דבירה (אתר מקראי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחלות שבטי ישראל

דְּבִרָה (ייתכן גם: דְּבִר) כנראה היה אתר או יישוב מקראי בצפון מדבר יהודה, אשר נזכר פעם יחידה בתנ"ך, בתיאור גבולה הצפון מזרחי של נחלת שבט יהודה:

”וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה מֵעֵמֶק עָכוֹר וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל”[1].

שאלת משמעות המילה דְּבִרָה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצוין שיש גם דעות אחרות באשר למשמעות המילה דְּבִרָה בפסוק זה, ולפיהן לא מדובר כלל בשם של יישוב, שכאמור אינו נזכר כלל מחוץ לפסוק אחד במקרא. נות וחוקרים אחרים סבורים שכיוון שהוראת המילה דְּבִר היא החלק האחורי במקום (כמו, למשל, בבית המקדש), הרי דְּבִרָה היא מילת יחס שהוראתה "מאחורי". במקרה כזה משמעות הפסוק תהיה שהגבול עלה מאחורי עמק אחור, ושלא מדובר כאן על שם עיר.

אפשרות שימור השם הקדום בואדי א-דַבֶר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הרואים בשמו המקורי של נחל אוג התחתון, בין בני מוסא לים המלח, ואדי א-דַבֶר, שימור של השם הקדום[2].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, כרך ג', עמ' 590.
  • אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ז'.
  2. ^ בנימין מזר באנציקלופדיה מקראית ג: 590 (הערך דְּבִרָה)