דאמע'אן
 | |
| מסגד תאריחנה | |
| מדינה |
 איראן |
|---|---|
| פרובינציה | סמנאן |
| שפה רשמית | פרסית |
| שטח | 21 קמ"ר |
| גובה | 1,154 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 59,106 (2016) |
| קואורדינטות | 36°10′05″N 54°20′53″E / 36.168055555556°N 54.348055555556°E |
| https://damghan.ir | |
דאמע'אן (בפרסית: دامغان) היא עיר בנפה המרכזית של מחוז דאמע'אן (אנ'), פרובינציית סמנאן, איראן, המשמשת כבירת הנפה והמחוז.[1]
העיר נמצאת 342 ק"מ מזרחית לטהראן על הכביש הראשי למשהד, בגובה של 1,250 מטר. דאמע'אן היא אחת הערים העתיקות ביותר ברמת איראן, היא קיימת כבר אלפי שנים ומתהדרת באתרים היסטוריים רבים. העתיק מביניהם הוא טפה חסאר (אנ') בדרום-מזרח העיר, בו נמצאים חורבות טירה מתקופת האימפריה הסאסאנית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חפירות ארכאולוגיות הראו כי ההיסטוריה של דאמע'אן מתחילה בין 4–5 אלף שנים לפני הספירה בטפה חסאר שבכפר היידראבאד.[2] טפה חסאר הייתה מיושבת בתקופה הכלקוליתית באלף החמישי לפני הספירה. תיארוך פחמן-14 באתר חשף פריטים בני 7,000 שנה.[3] לאחרונה, בהרחבת מסילת הרכבת טהראן–משהד לשני נתיבים, התגלתה גופתה של אישה יחד עם עוברה בת יותר מ-7,000 שנה. ישנם גם מספר אתרים ארכאולוגיים קשורים, כגון שיר אשיאן טפה (אנ'), יישוב קטן נוסף באזור, המתוארך לאותה תקופה.[4]
חלק מהשכבות בטפה שייכות לשושלת מדס, שחלקה את הציוויליזציה שלה עם מסופוטמיה. שכבה נוספת מכסה את האימפריה האחמנית, האימפריה הפרתית והאימפריה הסלאוקית. טפה חסאר הגיעה לשיא תהילתה בתקופות הסלאוקים והפרתים. ארנסט הרצפלד ואריך שמידט היו הארכאולוגים הראשונים שחקרו את הטפה. חפירה ארכאולוגית בשנת 1996 חשפה שרידים מתקופת ההתיישבות הארית ברמה האיראנית (כ-4000 לפנה"ס) ועד לתקופות שושלת מדיאן (אנ') (728-550 לפנה"ס), הפרתים (248-224 לספירה) והסאסאנים (224–651 לספירה).
שרידי הקאטומפילוס (העיר העתיקה) שוכנים דרום-מערבית לעיר, החל מהכפר פוראט, 26 קילומטרים דרומית לדאמע'אן, ועד כמעט 32 קילומטרים מערבה. לאחר כיבוש פרס על ידי אלכסנדר הגדול, העיר הסמוכה שכיום נקראת שהר-א-קומיס הייתה העיר המרכזית המקומית.
השם דאמע'אן ניתן למקום על ידי הזורואסטרים. עד המאה הראשונה לספירה, דאמע'אן הייתה בירת המחוז כולו.
העיר נהרסה למחצה ברעידת האדמה בדמע'אן (856).[5]
דאמע'אן הייתה עיר חשובה בימי הביניים, אך נותרו רק מעט שרידים מאותה תקופה. אחד מהם הוא מסגד תאריח'אנה ההרוס. העיר הייתה בירת מחוז קומיס, אך היא נהרסה על ידי השושלת ההותכית האפגנית בשנת 1723.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון למפקד האוכלוסין הלאומי של 2006, אוכלוסיית העיר מנתה 57,331 תושבים ב-15,849 משקי בית.[6] מפקד האוכלוסין הבא בשנת 2011 ספר 58,770 תושבים ב-16,861 משקי בית.[7] מפקד האוכלוסין של 2016 מדד את אוכלוסיית העיר כ-59,106 תושבים ב-18,417 משקי בית.[8]
אתרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסגד תאריח'אנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסגד תאריח'אנה הוא המסגד העתיק ביותר באיראן, השייך למאה הראשונה לאחר הכיבוש המוסלמי של פרס. הוא שומר עדיין על צורתו המקורית, עם מספר עמודים מסיביים וחריטות עץ ושני מינרטים מהמאה ה-11. הקידומת "תארי" פירושה אלוהים ו"חנה" היא המילה האיראנית לבית, ולכן משמעות השם הוא בית האל. המסגד מצויד בחצר מרובעת ובגלריה עם 18 עמודים הפונים לקיבלה ושלושת צדדי החצר מוקפים בפורטיקות. המינרט המתנשא מעל המסגד נחשב לשייך לתקופה הסלג'וקית, והכתובת המרוצפת מעל המינרט היא עבודת האריחים העתיקה ביותר באדריכלות האסלאמית.
