דברה סו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דברה סו
לידה 6 בספטמבר 1990 (בת 33) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי המוח, נטייה מינית, מיניות האדם, מגדר, פרשן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים טורונטו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
www.drdebrasoh.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דברה סו (באנגלית: Debra Soh; נולדה ב-6 בספטמבר 1990) היא בעלת טור, סופרת וחוקרת מין קנדית.[1]

חינוך ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סו היא בעלת דוקטורט במדעי המוח מאוניברסיטת יורק בטורונטו.[2] עבודת הדוקטורט שלה הייתה בנושא Functional and Structural Neuroimaging of Paraphilic Hypersexuality in Men.[3] במהלך לימודיה לתואר שני, קיבלה סו את פרס מייקל סמית' למחקר זר מטעם המועצה לחקר מדעי החברה והרוח של קנדה וממלגת פרובסט לדיסרטציה של יורק.[4]

בעודה באוניברסיטת יורק, היא חקרה פרפיליה. המחקר שלה מצביע על כך שפרפיליה, מקורה במצבים נוירולוגיים ולא בהתנהגויות נלמדות.[5] מאמר בקוסמופוליטן משנת 2016 הדגיש כמה מהממצאים של סו וההשלכות שלהם לקביעה אילו גברים עלולים לבצע אונס.[6] מאמר משנת 2015 שכתבה עבור Salon.com תיאר כיצד חקרה פדופיל בשם ג'ייקוב שהגיע למשרדה לאחר שנעצר על פיתוי של מי שחשב שהוא קטין בן 10 אך למעשה היה שוטר סמוי. במאמר הומלץ על "Prevention Project Dunkelfeld" הגרמני כפתרון. בנוסף במאמר ניתנה אהדה לטוד ניקרסון, שכתב שני מאמרים לאותו מגזין על חוויותיו כפדופיל שלא ביצע עבירה כנגד קטינים, וקבע "תגובת הנגד שעמה התמודד טוד ניקרסון כשכתב בפומבי על מאבקו האישי בפדופיליה היא תזכורת לכך שיש לנו, כחברה, דרך ארוכה להתמודד עם נושא טעון רגש זה. אבל הגישה הנוכחית שלנו לא עובדת."[7]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סו כתבה מאמרים עבור מגזינים שונים כגון: Quillette, The Globe and Mail, ניו יורק, פלייבוי, לוס אנג'לס טיימס, ו- The Wall Street Journal.[4][8] היא החלה להנחות את הפודקאסט Wrongspeak של Quillette עם ג'ונתן קיי במאי 2018.[1] באביב 2021, העלתה לאוויר את הפודקאסט "The Dr. Debra Soh". [9] סו מתארת את עצמה כפמיניסטית לשעבר שהתפכחה.[10]

במאמר מערכת משנת 2015, מתחה ביקורת על השכיחות של מעברים מגדריים בילדות, ויעצה להורים ולרופאים להמתין "עד שילד יגיע לבשלות קוגניטיבית".[11] המאמר של סו, התייחס להיבטים מגדריים נון-קונפורמיסטים של ילדותה שלה, וטען כי "מעבר חברתי חזרה למגדר המקורי של האדם יכול להיות חוויה קשה מבחינה רגשית". הפרשן הפוליטי דייוויד פרנץ' אמר שהמאמר של סו הוא "בלשון המעטה".[12] סו כתבה גם בגנות חוקים נגד טיפול בהמרה הכוללים גם נטייה מינית וגם זהות מגדרית, באומרה שחוקים כאלה מערבבים בין השניים ומונעים ייעוץ טיפולי לגיטימי לאנשים עם דיספוריה מגדרית.[13]

סו התנגדה להחלטה משנת 2015 לסגור את המרפאה לזהות מגדרית של טורונטו. [14] הרופא הראשי של המרפאה, קנת צוקר, סיפק תמיכה מטופלים שטרם עברו את גיל ההתבגרות.[15] הפסיכיאטר ג'ק טורבן מתח ביקורת על סו, וקבע כי מרשמים להורמונים נקבעים במהלך ההתבגרות על פי הנחיות האגודה האנדוקרינית, והוסיף כי "כפי שסו מציינת במאמרה, הזהות המגדרית קבועה בשלב זה".[16] בשנה שלאחר מכן, סו כתבה מאמר מערכת שמתח ביקורת על חדשות CBC על ביטול שידורו של סרט תיעודי בריטי בהשתתפותו של צוקר.[17]

בשנת 2016, סו בילתה סוף שבוע בתיעוד הפנדום הפרוותי על מנת להפריך מיתוסים על כך שתת-התרבות הזו היא בעיקרה מינית.[18] בשנה שלאחר מכן היא הגנה בפומבי על המכתב שכתב עובד גוגל ג'יימס דאמור שפוטר.[19][20]

בשנת 2018, סו תוארה כחברה ב"רשת האפלה האינטלקטואלית" על ידי עורך מדור הדעות של הניו יורק טיימס, בארי וייס.[21]

סו עזבה את הפודקאסט Wrongspeak בסוף שנת 2018.

