והן את תפקיד ראש הממשלה. אך המצב הכלכלי התדרדר ועמו האשמות בשחיתות שלטונית. ב-29 ביולי 1981, בעת שג'ווארה שהה בביקור בלונדון לרגל נישואי צ'ארלס ודיאנה, פרץ ניסיון הפיכה על ידי המפלגה הסוציאליסטית (Socialist and Revolutionary Labour Party - SRLP). ג'ווארה קרא לסיוע צבאי מסנגל, ששלחה מיד 400 חיילים לדיכוי ההפיכה. עד ה-6 באוגוסט שלחה סנגל 2,700 חיילים[1]. בדצמבר 1981 חתמו שתי המדינות על הסכם קונפדרציה על מנת להבטיח את היציבות השלטונית בגמביה. קונפדרציית סנגמביה התקיימה עד לפרישתה של גמביה ב-30 בספטמבר 1989 לאחר שגמביה סרבה להתקרב יותר לכיוון האיחוד המשותף.

ב-1985 הוציא ג'ווארה לפועל את תוכנית הרפורמות הכלכליות במדינה (Economic Recovery Program - ERP), בתמיכת קרן המטבע הבינלאומית, שנועדו להצעידה לעבר שגשוג כלכלי על ידי הפרטה והקטנת הגרעון. צעדי ההפרטה הובילו ללקיחת הלוואות רבות ללא כיסוי, דבר שגרר נפילתם של בנקים. כן נוצרו קבוצות שחיתות ("מאפיות") שהשתלטו על מספר גדול של נכסים. עקב כישלון הרפורמה הכלכלית ומגפת מלריה, הייתה גמביה ב-1992 אחת המדינות העניות בעולם, עם תוחלת חיים של 45 שנים ותמותת תינוקות של 130 ל-1000 לידות. רק ל-40% מהאוכלוסייה הייתה נגישות למים זורמים ושיעור ידיעת קרוא וכתוב עמד על 25%[2]. עם זאת, בבחירות שהתקיימו באפריל 1992 נבחר ג'ווארה פעם חמישית וזכה לתמיכה של 58%.

ביולי 1994 הדיחה קבוצת קצינים בשם "המועצה השלטת הזמנית של הכוחות המזוינים" את ג'ווארה בהפיכה צבאית. יו"ר המועצה, יחיא ג'אמה בן ה-29, היה לראש המדינה, החוקה הושעתה וכל פעילות אופוזיציונית נאסרה. ג'ווארה יצא לגלות בסנגל, שם שהה עד 2002, אז הותר לו לשוב בתנאי שלא יעסוק עוד בפוליטיקה. ב-2007 הוזמן לניגריה על מנת לסייע ולייעץ לממשלתה לקראת הבחירות הדמוקרטיות לנשיאות המדינה.

ג'ווארה נפטר ב-27 באוגוסט 2019[3].

יחסיו עם מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימין לשמאל: ראש ממשלת גמביה דאוודה ג'ווארה, ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון ושר החקלאות משה דיין בעת ביקורו של ג'ווארה בישראל ב-1962.

בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 קיימו גמביה וישראל יחסים דיפלומטיים לא-רשמיים, שכן גמביה הייתה נתונה תחת שליטת הממלכה המאוחדת. ב-10 בדצמבר 1962, כשלוש שנים לפני קבלת עצמאות גמביה, ערך ג'ווארה ביקור בן חמישה ימים בישראל[4]. במהלך ביקור דן עם ממשלת ישראל בהגשת סיוע רפואי מצד ישראל[5]. ב-16 בדצמבר 1962 נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין ג'ווארה למנכ"ל משרד החוץ חיים יחיל[6]. ב-17 בפברואר 1965, יומיים לפני קבלת העצמאות של גמביה באורח רשמי, שלחה שרת החוץ גולדה מאיר מברק ברכה לראש הממשלה ג'ווארה עם זכיית ארצו בעצמאות[7]. ב-11 באוקטובר 1966 הגיע ראש הממשלה ג'ווארה לביקור רשמי בישראל[8]. ג'ווארה הגיע עם שר החינוך בממשלתו, אנדרו דייוויד קאמארה (אנ'), ונועד עם ראש ממשלת ישראל לוי אשכול ושר החינוך הישראלי זלמן ארן. ביקורו הסתיים לאחר שבוע, ובמסגרתו נחתם הסכם ידידות ראשון בין שתי המדינות[9].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דאוודה ג'ווארה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]