דב גולדברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דב גולדברגר
Dov.jpg
דב גולדברגר עם הנשיא עזר ויצמן ואשתו ראומה
לידה 1946 (בן 74 בערך)
גרמניה

דב גולדברגר (נולד ב-1946) הוא איש חינוך ישראלי. שימש כפרופסור לחינוך באוניברסיטת בר-אילן וכמנכ"ל החברה למתנ"סים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדברגר נולד בגרמניה בשנת 1946, ועלה עם הוריו לישראל בשנת 1948, לאחר קום המדינה. למד בתיכון "סיני". בשנים 19631964 שימש כמדריך ומרכז ב"בית התלמיד", ומדריך ומרכז בסניף בני עקיבא המקומי. לאחר מכן התגייס לצה"ל ושירת כמדריך גדנ"ע. עם שחרורו מהצבא המשיך בפעילות הדרכה זו במסגרת תיכון עירוני ט' בתל אביב.

לאחר פעילותו ההדרכתית, גולדברגר החל לשמש כמרכז הקורסים להשתלמות מורים באוניברסיטת תל אביב. תחילת הקריירה הציבורית שלו הייתה כעוזר סגן שר החינוך, זבולון המר. במקביל, כיהן כמרכז המשמרת הצעירה של הסתדרות הפועל המזרחי וכחבר הנהלת העיר ראשון לציון.

בשנת 1977, מונה למנהל האגף לתפקידים מיוחדים וליועץ שר החינוך והתרבות, יועץ לפרסי ישראל וקרן וולף. במסגרת תפקידו גם היה ממונה על תחום החינוך היהודי בגולה, בתי הספר הקהילתיים, ארגון ההורים הארצי, תלונות הציבור, שמורת הטבע התנ"כית "נאות קדומים". הוא אף שימש כאיש הקשר מטעם שר החינוך ליחידות: הטלוויזיה החינוכית, מרכז ההסברה, חינוך דתי ומוכר שאינו רשמי ועוד.

בשנת 1985 גולדברגר מונה למשנה למנכ"ל משרד החינוך וליועץ השר במגוון נושאים. במסגרתם שימש גם כנציג משרד החינוך במועצה להשכלה גבוהה. באותה שנה מונה גם לאחראי מטעם משרד החינוך על חלוקת פרס ישראל.

בשנת 1990 עזב גולדברגר את משרד החינוך לטובת תפקיד מנכ"ל החברה למתנ"סים. בשנת 2002, לאחר שתים עשרה שנה של פעילות בחברה למתנ"סים, הוא החל לשמש כמנכ"ל משרד הרווחה, בתקופת כהונת השר זבולון אורלב. הוא פעל בתפקיד זה כשלוש שנים, עד שנת 2005. בשנת 2006 מונה גולדברגר לנשיא המכללה ללימודים אקדמיים וכיהן בתפקיד זה עד שנת 2010.

גולדברגר עסק רבות בתחומי החינוך והרווחה גם במסגרת הנהלות ציבוריות שונות: הוא היה יו"ר עמותת בתי הספר הקהילתיים, יו"ר המכון למחקר וחינוך קהילתי באוניברסיטת בר-אילן, יו"ר ועדה ציבורית לבחינת עלויות ספרי הלימוד, יו"ר ועדת התוכנית של הפדרציה היהודית העולמית לשירותי קהילה, יו"ר הנהלת מרכז ציפורי ביער ירושלים ויו"ר "בת עמי" - עמותת שירות לאומי לבנות.

הנהלות ציבוריות בהן חבר גולדברגר בהווה: הוועדה לבחירת מנכ"לים בשירות המדינה, חבר הנהלת קרן גרוס, חבר מערכת כתב העת "מפגש". הנהלות ציבוריות בהן היה חבר בעבר: יו"ר מנהיגות אזרחית - ארגון הגג של המגזר השלישי, חבר דירקטוריון חברת החדשות - ערוץ 2, חבר המועצה האקדמית מכללת ויצ"ו חיפה, חבר המועצה הלאומית לטכנולוגיית המידע, יו"ר עמותת בתי הספר הקהילתיים, יו"ר המכון למחקר וחינוך קהילתי – בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן, יו"ר "בת עמי" שירות לאומי לבנות, יו"ר ועדה ציבורית לבחינת עלויות ספרי הלימוד, יו"ר ועדת התוכניות – הפדרציה היהודית העולמית לשירותי קהילה, יו"ר הנהלת מרכז ציפורי – יער ירושלים, יו"ר ועדה מטעם המל"ג לבחינת היתר למכללת גורדון, חבר הנהלת "אמנות לעם".

בעשור השני של המאה ה-21, הוא פועל כעצמאי בתחומי החינוך, הרווחה והקהילה.

