לדלג לתוכן

דבורה ליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דבורה ליס
לידה 12 ביולי 1960 (בת 64)
י"ז תמוז תש"ך
ברוקלין, ניו יורק
תאריך עלייה 1984
מקום מגורים קיבוץ שלוחות
פעילות בולטת אוצרת תערוכות יודאיקה במוזיאונים
ידועה בשל עיסוק באמנות יהודית עכשווית
השכלה MA בתולדות האמנות
תקופת הפעילות מ-2003
תפקיד אוצרת אגף היודאיקה במשכן לאמנות עין חרוד
בן זוג סטיב ליס
צאצאים 5

דבורה ליסאנגלית: Dvora Liss, נולדה ב–12 ביולי 1960) היא אוצרת ישראלית המתמחה ביודאיקה ובאמנות יהודית עכשווית. מאז שנת 2003 היא משמשת כאוצרת היודאיקה במשכן לאמנות עין חרוד, שם היא ממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח תערוכות המחברות בין אמנות יהודית מסורתית לאמנות יהודית עכשווית.

ליס נולדה בשנת 1960 בעיר ניו יורק להוריה, פנחס ורחל רוזנפלד. היא גדלה בברוקלין, והתחנכה בישיבה. לאחר התיכון בילתה שנה בקיבוץ טירת צבי במסגרת הכשרה של בני עקיבא, ולאחר מכן חזרה לארצות הברית ללימודים. ליס למדה תולדות האמנות בברוקלין קולג' של סיטי יוניברסיטי, והמשיכה לתואר שני בהנטר קולג', גם הוא של סיטי יוניברסיטי. בשנת 1984 עלתה לישראל במסגרת גרעין בני עקיבא לקיבוץ שלוחות. בקיבוץ מילאה תפקידים רבים, ביניהם מזכירת הקיבוץ, וכן לימדה תולדות האמנות במשך עשר שנים בתיכון של שדה אליהו.

פעילות אוצרותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 החלה לאצור תערוכות של אמנות יהודית עכשווית במשכן לאמנות עין חרוד, ובכך הרחיבה את מעורבות המשכן בשיח האמנותי העדכני. בתערוכות שהיא אוצרת משלבת ליס אמנים ישראלים ותיקים וצעירים עם אמנים יהודים מהעולם. אחת התערוכות הבולטות שאצרה, "טיש – שולחן שבת", מציגה מפגש בין יצירות של אמנים עכשוויים ויצירות מראשית המאה ה־20, בשילוב חפצי יודאיקה מאוסף המוזיאון[1]. בין האמנים המשתתפים בתערוכה ניתן למצוא את ג'ודי שיקגו, פרדריק ברנר, זויה צ'רקסקי, שי אזולאי, מאיה ז"ק ועוזי עמרני. התערוכה עוסקת בנושאים כמו קהילה, המשכיות, רוחניות, חוסן ומורשת תרבותית, תוך התמקדות במורכבויות של מפגשים סביב שולחן השבת ובארוחות משפחתיות. העבודות המוצגות בתערוכה מתארות דמויות יהודיות ממגוון רקעים, חלקן נוכחות וחלקן נעדרות משולחן השבת. כמו כן, התערוכה מתמודדת עם שאלות של אובדן, כמיהה וזיכרון, המשולבות לעיתים בחוויותיהם של ילדי ניצולי השואה או חיילים שחזרו מהמלחמה. חקירה זו מקבלת הקשר עכשווי על רקע אירועי ה־7 באוקטובר, אשר בעקבותיהם שולחן השבת הריק הפך לסמל רב-עוצמה של היעדר בקהילות יהודיות ברחבי העולם[2]. לתערוכה מטרוניתא: אמנות פמיניסטית יהודית[3] היה הד נרחב בהיותה חלוצה בהרחבה של השיח הפמיניסטי מהמרחב הכללי אל המרחב הדתי כאשר האמניות בוחנות בעבודתן נושאים מקראיים ומדרשיים כגון סוגיית הסוטה; שאלות הלכתיות שונות כמו נושא הנידה והטבילה, בעיית העגינות והעקרות ההלכתית, שוליותן של נשים בתחום הפולחן והדרתן מתלמוד תורה. התערוכה לוותה בספר וביום עיון באוניברסיטת בר-אילן[4] בתערוכה חוט השני הוצגו חפצי קודש מבתי כנסת באירופה במאה ה-19, כגון מעילי ספר תורה ופרוכות, לצדן של עבודות טקסטיל עכשוויות של חמישה אמנים ישראלים עכשוויים, מפגש שיצר סיפור היסטורי שנמשך מהעבר אל ההווה[5][6]

נכון לשנת 2024, עובדת ליס על פיתוח קונספט חזותי חדש עבור אגף היודאיקה במשכן.

