דבר אחד אמיתי (סרט)
 | |
| בימוי | קארל פרנקלין |
|---|---|
| תסריט |
קרן קרונר לפי ספרה של: אנה קווינדלן |
| שחקנים ראשיים | רנה זלווגר, ויליאם הרט, מריל סטריפ |
| מוזיקה |
קליף איידלמן  |
| צילום |
דיקלן קווין |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
סרטי יוניברסל |
| חברה מפיצה | סרטי יוניברסל |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | ספטמבר 1998 |
| משך הקרנה | 127 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה |
| הכנסות | 26.6 מיליון דולר |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 onetruething |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
One True Thing (בעברית: דבר אחד אמיתי) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1998 בבימויו של קארל פרנקלין. במוקד העלילה אישה צעירה המסייעת לאמה חולת הסרטן. התסריט של קרן קרונר מבוסס על ספרה הסמי-אוטוביוגרפי של אנה קווינדלן שבעצמה כאשה צעירה סעדה את אמה החולה.[1]
בתפקידים הראשיים משחקים רנה זלווגר, ויליאם הרט ומריל סטריפ שהייתה מועמדת לפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר ולפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסרט דרמה.[2][3]
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלן גולדן (רנה זלווגר) היא כתבת מגזין בניו יורק. היא נוסעת לבקר את הוריה יחד עם חברתה ג'ולס (לורן גרהאם) לרגל מסיבת יום ההולדת של אביה, ג'ורג (ויליאם הרט). אלן מעריצה את אביה המרצה לספרות ונוטה שלא להעריך את אמה קייט (מריל סטריפ) עקרת הבית. במהלך ביקורה מאובחנת אמה כחולת סרטן וקייט מתבקשת על-ידי אביה להישאר בכדי לסייע לה. אלן חוששת כי הדבר יפגע בקריירה שלה אך היא נעתרת לבקשתו של אביה.
במהלך שהותה בבית הוריה בוחנת אלן מחדש את יחסה כלפי הוריה. הערצתה לאביה מתערערת כאשר היא מגלה כי הוא מנהל רומנים מזדמנים ושקוע בעיקר בעצמו. לעומת זאת, אלן לומדת להעריך יותר את אמה ואת המורכבות של חיי נישואין ומשפחה.
לאחר מותה של אמה, חוקר במשרד התובע המחוזי (ג'יימס אקהאוס) מראיין את אלן וקטעים מתוך הראיון משולבים במהלך הסרט. החוקר אומר לאלן כי אמה מתה ממנת יתר של מורפיום והיא מכחישה כי היא ביצעה המתת חסד. כאשר קייט פוגשת את אביה ג'ורג' בקברה של אמה מתברר לה שהוא חשב שהיא סייעה לאמה להתאבד בעוד היא חשבה כי ג'ורג' סייע לה להתאבד. הם מגיעים למסקנה כי קייט בעצמה שמה קץ לחייה.
צוות השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רנה זלווגר - אלן גולדן
- מריל סטריפ - קייט גולדן
- ויליאם הרט - ג'ורג' גולדן
- טום אוורט סקוט - בריאן גולדן
- לורן גרהאם - ג'ולס
- ניקי קאט - ג'ורדן בלייזר
- ג'יימס אקהאוס - חוקר במשרד התובע המחוזי
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]באתר Rotten Tomatoes 86% מהביקורות מתוך 58 הן חיוביות. קונצנסוס המבקרים קובע כי "הופעות סולידיות מעלות את הדרמה לרמה גבוהה יותר".[4] באתר Metacritic קיבל הסרט ציון 63.[5]
מבקר הסרטים רוג'ר איברט שיבח את הסרט וציין כי "מוסר ההשכל של הסרט הוא שבמהלך חיינו אנחנו מספרים לעצמנו סיפור על ילדותנו והורינו, אך אנחנו המחברים של סיפור זה והוא פחות עובדה מאשר בדיה".[6]סטיבן הולדן בניו יורק טיימס החמיא לסרט על האופן בו הוא מתמודד עם הסיטואציה המורכבת של גסיסת הורה.[7]בוושינגטון פוסט נכתב כי לסרט "יש אומץ לגרום לנו לחשוב על האופן בו אנו חיים את חיינו"', ובמגזין אסקווייר ציינו לטובה את הבימוי של קארל פרנקלין.[8][9]
בורייאטי נכתב לעומת זאת כי למרות הרמה הגבוהה של הכתיבה, הבימוי והמשחק, הסרט מתקשה להשתחרר ממגבלותיו כדרמה משפחתית, ובמגזין רולינג סטון נכתב כי מדובר בלא יותר מסרט בנות.[10][11]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"דבר אחד אמיתי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"דבר אחד אמיתי", באתר נטפליקס
"דבר אחד אמיתי", באתר AllMovie (באנגלית)
"דבר אחד אמיתי", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"דבר אחד אמיתי", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"דבר אחד אמיתי", באתר Metacritic (באנגלית)- "דבר אחד אמיתי", באתר אידיבי
"דבר אחד אמיתי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Barbara Jones, Truth and Consequences, Elle Vol. 10, Issue 1, 1994, עמ' 144
- ^ The 71st Academy Awards, Oscars.org
- ^ One True Thing, Golden Globes
- ^ One True Thing, Rotten Tomatoes
- ^ One True Thing, Metacritic
- ^ Roger Ebert, One True Thing, Rogerebert.com, September 18, 1998
- ^ Stephen Holden, FILM REVIEW; A Time to Hold, a Time to Go Home, The New York Times, September 18, 1998
- ^ Rita Kempley, 'True': Honest to Goodness, The Washington Post, September 18, 1998
- ^ David Thomson, A brutal tenderness, Esquire Vol. 130, Issue 3, 1998, עמ' 74
- ^ Todd McCarthy, One True Thing, Variety, September 8, 1998
- ^ Peter Travers, One True Thing, Rolling Stone 797, 1998, עמ' 134