דבורית שרגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דבורית שרגל

דבורית שרגל היא עיתונאית לשעבר ובלוגרית ישראלית, הידועה בזכות כתיבתה בבלוג "ולווט אנדרגראונד" (באנגלית: Velvet Underground, על שם להקת הרוק), אשר עסק במתרחש באמצעי התקשורת בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דבורית שרגל גדלה בפתח תקווה. החלה את דרכה העיתונאית בעיתון "חדשות" ב-1987. בהמשך עברה לערוך ב"עיתון תל אביב", ומשם ל"מעריב", כעורכת משותפת של המקומון "זמן תל אביב", ולאחר מכן כעורכת בכירה ב"נשיונל ג'יאוגרפיק" מבית מעריב. במקביל החלה לכתוב ביקורות קולנוע לשבועון "רייטינג", ולאחר מכן הייתה גם סגנית העורך. את דרכה בעיתונות סיימה באוגוסט 2007. לאחר מכן, עד כמחצית 2008 ערכה את אתר תוכן-הגולשים "תפוז".

היא בחרה שלא להינשא ולא להביא ילדים[1].

הבלוג "ולווט אנדרגראונד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ולווט אנדרגראונד" נפתח ב-31 בדצמבר 2005 באתר ישרא-בלוג והחל כבלוג אנונימי מאת כותבת הנושאת כינוי הזהה לשמו של הבלוג. ביוני 2006 חשפה הכותבת את זהותה – דבורית שרגל, מבקרת הקולנוע במגזין הבידור "רייטינג". שלושה חודשים לפני כן, עוד לפני שנחשפה, נבחרה ולווט אנדרגראונד לאשת השנה של הרשת הישראלית באתר nrg.

קצב הפוסטים בבלוג היה יומי וכלל בעיקר ביקורות על פרסומים בעיתונות המודפסת ובאתרי האינטרנט. מדי סוף שבוע התפרסם פוסט הנקרא "אצבעות שחורות", סקירת מוספי השבת בעיתונות המודפסת, או כמו שמוגדר בבלוג, "2,200 מילה המנופקות בסופי שבוע אחרי חריש של 3.5 קילו נייר מאיכות גרועה".

ב-2 באוגוסט 2006 עבר הבלוג לזירת הבלוגים שהקים "TheMarker" ולאחר מכן לרשת החברתית "The Marker Cafe". ב-16 בדצמבר 2008 העבירה שרגל את הבלוג לזירת הבלוגים של orangetime, מיזם התוכן של חברת הסלולר אורנג', וב-3 ביוני 2010 עבר הבלוג לאתר "אייס". ב-25 בפברואר 2011 הסתיים החוזה בין "אייס" לבין שרגל, ומאז מופיעים הפוסטים שלה באתר שלה.

בינואר 2012 זכתה שרגל בפרס הישראלי לביקורת התקשורת מטעם האגודה לזכות הציבור לדעת[2].

במאי 2015 הודיעה שרגל על פרישתה מכתיבת "ולווט אנדרגראונד"[3].

סרטים דוקומנטריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2014 יצא לאקרנים סרטה הדוקומנטרי של שרגל, "איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?", העוסק בחיפוש אחר גיבורי סדרת הספרים "ילדי העולם" שכתבו בין היתר אלי יאנס(גר') ואסטריד לינדגרן, וצילמה אנה (חנה) ריבקין-בריק. הסרט היה מועמד לפרס אופיר בקטגוריית הסרט התיעודי הקצר לשנת 2015. לצורך הפקת הסרט נעזרה שרגל במימון המונים לאחר שלא קיבלה מימון מגופי התמיכה המרכזיים לקולנוע ישראלי. הצלחת הסרט וגורמים נוספים הביאו להוצאה לאור מחודשת של שבעה מספרי סדרת "ילדי העולם" שצילמה ריבקין-בריק: "אלה קרי הילדה מלפלנד", "נוריקו-סאן הילדה מיפן", "דירק הילד מהולנד", "סיאה הילדה מאפריקה", "לילבס ילדת הקרקס", "נואי הילדה מתאילנד" ו"גנט הילדה מאתיופיה" וכן את הספר השמיני, "הרפתקה במדבר". הקרנת הבכורה של סרט ההמשך "אפריקה!", התקיימה ב-8 ביולי 2016.

שני הסרטים הפכו לטרילוגיה עם השלמת הסרט השלישי, "איפה לילבס ילדת הקרקס ומה קרה בהונולולו?" שבכורתו התקיימה באוקטובר 2017.

במאי 2016 השלימה שרגל את סרט התעודה "כדור בגב", ששודר ביום הזיכרון לחללי צה"ל בשידורי קשת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דבורית שרגל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דבורית שרגל, לבד, באתר ynet, 2 באוגוסט 2006
  2. ^ אלכסנדר כץ, השופטים קבעו: דבורית שרגל היא הזוכה בפרס הישראלי לביקורת התקשורת, באתר "אייס", 29 בינואר 2012
  3. ^ ולווט מפסיקה לכתוב, באתר "ולווט אנדרגראונד", 1 במאי 2015
    נתי טוקר, דבורית שרגל פורשת מבלוג ביקורת התקשורת: "צברתי שונאים - אבל התקשורת לא השתפרה", באתר הארץ, 1 במאי 2015