גולדברגר הוא בעל תואר ראשון בחינוך ובקרימינולוגיה מאוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1973 למד תואר שני בחינוך מאוניברסיטת תל אביב ובשנת 1984 קיבל תואר דוקטור על העבודה שפרסם מטעם ה-JTC, במקביל לפעילות ציונית בקהילה בפלטבוש שבניו יורק. בשנת 1999 מונה לפרופסור נלווה באוניברסיטת בר-אילן, שבבית הספר לחינוך שלה לימד מאז שנת 1984 (עם התמחות בתחום החינוך הבלתי פורמלי).

במהלך השנים זכה פרופ' גולדברגר במספר פרסים, ביניהם: פרס החינוך האישי של משרד החינוך על מפעל חיים, פרס איכות הניהול וחבר כבוד באיגוד הישראלי לאיכות, ופרס אגרסט על פעולת התנדבות בקהילה (הקמת מרכז קהילתי).

גולדברגר נשוי ואב לארבעה. מתגורר במודיעין.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית הספר הקהילתי, הוצאת קו מחשבה, תשנ"א.
  • הפעלופדיה - אנציקלופדיה לפעילות חברתית (עורך ראשי ויוזם), 12 כרכים, הוצאת ידיעות אחרונות.
  • הפעלוטף - אנציקלופדיה לפעילות חברתית לגיל הרך (עורך ראשי ויוזם), 5 כרכים, הוצאת ידיעות אחרונות.
  • מתודופדיה - אנציקלופדיה למתודות הפעלה (עורך ראשי), הוצאת ידיעות אחרונות, תשס"ב.
  • הזכות לדעת - זכויות וחובות של הורים בחינוך, הוצאת ידיעות אחרונות, תשנ"ח.
  • המערה המודרנית - מחברה ריכוזית לקהילה דיגיטלית, הוצאת ידיעות אחרונות, תשנ"ה.
  • עושים סדר - הגדה של פסח, הוצאת משכל, מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשס"ד.
  • ימי הפורים, משרד החינוך והתרבות, תש"ן.
  • "ונהפוך הוא - הומור תורני לפורים",2 כרכים, הוצאת בית-אל, תשס"ח.
  • "מעורבות הורים בחינוך כתופעה חברתית", בתוך בית הספר הקהילתי - רב שיח משותף, בהוצאת החברה למתנ"סים תשנ"ה.
  • "מרכזים קהילתיים בישראל", מתוך: יובל למערכת החינוך בישראל, בהוצאת משרד החינוך התרבות והספורט תשנ"ט.
  • "בתי ספר קהילתיים: התפיסה הרעיונית ויישומה", בשיתוף ד"ר ירדנה הרפז. מתוך: יובל למערכת החינוך בישראל, בהוצאת משרד החינוך התרבות והספורט תשנ"ט.
  • "תרבות הפנאי בישראל", מתוך ישראל 2000 - ספר המאה ה-21 (אנגלית), תש"ס.
  • "מרכזים ומנהלים קהילתיים בישראל כמנוף לחינוך מבוגרים", מתוך: ספר על חינוך מבוגרים ביובל שנות המדינה, תש"ס.

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעורבות הורים בחינוך כתופעה חברתית, מתוך: בית הספר הקהילתי - רב שיח משותף, בהוצאת החברה למתנ"סים תשנ"ה - 1995.
  • מרכזים קהילתיים בישראל, מתוך: יובל למערכת החינוך בישראל, עורך: דר' אלעד פלד, בהוצאת משרד החינוך, התרבות והספורט, תשנ"ט - 1999.
  • בתי ספר קהילתיים: התפיסה הרעיונית ויישומה, בשיתוף דר' ירדנה הרפז, מתוך: יובל למערכת החינוך בישראל, עורך: דר' אלעד פלד, בהוצאת משרד החינוך, התרבות והספורט, תשנ"ט- 1999.
  • תרבות הפנאי בישראל, מתוך: ישראל 2000 - ספר המאה ה-21 (אנגלית), עורך: מאיר אהרוני, תש"ס- 2000 (בהכנה).
  • מרכזים ומנהלים קהילתיים בישראל כמנוף לחינוך מבוגרים, מתוך הספר ללמוד ולבנות אומה: חינוך מבוגרים ביובל שנות המדינה, עורך: דר' איתן ישראלי, תש"ס - 2000.
  • חינוך קהילתי, מרכזים קהילתיים ומתנ"סים מתוך: החינוך הבלתי פורמלי במציאות משתנה. עורכים: שלמה רומי ומרים שמידע, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים.
  • תוכנית שילוב נכים בקהילה מתוך: החינוך הבלתי פורמלי במציאות משתנה. עורכים: שלמה רומי ומרים שמידע, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים.