דאנה בארוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דאנה בארוס
Dana Barros
בארוס בתיכון
בארוס בתיכון
לידה 13 באפריל 1967 (בן 52)
בוסטון שבמסצ'וסטס
עמדה רכז / קלע
גובה 1.80 מטר
מספר 11, 3, 1, 13
מכללה בוסטון קולג' (1985–1989)
דראפט 16, 1989
סיאטל סופרסוניקס
קבוצות כשחקן
1989–1993
1993–1995
1995–2000
2000–2002
2004
סיאטל סופרסוניקס
פילדלפיה 76'
בוסטון סלטיקס
דטרויט פיסטונס
בוסטון סלטיקס
הישגים כשחקן
הופעה במשחק האולסטאר של ה-NBA (‏1995)
השחקן המשתפר של העונה ב-NBA ‏(1995)

דאנה ברוס בארוסאנגלית: Dana Bruce Barros; נולד ב-13 באפריל 1967) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בליגת ה-NBA. במכללות שיחק כדורסל במסגרת בוסטון קולג', וסיים כאחד ממובילי המכללה בכל הזמנים בקליעת נקודות. נכון ל-2017 משמש בארוס כמאמן הכדורסל של מכללת ניוברי במסצ'וסטס.[1]

קריירת תיכונים ומכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארוס, שהוא ממוצא כף-ורדאי,[2] שיחק כדורסל בבית הספר התיכון "האחים החאווייריים" (Xaverian Brothers) בווסטהוד (אנ') שבמסצ'וסטס. במשך כל ארבע שנותיו פתח בחמישיית התיכון, רשם 1,821 נקודות במדיו, כולל הופעה של 57 נקודות בטורניר מול נידהאם. היה ה-MVP של הליגה הקתולית (אנ') לשנת 1985 וחבר נבחרת כל-בתי הספר (All Scholastic) של "בוסטון גלוב"; ממוצעיו היו מעל 30 נקודות למשחק בשנתו האחרונה בלימודים, לפני שקו השלוש הומצא.

במכללה שיחק בארוס כדורסל בבוסטון קולג'. במהלך ארבע עונות בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה היו ממוצעיו 19.7 נקודות, 3.2 ריבאונדים ו-1.5 חטיפות למשחק; הוא הגיע לשיא של 23.9 נקודות, 3.6 ריבאונדים ו-1.5 חטיפות למשחק בעונתו האחרונה, הרביעית בקבוצה. ב-25 בפברואר 2017 הופרשה חולצתו של בארוס, מס' 3, ואף שחקן עתידי של בוסטון קולג' לא יוכל ללבוש אותה.[3]

קריירה מקצוענית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארוס, רכז בגובה 1.80 מטר, החל את הקריירה המקצוענית שלו ב-1989 כשנבחר בסיבוב הראשון של דראפט ה-NBA על ידי סיאטל סופרסוניקס בבחירה ה-16. רוב הזמן שימש בארוס בסיאטל כרכז גיבוי לגארי פייטון, שנחשב למוביל כדור ולמגן טוב יותר, בעוד בארוס נחשב לשימושי יותר בתור קלע.

לפני עונת 1993/1994 העבירו הסופרסוניקס את בארוס בטרייד לשארלוט הורנטס תמורת קנדל גיל. יומיים לאחר מכן העבירו ההורנטס את בארוס, את סידני גרין ואת בחירתם בדראפט 1993 לפילדלפיה 76', שהעבירה בתמורה את הרסי הוקינס. בפילדלפיה שיחק בארוס זמן רב הרבה יותר (31 דקות בממוצע למשחק) מאשר שיחק בתקופתו בסיאטל (18 בממוצע למשחק). הדבר אפשר לו לשפר את ממוצעי הקליעה שלו מ-7.8 ל-13.3 למשחק.