אדריכלות סלג'וקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוצרות רבים שרדו בעיר מתקופת הסלג'וקים. מקדש פיר-אלמדאר, מסגד ג'אמה והמינרט שלו, מגדל האימאמזדה ג'עפר ועוד, הם מבנים שבהם בולטת האדריכלות האסלאמית מתקופת הסלג'וקים ואילך.
מאוזוליאום גונבאד-י צ'יהיל דוכטרן
[עריכת קוד מקור | עריכה]גונבאד-י צ'יהיל דוכטרן הוא מאוזוליאום במרכז דאמע'אן מתקופת הסלג'וקים. זהו הקבר השני הכי עתיק ששרד מתקופת שלטונו של טוגריל בכ, הראשון מבין הסולטנים הסלג'וקים. המבנה שרד ללא סדקים, אף שהעיר שוכנת על החגורה האלפידית.[9]
אימאזאדה ג'עפר
[עריכת קוד מקור | עריכה]האימאמזאדה (אנ') ג'עפר ומוחמד הוא אימאמזדה (קבר קדוש) מתקופת הסלג'וקים.[10]
מבצרי חשישיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]צפונית לעיר, לאורך דרך צ'שמה עלי ופרובינציית מאזנדראן, נבנו שני מבצרים על ראשם של שני הרים. הראשון הוא מצודת גרדכוה הנמצאת במרחק של 5 ק"מ מהעיר, על פסגת הר, והיא הייתה אחד המבצרים המרכזיים של החשישיון האסמאעילי בראשות חסן-י סבאח, עד לכיבושה בידי הולאגו חאן והשושלת האילח'אנית. השני הוא מבצר מהרנגר על ראשו של הר מנסורכוה, 22 ק"מ צפונית לעיר.
חשמה-עלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]חשמה-עלי הוא אחד המעיינות הקבועים בדאמע'אן, 30 ק"מ צפונית לעיר. בזכות הצמחייה הירוקה והאקלים הנעים שלו, האזור היה פופולרי ובתקופת השושלת הקאג'ארית נבנו בו כמה מבנים מפורסמים, בהם ארמונותיהם של פתח עלי שאה קאג'אר ואע'א מוחמד ח'אן קאג'אר, שעדיין קיימים כיום. בנוסף, על גבעה בחלק המערבי של העיר נמצאים שרידי מצודה מרובעת גדולה עם מבנה קטן שנקרא מולוד חנה ('בית הלידה'), ובו נולד פתח עלי שאה קאג'אר.[11]
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| נתוני אקלים עבור דאמע'אן (2002–2010) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| הטמפרטורה המקסימלית היומית הממוצעת | 7.0 | 11.2 | 17.9 | 23.1 | 29.0 | 34.1 | 36.4 | 35.1 | 31.2 | 25.6 | 16.0 | 8.5 | 22.9 |
| מינימום יומי ממוצע | −2.1 | 1.0 | 5.9 | 10.6 | 15.7 | 19.8 | 22.7 | 21.4 | 17.6 | 12.8 | 5.0 | −0.6 | 10.8 |
| ממוצע משקעים מ"מ | 8.9 | 13.7 | 22.9 | 22.8 | 8.3 | 5.4 | 3.3 | 2.7 | 3.1 | 2.2 | 9.3 | 13.0 | 115.6 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ - هیات وزیران, پرسش و پاسخ تخصصی لام تا کام (בפרסית)
- ↑ DĀMḠĀN, Encyclopaedia Iranica (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Sonja Kroll, Julio Bendezu-Sarmiento, Johanna Lhuillier, Élise Luneau, Kai Kaniuth, Mike Teufer, Samariddin Mustafakulov, Mutalib Khasanov, Natalia Vinogradova, Nona Avanesova, Denis Fiorillo, Margareta Tengberg, Arash Sharifi, Céline Bon, Delphine Bosch, Marjan Mashkour, Mobility and land use in the Greater Khorasan Civilization: Isotopic approaches (87Sr/86Sr, δ18O) on human populations from southern Central Asia, Journal of Archaeological Science: Reports 46, 2022-12-01, עמ' 103622 doi: 10.1016/j.jasrep.2022.103622
- ↑ Iran: Aerial Survey Flights | Institute for the Study of Ancient Cultures, isac.uchicago.edu
- ↑ Earthquakes with 50,000 or More Deaths, earthquake.usgs.gov (באנגלית)
- ↑ Wayback Machine, www.amar.org.ir
- ↑ Wayback Machine, irandataportal.syr.edu
- ↑ Wayback Machine, www.amar.org.ir
- ↑ Gunbad-i Chihil Dukhtaran
- ↑ Imamzade Ja'far and Muhammed
- ↑ 1911 Encyclopædia Britannica/Damghan - Wikisource, the free online library, en.wikisource.org (באנגלית)
