דברה ג'ין
לידה |
15 בנובמבר 1968 סטנפורד, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
15 בספטמבר 2016 (בגיל 47) בולדר, ארצות הברית |
ענף מדעי | פיזיקה |
מקום מגורים | אינדיאן הארבור ביץ' |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | תומאס פליקס רוזבאום |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | סינדי א. ריגל |
פרסים והוקרה |
|
בן או בת זוג | ג'ון ל. בון (?–15 בספטמבר 2016) |
jila | |
דֶבְּרה שְיוּ-לאן ג'ין (אנגלית: Deborah Shiu-lan Jin; 15 בנובמבר 1968 - 15 בספטמבר 2016) הייתה פיזיקאית אמריקאית, חברה במכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST), מרצה חיצונית בפקולטה לפיזיקה באוניברסיטת קולורדו וחברה במכון המשותף לאסטרופיזיקה מעבדה (JILA).[1][2]
היא נחשבה כפורצת דרך בכימיה קוואנטית של מולקולות פולריות[3][4] והייתה מעורבת בהבנות המוקדמות ביותר של לימודי גז מיונן העובר עיבוי בוז-איינשטיין. היא וקבוצתה יצרו לראשונה חומר פרימיוני. על תגליותיה המדעיות זכתה לפרסים רבים והכרה בין לאומית.
אקדמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דברה ג'ין נולדה במחוז סנטה קלרה בקליפורניה.[5] את תארה הראשון סיימה באוניברסיטת פרינסטון בשנת 1990 ואת תואר הדוקטורט השיגה בשנת 1995 באוניברסיטת שיקגו.
משנת 1995 עד 1997 עבדה עם אריק קורנל וקארל וימן ב-JILA שם הייתה מעורבת בגילויים הראשונים של אפקט עיבוי בוזה-איינשטיין על גז[6] בשנת 2003 ד"ר וקבוצתה ב-JILA יצרו את החומר הראשון במצב העיבוי הפרמיוני (fermionic condensate),[7] באמצעות מלכודות מגנטיות וליזר היא הצליחה לקרר את אטומי הגז במצב הפרמיוני לטמפרטורה של פחות ממיקרו מעלות מעל האפס המוחלט. באמצעות זה הצליחה להדגים בהצלחה ניוון קוונטי וצורה מולקולרית של אפקט עיבוי בוז-איינשטיין.[8][9]
עבודת המחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1997 קיבלה ג'ין משרה קבועה ב-JILA ולקחה על עצמה את אחד האתגרים הגדולים ביותר בפיזיקה אטומית של זמנה - יצירת גז של פרמיונים קרים.
בתחילת עבודתה, הדרך היחידה להגיע לטמפרטורות הנמוכות שאליהם נדרשה הייתה שימוש בגז בוזוני. לפיכך היא בחרה להשתמש באיזוטופ הפרמיוני אשלגן-40. היא הגיעה להבנה כי קליעת שני המצבים הגרעינים של אטום זה היא המפתח ליצור הגז הפרמיוני הראשון. התועלת בתגלית הזאת הייתה היכולת לחקות מודלים אחרים, כגון מולכי-על בטמפרטורות גבוהות.
האינטראקציות הטבעיות בין אטומי אשלגן-40 היו חלשים מדי, לכן לשם חיזוק האינטראקציות הבין אטומיות היא שתמשה בשדה מגנטי. בשנת 2004 היא הצליחה ויצרה את הגז הפרמיוני הראשון.[4]
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דברה ג'ין נבחרה לחבר האקדמיה הלאומית למדעים בשנת 2005[10] וחברה באיגוד של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים בשנת 2007.[11]
במהלך עבודתה הוענקו לה מספר פרסים יוקרתיים:
- 2000 - פרס הנשיא לקריירה מוקדמת בהנדסה ומדעים.[1]
- 2002 - פרס מריה גופרט-מאייר.[12]
- 2003 - MacArthur Fellowship[13]
- 2004 - הוגדרה כ"חוקרת של השנה" על ידי סיינטיפיק אמריקאן.[14]
- 2008 - מדליית בנג'מין פרנקלין בפיזיקה[15]
- 2013 - זוכת פרס אונסק"ו לנשים[16]
- 2014 - מדליית אייזק ניוטון של IOP.[17]
- 2014 - פרס Comstock בפיזיקה.[3]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של דברה ג'ין
- דברה ג'ין, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 JILA, אוניברסיטת קולורדו, Deborah S. Jin, 3 בדצמבר 2015
- ^ Annenberg Learner. Annenberg Foundation, ריאיון עם דבורה ג'ין, 3 בדצמבר 2015 (ארכיון)
- ^ 1 2 Ost, Laura, JILA/NIST Fellow Deborah Jin to Receive 2014 Comstock Prize in Physics, NIST Tech Beat, 29 בינואר 2004
- ^ 1 2 Brian DeMarco, John Bohn, Eric Cornell, Deborah S. Jin 1968-2016, Nature 538, 2016-10-20, עמ' 318–318 doi: 10.1038/538318a
- ^ California Birth Index, 1905-1995, FamilySearch, 19 בספטמבר, 2016
- ^ 2002 Maria Goeppert Mayer Award Recipient Deborah S. Jin, American Physical Society, 3 בדצמבר 2015
- ^ A New Form of Matter: II, NASA-supported researchers have discovered a weird new phase of matter called fermionic condensates, Science News. Nasa Science, 12 בפברואר 2004
- ^ Galvin, Molly, Academy Honors 15 for Major Contributions to Science, News from the National Academy of Sciences. National Academy of Sciences, 16 בינואר 2014
- ^ Regal, C. A.; Greiner, M.; Jin, D. S., Observation of Resonance Condensation of Fermionic Atom Pairs (עמ' 92), Physical Review Letters, 28 בינואר 2004
- ^ Paul, Hernandez (2014-01-29). "JILA/NIST Fellow Deborah Jin to Receive 2014 Comstock Prize in Physics". NIST (באנגלית). נבדק ב-2017-02-06.
- ^ Academy of Arts & Sciences Website Search, www.amacad.org(הקישור אינו פעיל)
- ^ Prize Recipient, www.aps.org (באנגלית)
- ^ Deborah Jin — MacArthur Foundation, www.macfound.org (באנגלית)
- ^ Marguerite Holloway, Superhot among the Ultracool, Scientific American 291, עמ' 40–42 doi: 10.1038/scientificamerican0904-40
- ^ "Deborah Jin". The Franklin Institute (באנגלית). 2014-01-15. נבדק ב-2017-02-06.
- ^ Davidowitz, Suzie, L'OREAL-UNESCO for Women in Science Names Professor Deborah Jin 2013 Laureate for North America, Market Wired, 22 באוקטובר 2012
- ^ Institute of Physics, Institute of Physics announces 2014 award winners, www.iop.org (באנגלית)
- בוגרות אוניברסיטת פרינסטון
- בוגרי אוניברסיטת פרינסטון
- בעלות תואר דוקטור מאוניברסיטת שיקגו
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת שיקגו
- פיזיקאיות אמריקאיות
- פיזיקאים אמריקאים
- נשים זוכות פרסים: מדע וטכנולוגיה
- זוכות פרס לוריאל-אונסק"ו לנשים במדע
- אמריקאיות שנולדו ב-1968
- אמריקאים שנולדו ב-1968
- אמריקאיות שנפטרו ב-2016
- אמריקאים שנפטרו ב-2016
- זוכי מדליית בנג'מין פרנקלין