בעונתו השנייה של בארוס בסיקסרס, עונת 1994/1995, השיג בארוס שיאי קריירה בממוצע דקות למשחק (40.5), באחוז קליעה מהשדה (49.0%), באחוז שלשות (46.4%), בממוצע קליעה (20.6 נקודות למשחק), בריבאונדים (3.3) ובאסיסטים (7.5), כשהוא משחק בכל 82 המשחקים של אותה עונה. בין משחקיו באותה עונה משחק שבו קלע 50 נקודות ותפס שמונה ריבאונדים מול יוסטון רוקטס במרץ 1995; ומשחק שבו השיג טריפל דאבל – קלע 25 נקודות, תפס עשרה ריבאונדים ומסר 15 אסיסטים – מול אורלנדו מג'יק כמה שבועות לאחר מכן. הוא נבחר לשחק במשחק האולסטאר של ה-NBA לשנת 1995, ונבחר לשחקן המשתפר של העונה ב-NBA.

בנוסף העמיד בארוס שיא למספר משחקים רצופים שבהם קלע לפחות שלשה אחת, רצף של 89 משחקים בין 23 בדצמבר 1994 ל-10 בינואר 1996. השיא נשבר על ידי קייל קורבר בדצמבר 2013.[4] בארוס התחרה ארבע שנים רצופות בתחרות השלשות שבמהלך סוף שבוע האולסטאר ב-NBA בשנים 1992–1996, ופעמיים הגיע למקום השני.

בארוס היה לשחקן חופשי (free agent) בסיומה של עונת 1994/1995. אז חתם בקבוצת עיר הולדתו, בוסטון סלטיקס. בסלטיקס היה שחקן מרכזי, לצד דייוויד וסלי ודי בראון, ושימש מנטור לשחקנים צעירים, כמו אנטואן ווקר ופול פירס.

בשנת 2001 הועבר בארוס בטרייד לדאלאס מאבריקס כחלק מעסקה בין ארבע קבוצות שכללה גם את יוטה ג'אז ואת גולדן סטייט ווריורס. כשהחלה עונת 2000/2001 העבירו המאבריקס את בארוס בטרייד לדטרויט פיסטונס, שם שיחק 89 משחקים במשך שתי עונות, וממוצעיו היו 7.5 נקודות למשחק. תקופת המשחק בפיסטונס נפסקה כשהם ניפו את בארוס מסגלם בשנת 2002.

לאחר מכן לא היה לו קשר ל-NBA במשך שתי עונות, עד שלקראת סופה של עונת 2003/2004 חזר לסלטיקס, תחילה כעוזר מאמן ולאחר מכן בתור שחקן. במשחק היחיד שלו כשחקן במדי הקבוצה בעונה זו, משחק הפרידה שלו, קלע שש נקודות. הוא פרש מה-NBA עם ממוצעי קריירה של 10.5 נקודות, 1.9 ריבאונדים ו-3.3 אסיסטים למשחק, ואחוז כולל מחוץ לקשת של 41.1%.

לאחר פרישתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו פתח בארוס את Dana Barros Sports Complex, מועדון ספורט חברתי במנספילד. המועדון דרש יותר כסף משחשב בארוס, הוא צבר חובות כבדים, ובסופו של דבר סגר את העסק ב-2006.

למשך חודשיים בשנת 2006 עבד בארוס כעוזר המאמן של קבוצת כדורסל הגברים של אוניברסיטת נורת'איסטרן. הוא פרש ביוני 2006 כדי לשמש כמנהל הבילוי בעיר בוסטון.[5]

בארוס עבד במחלקת קשרי המדיה של הסלטיקס. הוא משמש כפרשן לענייני כדורסל בניו אינגלנד ספורטס נטוורק (NESN) ומנתח את ה-NBA.

משמש בתור מאמן הכדורסל הראשי של קבוצת כדורסל הגברים של מכללת ניוברי.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הדף האישי של דאנה בארוס באתר הרשמי של "ניוברי נייטהוקס"
  2. ^ Dana Barros hopes to play on Cape Verdean national basketball team, 13 May 2008
  3. ^ Dan Rubin, "A callback to the era of the past", Boston College Eagles, February 24, 2017
  4. ^ BEN LEIBOWITZ, Kyle Korver Breaks Dana Barros' NBA Record, Makes 3-Pointer in 90 Straight Games, Bleacher Report, DECEMBER 7, 2013
  5. ^ Barros resigns as assistant coach, Northeastern University, June 29, 2006 (גרסת ארכיון מארכיון האינטרנט)