בשנת 2017 ליס הייתה חלק מצוות האוצרות שהקים את התערוכה במוזיאון "אנו" – מוזיאון העם היהודי, במסגרתו תרמה לפיתוח תצוגות האמנות היהודית העכשווית בחללי התערוכה.

פעילות חינוכית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר לעבודתה המוזאלית, ליס מנהלת במשותף מחנה קיץ יהודי בסגנון אמריקאי מזה 28 שנים. זהו מחנה קיץ אורתודוקסי מודרני משותף לבנים ולבנות, המתקיים בקיבוץ שלוחות שבישראל. המחנה פועל מאז שנת 1996 ומיועד לילדים בגילאי כיתות ד'-ט'. התוכנית משלבת פעילות חווייתית וחינוכית, הכוללת תפילות, לימוד תורה, ספורט, אומנויות, טיולים ופעילויות חברתיות, תוך שימת דגש על חיזוק הזהות היהודית והערכים הקהילתיים. המחנה מושך משתתפים מרחבי העולם ומציע חוויה קייצית ייחודית בסביבה דתית-חינוכית

ליס חברה בקיבוץ שלוחות בעמק המעיינות, היא נשואה לסטיב ליס, ויש להם חמישה ילדים: שנה, ערן, אביגיל, אלישבע ואבישי.

במהלך השנים אצרה ליס תערוכות רבות, בהן הוצגו פריטי יודאיקה מסורתיים לצד פרשנויות עכשוויות לזהות, מסורת ופולחן יהודי. בין התערוכות הבולטות שאצרה:

  • 2024 טיש - שולחן שבת, משכן לאמנות עין חרוד
  • 2022 מבט מקודש – לוחות שיוויתי מאוסף המשכן לאמנות בדיאלוג עם אמנות עכשווית
  • 2021 שרי סרולוביץ – בד' אמות הביאנלה של ירושלים
  • 2021 כחוט השני, משכן לאמנות עין חרוד
  • 2020 חדא כנישתא, משכן לאמנות עין חרוד
  • 2017 הלן אילון – מילות סיום לפרויקט האלוהים: הילדים, הביאנלה של ירושלים, עם דוד שפרבר
  • 2017 צאינה וראינה – אמניות ישראליות מתבוננות בזהותן הדתית והמגדרית, משכן לאמנות עין חרוד, עם חיים מאור
  • 2017 הא לך כתובתך, משכן לאמנות עין חרוד
  • 2016 מקום מקודש – יצחק דנציגר, משכן לאמנות עין חרוד
  • 2015 ניו יורק/ניו יורק: אמנות יהודית עכשוית מניו יורק, הביאנלה של ירושלים, עם דוד שפרבר
  • 2015 מגן (כלי ברית מילה) – קן גולדמן, משכן לאמנות עין חרוד
  • 2015 יהודי טוב - חיים מאור, משכן לאמנות עין חרוד
  • 2104 תוספות: נשים מציירות תלמוד עם ז'קלין ניקולס ויונה לבר-ישראלי
  • 2013 לאום: יהודי – אליהו אריק בוקובזה, משכן לאמנות עין חרוד
  • 2013 אוטו וילר - רטרוספקטיבה[7], משכן לאמנות עין חרוד
  • 2012 מטרוניתא: אמנות פמיניסטית יהודית עם דוד שפרבר
  • 2011 זימון עם קן גולדמן, דוב אברמסון ואריק וייס
  • 2010 חזון אליהו אליהו סידי, משכן לאמנות עין חרוד
  • 2012 מטרוניתא: אמנות יהודית פמיניסטית, Matronita:Jewish Feminist Art, דבורה ליס ודוד שפרבר, הוצאת משכן לאמנות עין חרוד

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר למנויים בלבד אבי פיטשון, אל תתנו לאגף היודאיקה להרתיע אתכם: "טיש" היא תערוכת אמנות עכשווית מופתית, באתר הארץ, 27 בפברואר 2025
  2. ^ מגלים אוצרות || דבורה ליס, באתר פורטפוליו, ‏19 ביוני 2024
  3. ^ עזרת נשים, באתר הארץ, 26 בינואר 2012
  4. ^ מטרוניתא, באתר הספריה הלאומית
  5. ^ אביבה וינטר, על קו התפר, מקור ראשון, 21 באפריל 2022
  6. ^ , בין קודש לחול, מסלול, ידיעות אחרונות, 4 באפריל 2022
  7. ^ משכן לאמנות עין חרוד, אוטו וילר - רטרוספקטיבה, באתר Art Beat לגלות אמנות ישראלית מקורית, ‏18 ינואר 2013