באפריל 2019, סו תמכה בתביעה המשפטית של תושב נובה סקוטיה, לורן גראבהר (באנגלית: '''Grabher'''), נגד רשם כלי הרכב הקנדי. התביעה הוגשה להשבת לוחית רישוי הנושאת את שם משפחתו של גראבהר, שהדמיון שלו לביטוי "תפוס אותה" הפך למושא תלונה. סו העידה כי לוחית הרישוי לא תעודד אף אדם רגיל לבצע מעשה אלים וחשבה שהממשלה "מגזימה".[22][23]

ב-4 באוגוסט 2020 פרסמה סו את ספרה הראשון, The End of Gender: Debunking the Myths about Sex and Identity in Our Society.[24]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סו היא ממוצא מלזי-סיני.[25]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Herzog, Katie (31 במאי 2018). "Wrongspeak Is a Safe Space for Dangerous Ideas". The Stranger. Seattle, Wa. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Soh, Debra (2020). The end of gender: debunking the myths about sex and identity in our society (First ed.). New York: Threshold Editions. ISBN 978-1-9821-3251-4. OCLC 1154855706.
  3. ^ "Past Oral Defences". Graduate Program in Psychology, York University. ארכיון מ-1 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Aaron, Michael (25 בספטמבר 2017). "Sex Researcher Turned Journalist Challenges Sexual Dogmas: Sexologist Debra Soh's work challenges sexual dogmas and political correctness". Psychology Today. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Rense, Sarah (26 בינואר 2017). "Why It's So Hard to Figure Out How Our Brains Process Sex: From excessive masturbation to gender equality". Esquire. נבדק ב-8 בנובמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Smothers, Hannah (31 במרץ 2016). "5 Warning Signs He'll Be Dangerous in Bed: This is a good case against dating 'bad boys.'". Cosmopolitan. נבדק ב-8 בנובמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Soh, Debra W. (27 באוקטובר 2015). "The pedophile I could not help: He was not a monster or a molester. The system destroyed him anyway". Salon. Los Angeles. ארכיון מ-24 במרץ 2022. נבדק ב-29 במרץ 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "The Transgender Battle Line: Childhood".
  9. ^ "'The Dr. Debra Soh Podcast'".
  10. ^ Thobo-Carlsen, Jesper (2017-03-08). "Derfor har Debra Soh vendt feminismen ryggen". Politiken (בדנית). נבדק ב-2019-09-12.
  11. ^ Soh, Debra (1 ספט' 2015). "Why Transgender Kids Should Wait to Transition". Pacific Standard. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  12. ^ French, David (2015-09-02). "Not every sex researcher thinks young kids should 'transition'". National Review. נבדק ב-2019-09-11.
  13. ^ Soh, Debra (17 יוני 2017). "Why bans on conversion therapy are misguided". Newsday. {{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  14. ^ Levenson, Claire (2018-10-15). "Transition des jeunes trans*, quand science et militants divergent". Slate. נבדק ב-2019-09-12.
  15. ^ Reynolds, Christopher (2016-02-14). "Closing of CAMH clinic fans controversy over gender-questioning children". The Toronto Star. נבדק ב-2019-09-12.
  16. ^ Turban, Jack (2017-02-16). "No, it isn't 'undermining science' to say gender identity is influenced by culture". Los Angeles Times. נבדק ב-2019-09-12.
  17. ^ Soh, Debra (2017-12-18). "CBC's decision against airing Transgender Kids doc should leave everyone unsettled". CBC News. נבדק ב-2020-08-07.
  18. ^ Connor, Kevin (2016-03-19). "No sex in suits and other facts about Furries". The Toronto Sun. נבדק ב-2019-09-12.
  19. ^ "Googler fired for diversity memo had legit points on gender". USA Today.
  20. ^ חיים נבון, מדרון חלקלק: תדאגו שלא יסתמו לכם את הפה, באתר מקור ראשון, ‏19 ביוני 2020
  21. ^ Weiss, Bari (8 במאי 2018). "Meet the Renegades of the Intellectual Dark Web". The New York Times. ארכיון מ-20 במאי 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ "'Grabher' license plate not dangerous, former sex researcher tells N.S. court". The Canadian Press. 2019-04-24. נבדק ב-2019-05-09.
  23. ^ MacDonald, Michael (2019-04-24). "Personalized 'Grabher' licence plate won't incite sexual violence, former researcher tells Nova Scotia Supreme Court". The Globe and Mail. נבדק ב-2019-05-09.
  24. ^ Soh, Debra (באוגוסט 2020). The End of Gender: Debunking the Myths about Sex and Identity in Our Society. Threshold Editions. p. 336. ISBN 978-1982132514. {{cite book}}: (עזרה)
  25. ^ Soh, Debra (22 בפברואר 2021). "Attacks on Asian-Americans reveal a strange racial double standard". The Globe and Mail. Toronto, Ontario. נבדק ב-23 ביולי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "דברה סו".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דברה_סו&oldid=36929443"