דב גור
 | |||||
| גור, 1959 | |||||
| לידה |
1918 וינה,  האימפריה האוסטרו-הונגרית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
18 באוקטובר 1966 (בגיל 48 בערך) ד' בחשוון תשכ"ז  באר שבע | ||||
| שם לידה |
רוברט גרוסמן  | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| מפלגה |
אחדות העבודה | ||||
| |||||
|
| |||||
| שירות ביטחוני | |||||
| דרגה |
סגן־אלוף | ||||
  | |||||
דב גור (1918– 18 באוקטובר 1966) היה איש צבא וראש המועצה המקומית הראשון של אשדוד ים, אשר מונה לתפקיד על ידי משרד הפנים.
תחילת דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בווינה בשנת 1918 כרוברט גרוסמן.[1] בנערותו עסק בספורט והיה חבר בתנועת הנוער מכבי צעיר[2] ב-1935 עלה לארץ עם הוריו, שהשתקעו בחיפה. לאחר זמן קצר התגייס למשטרה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי, לגדוד הראשון של הבאפס (פלוגה 18, "מכבי"), שהצטרף אחר כך לבריגדה היהודית, בה לחם באיטליה, הגיע לדרגת קפטן. על פעילותו בחזית איטליה זכה במהלך השירות בציון לשבח (MID). עם תום הקרבות נשאר באירופה לטובת פעילות תנועת הבריחה והרכש הביטחוני של היישוב. בין היתר נטל חלק בפרשת לה ספציה.
עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייס לחטיבת אלכסנדרוני בה פיקד על גדוד 33 והשתתף בין היתר בקרב על מצודת יואב. לאחר המלחמה המשיך לשרת בצבא קבע בצה"ל. בפיקוד הצפון שימש כסגנו של דב ירמיה, הגיע לדרגת סגן אלוף ופיקד על שלושה גדודי חי"ר בחטיבה 3. [3][2]
לאחר שחרורו הצטרף לקיבוץ דן ולאחר מכן עבר לגינוסר. עם החלטת הקיבוץ המאוחד על הקמת משק באילת בשנת 1955, מונה למרכז הקבוצה שיצאה להקים את קיבוץ אילות. בתחילת שנת 1959 עבר לבאר שבע בה החל לעבוד כסגן הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים.[2]
ראש המועצה המקומית אשדוד ים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 1959 מונה גור על ידי משרד הפנים לשמש כראש המועצה המקומית הממונה של אשדוד, שהייתה שייכת עד אז למועצה אזורית חבל יבנה ונקראה עדיין אשדוד-ים. במקביל שימש גור כממונה על מחוז הדרום.[4]
תחת גור מונו יתר חברי המועצה המקומית, לפי מפתח בהתאם לתוצאות הבחירות לכנסת באשדוד (שמנתה אז כ-4,600 תושבים). המועצה הממונה מנתה תשעה חברים (כולל גור): שלושה נציגי סיעת מפא"י, שני נציגי סיעת מפד"ל, נציג סיעת תנועת החירות, נציג סיעת אחדות העבודה, נציג משרד הפנים (דב גור) וגם נציג "חברת אשדוד" (חברת קבלן פרטית), החברה שחתמה הסכם עם משרד הבינוי והשיכון לפתח את אשדוד. ב-17 ביוני 1960, נבחר ברוב של 6 מתוך 11 חברי המועצה המקומית, בישיבה הראשונה של המועצה.[5]
חצי שנה לאחר מינויו לראש המועצה, ב-23 בדצמבר 1960, הגיש גור את התפטרותו למשרד הפנים, לרגל קבלת תפקיד אחר, והודיע על עזיבת העיר.[6] למשך כמספר חודשים מילא את מקומו סגנו, אפרים לנגסנר, מסיעת המפד"ל, שהוחלף לאחר מכן במאי 1961 בבחירות של נציגי הסיעות במועצה, על ידי רוברט חיים (נציג סיעת מפא"י).
אחרית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר כהונתו באשדוד, עבד גור גם במפעל הפוספטים באורון ובשלושת שנותיו האחריות מילא תפקיד בכיר בחברה האמריקנית "קייזר" אשר בנתה את הסכרים בים המלח.[2][3] במקביל היה חבר במזכירות סניף אחדות העבודה בבאר שבע.
גור נפטר בבאר שבע ב-18 באוקטובר 1966 לאחר מחלה קצרה, והובא למנוחות בבית העלמין הישן בעיר . הותיר אחריו אישה ושלוש בנות.[7][3][2]
על שמו של גור נקרא רחוב ברובע ו' באשדוד, בו שוכן המרכז המסחרי והשוק של הרובע.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל אישים | ||
| פורטל אשדוד | ||
| פורטל הממשל בישראל | ||
- רוברט (דב) גור ז"ל, 30 למותו, למרחב, 16 בנובמבר 1966
- פרטים ותמונות, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
- משה אדמון, מהפכן אשדודי: הפיכת החצר של רוברט חיים, באתר nrg, 21 באוקטובר 2009
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ מועצת אשדוד, מעריב, 16 ביוני 1960
- 1 2 3 4 5 רוברט (דב) גור ז"ל, 30 למותו, למרחב, 16 בנובמבר 1966
- 1 2 3 רוברט דב גור, דבר, 19 באוקטובר 1966
- ↑ תכונה לבחירות הראשונות באשדוד, הארץ, 23 ביוני 1963
- ↑ דב גור נבחר ראש המועצה באשדוד, על המשמר, 17 ביוני 1960
- ↑ התפטר דב גור ראש מועצת אשדוד, הצופה, 23 בדצמבר 1960
- ↑ מודעת אבל, למרחב, 21 באוקטובר 1966
ראשי המועצה המקומית ועיריית אשדוד  | ||
|---|---|---|
| ראשי המועצה המקומית | דב גור (1959–1960) • אפרים לנגסנר (1960-1961) • רוברט חיים (1961–1963) • אבנר גרעין (1963–1968) | |
| ראשי העירייה | אבנר גרעין (1968–1969) • צבי צילקר (1969–1983) • אריה אזולאי (1983–1989) • צבי צילקר (1989–2008) • יחיאל לסרי (2008 ואילך) | |