דב בער מבוליחוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דב בער בירקנטל (ברזובר) מבולחוב (1723–1805) היה סוחר ולמדן יהודי מגליציה של המאה ה-18, הידוע בעיקר בזכות ספר זיכרונותיו, שהוא בעל ערך היסטורי ותיעודי רב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דב בער מבולחוב היה סוחר יין. הוא היה גם למדן שנמשך גם להשכלה ולחכמות חיצוניות (לפני חדירת תנועת ההשכלה לאזורו). לצד עיסוקו המסחרי, היה גם שתדלן יהודי, שכן היו לו ידיעות בשפות לא יהודיות: הוא שלט היטב בשפה הפולנית, אך ידע משהו גם בלטינית, צרפתית וגרמנית. כך למשל, שימש מתורגמן לעברית בעת הפולמוס מול הפרנקיסטים בקתדרלה של לבוב בשנת 1759. לצד המסחר ביין, סחר גם בדגים מלוחים, בבשמים ובשעווה, וממשלח יד זה התפרנסו הוא ובני משפחתו. (הוא נתאלמן מאשתו השנייה בשנת 1793). דב בער ייבא יינות מהונגריה לבולחוב – שם היה הבסיס הלוגיסטי – ומשם ללבוב, שם ניהל את עסקיו בשותפות עם סוחר ארמני.

ספר זיכרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את זכרונותיו כתב דב בער בעברית. הזכרונות מתארים את העיירה בולחוב ואת קורותיה של יהדות גליציה במאה ה-18, בתקופה של מעל 50 שנה. את זכרונותיו כתב דב בער לאחר פטירת אשתו השנייה (בשנת 1793). בזכרונותיו סיפר דב בער על עצמו, על משפחתו, על סביבתו, ועל מסעותיו והרפתקאותיו. אגב כך הוא גם מספר על אירועים היסטוריים שונים להם היה עֵד ושותף – הוויכוח עם הפרנקיסטים; ביטולו של ועד ארבע ארצות בידי שלטונות פולין ועריכת המפקד הגדול של יהודי פולין בשנת 1764; חלוקת פולין ומשמעותה ליהודי גליציה. הזכרונות מתעדים גם את אופן חשיבתו הטיפוסי של יהודי גליצאי בן התקופה, ואף את התמורה שחלה עם סיפוחו של האזור הפולני לממלכה מודרנית יותר. כך למשל כותב דב בער (כנראה באירוניה) כי משעה שכבשו האוסטרים את גליציה, נעלמו משם השדים שקודם לכן שרצו שם בהמוניהם. את שם המשפחה 'בירקנטל' אימץ דב בער בעקבות סיפוח גליציה לאימפריה האוסטרו-הונגרית שחייבה את נתיניה בשם משפחה. ההיסטוריון מרק וישניצר גילה מחדש את כתב היד בשנות העשרים של המאה העשרים והוציאם לאור במקורם העברי ובתרגום ליידיש (ברלין 1922). הזכרונות נדפסו שוב בתרגום לאנגלית (ניו יורק 1973). כיום מצוי כתב היד המקורי בספריה הלאומית של קנדה.

ספר דברי בינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דב בער חיבר (בשנת 1800) גם ספר פולמוסי תורני כנגד סכנת טענותיהם של נוצרים, שבתאים ופרנקיסטים, ושמו 'דברי בינה' (שם המחבר דב בער, נרמז במילה 'דברי' או בראשי התיבות של כותרת החיבור). כותרת המשנה של החיבור 'דברי בינה' היא: "למען תאלמנה שפתי שקר - נגד דתינו". גם חיבור זה משקף תיעוד היסטורי חשוב לסערות הרוחניות שפקדו את הקהילה היהודית בגליציה של המאה ה-18 על רקע הופעתן של כת הפרנקיסטים מכאן, והתנועה החסידית מכאן. ואכן, 'דברי בינה' יכול היה לשמש נשק בידי מתנגדים ומשכילים אנטי חסידיים, וכתב היד של החיבור הגיע לספרייתו של יוסף פרל בטרנופול. עם העברת ארכיון פרל לירושלים, גם כתב היד מצוי כיום באוספי הספרייה הלאומית בירושלים. ספר דברי בינה לא נדפס בשעתו (חרף תוכניתו של בן המחבר להיערך להדפסה: קשה ומסוכן היה להדפיס חיבור הכולל פולמוס אנטי נוצרי מפורש), אך קטעים ממנו נדפסו ברבות השנים, על ידי אברהם יעקב בראוור בספרו 'גליציה ויהודיה' ועל ידי גרשון הונדרט. גם המחבר החסידי חיים שמואל גליקמן, כלל את החיבור בספרו 'מפיהם ומפי כתבם' (קריית יואל, תשס"ז/ח) והוסיף להם מבוא על המחבר מתוך זכרונותיו של דב בער.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]