לדלג לתוכן

דבדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דבדו
دبدو
מדינה מרוקומרוקו מרוקו
תאריך ייסוד 1465
גובה 1000 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 4,447 (2024)
קואורדינטות 33°59′N 3°03′W / 33.983°N 3.050°W / 33.983; -3.050
אזור זמן UTC
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דֶבְּדוּערבית: دبدو) היא עיירה בצפון־מזרח מרוקו, המונה, נכון ל-2014, כ-4,960 תושבים. היא ממוקמת בצידו הצפוני של רכס הרי האטלס, כ-150 ק"מ דרומית לחוף הים התיכון.

הקהילה היהודית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דבדו הייתה מפורסמת בקהילה היהודית שהתגוררה בה ונקראה בעבר גם בשם עיר הכהנים. בתי האב היהודיים הראשיים בדבדו היו: משפחת כהן-סקלי, מרציאנו, בן חמו, בן שושן, בן גיגי ואנקונינה. בשנת 1780 היו בעיר 700 משפחות של כהן סקלי[1]. בסוף המאה ה-19 מספר התושבים נאמד בכ-2,000 תושבים, רובם יהודים.

ככל הנראה ראשוני היהודים שהגיעו לדבדו היו צאצאי פליטי פרעות קנ"א בספרד (1391), יוצאי העיר סביליה. בני כהן-סקלי, התיישבו בה החל משנת 1465. ראשית הקהילה היהודית בדבדו כנראה בסוף המאה ה-15 לאחר גירוש ספרד (1492).

החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 החלה דבדו להיוודע כמרכז תורני, והיא ייצאה רבנים וחכמים לערים רבות באזור ולמרוקו בכלל. התפתחות זו נבלמה בתחילת המאה ה-20 עם פרוץ מרד בוחמארה.

בשנת 1904 פרץ במזרח מרוקו מרד בו חמארה, המורדים הכבידו ידם על היהודים באזור. בתחילת המאה ה-20 מספר היהודים נאמד בכ-1,600 תושבים, כשליש מכלל האוכלוסייה. משפחת הכהן סקלי, אשר מדגישה את ייחוסה לצדוק הכהן, היוותה את רוב הקהילה היהודית ומשפחת מרציאנו היו העשירים בעיר.[2] בשנות ה-20 של המאה העשרים, עם התגברות הביטחון במרוקו בעקבות משטר החסות הצרפתי (הוחל באזור דבדו החל משנת 1911), רבים מתושביה היהודים היגרו, מטעמים כלכליים, לעיירות שונות בעמקים, ביניהן: ברגנט, גרסיף, תאזה, תאורירת, אוג'דה, מליליה ועוד.

העיירה נודעה גם בשל סופרי הסת"ם שהיו בה.[3] בשנת 1974 ניתן לרה"מ יצחק רבין ספר תורה מדבדו, שנכתב על גויל איילה, והוא מסרו למוזיאון ישראל.[4]

ישיבות בעיר - בדבדו שכנו מספר ישיבות, ביניהן ישיבת מוהרש"ך - ארבי לקביר, ישיבת רבי אברהם בן סוסאן, ישיבת רבי אברהם הכהן, ישיבת רבי שמואל מרציאנו ועוד[5].

רבנים מפורסמים בעיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין רבני העיר וחכמיה המפורסמים נמנו;

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קונטרס "ויחל שלמה - יחס העיר דבדו" מאת הרב שלמה הכהן צבאן, הוצאת אור המערב, ירושלים תשס"ב
  • "יחס דבדו החדש" מאת אליהו רפאל מרציאנו, ירושלים תשנ"ז
  • דבדו - "עיר הכהנים" מאת אליהו רפאל מרציאנו, ירושלים, הוצאת אור המערב, ירושלים תשע"ב

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דבדו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אליהו רפאל מרציאנו, דבדו עיר הכהנים, הוצאת מכון בני יששכר, ירושלים, תשע"ב, עמ' 42
  2. ^ פאס וחכמיה ח"א, ר' דוד עובדיה, עמ' 138.
  3. ^ דבדו עיר הכהנים, אליהו רפאל מרציאנו, עמוד 122
  4. ^ יחס דבדו החדש, אליהו רפאל מרציאנו, עמוד 17
  5. ^ אליהו רפאל מרציאנו, דבדו עיר הכהנים, הוצאת הספרייה הספרדית, ירושלים תשע"ב, עמ' 90