דב ויסגלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דב ויסגלס
Dov Weissglass 1965.jpg
לידה 4 באוקטובר 1946 (בן 76) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
וייסגלס בפגישת אריאל שרון ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין בירושלים ב-2005

דב (דוּבּי) ויסגלס (נולד ב-4 באוקטובר 1946) הוא עורך דין ישראלי, לשעבר מנהל לשכת ראש הממשלה אריאל שרון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויסגלס גדל והתחנך ברמת גן במשפחה אמידה, והוא בוגר בית הספר התיכון אהל שם בעיר[1]. לאחר שירותו בצה"ל למד משפטים בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה, אותם סיים בשנת 1969.

עם סיום לימודיו עשה ויסגלס את ההתמחות בבית המשפט המחוזי, אצל השופט שלמה אשר. הוא קיבל רישיון עריכת דין בשנת 1971, ובאותה שנה החל לעבוד במשרד עורכי הדין מוריץ את מרגוליס בתל אביב כשכיר. בשנת 1978 היה לשותף במשרד ובשנת 1984 רכש את המשרד ביחד עם עמיר אלמגור והיה לשותף בכיר במשרד (ומאז נקרא המשרד מוריץ, ויסגלס, אלמגור ושות')[2].

קריירה משפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך עבודתו ייצג אישי ציבור בתביעות דיבה נגד עיתונים, בין השאר:

בנוסף, הוא ייצג אישי ציבור ובכירים במערכת הביטחונית בעניינים אחרים, כמו:

בנוסף:

  • 1982 - שירות מילואים בלשכת היועץ המשפטי של משרד הביטחון, בו סייע באיסוף חומר החקירה לוועדת כהן.
  • ייצג את המדינה בדרישה להחרמת ביתו של רמי דותן, ראש להק ציוד בחיל האוויר.
  • ייצג את איש העסקים הפלסטיני בשאר אל-מסרי בניסיון הכושל להשתלט על החזקותיה של חברת השקעות הנדל"ן דיגל בינואר 2011, ניסיון שמטרתו העיקרית הייתה להפסיק את בניית השכונה היהודית "נוף ציון" במזרח ירושלים ולייעד את הבנייה במקום לאוכלוסייה פלסטינית.
  • ייצג את קבוצת יפעת ובעליה בדיונים השונים של ועדות הכנסות, ובתביעות משפטיות מצד מוצאי לאור העיתונים המודפסים "גלובס" ו"הארץ" על העתקה והפצת כתבות ללא רשות[10].
  • בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 ייצג את סמי שמעון שרכש את יכין-חק"ל. במסגרת עבודתו זו פעל, להשיג ממינהל מקרקעי ישראל הטבות בתנאי החכירה של הקרקעות החקלאיות של החברה[11].
  • ייצג את קופת חולים כללית במספר הליכים משפטיים עקרוניים, בעיקר בנושא חוק ביטוח בריאות. שבמקביל ייצג משרדו את הקופה גם בתיקי רשלנות רפואית[12].
  • ייצג את איש העסקים היהודי-אוסטרי מרטין שלאף בהליכי אישור והקמת קזינו "אואסיס" ביריחו[13].

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1991 – מונה למנהל מורשה של חברת הביטוח "הסנה", במסגרת הליכי הפירוק שלה. ויסגלס הצליח לממש כמעט את כל רכושה ופרע חלק הארי של החובות שלה למבוטחים, לחברות ולספקים[14].
  • 2002 – ויסגלס התמנה למנהל לשכת ראש הממשלה אריאל שרון[15], וכיהן בתפקיד עד אוגוסט 2004[16]. הוא נאלץ לפרוש מתפקידו לאחר שהתנועה לאיכות השלטון, וגורמים נוספים פנו ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה למנוע את העסקת ויסגלס במקביל לעבודתו כעורך דין פרטי[17]. ויסגלס היה אחד הפעילים המרכזיים בגיבושה ועיצובה של תוכנית ההתנתקות[18]. ויסגלס ספג ביקורת מבוגי יעלון, הרמטכ"ל שכיהן בעת יוזמת התוכנית, שהאשים אותו בספרו בניהול לא ענייני של ההתנתקות ובאי-עמידה בנורמות ציבוריות תקינות, מכיוון שלא התייעץ ועם הדרג הצבאי על הסיכונים האפשריים הכרוכים ביישומה של התוכנית; ויסגלס הגיב על אישומים אלו בספרו. בנוסף שימש ויסגלס כשליחו של ראש הממשלה אריאל שרון, אל נשיא ארצות הברית והבית הלבן[19]. הוא המשיך בתפקיד יועץ מיוחד לראש הממשלה במשרה חלקית אף לאחר אוגוסט 2004, כולל במהלך כהונתו של אהוד אולמרט כממלא-מקום ראש הממשלה, עד לפרישתו הסופית מהתפקיד ב-4 ביוני 2006[20].
  • 2006 – במאי מונה ויסגלס לתפקיד יו"ר דירקטוריון בזק, על ידי קבוצת המשקיעים שרכשה את החברה בהליך הפרטה בישראל[21], ולצורך כך פרש מתפקידו בלשכת ראש הממשלה[22], אולם פרש מתפקידו לאחר שנה ושלושה חודשים בלבד[23], כשהוא מקבל את מענק הפרישה הגבוה ביותר שניתן ליו"ר דירקטוריון בזק עד אז מיליון וחצי ש"ח[24]. בתקופתו הסתבך הדירקטוריון עם מנכ"ל החברה הקודם, יעקב גלברד, בפרשת האופציות והבונוסים לבכירי החברה[25]
  • 2009 - מונה ליועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ולאחר תקופה קצרה פרש[דרוש מקור].
  • 2010 - שימש כבורר בסכסוך בין זכיינית הרכבת הקלה בירושלים, חברת סיטיפס, ומדינת ישראל[26].
  • 2011 - עמוד בראש ועדת איתור לתפקיד מנכ"ל קופ"ח מכבי[27]
  • ב-5 בספטמבר 2019 נבחר ויסגלס ליו״ר הוועד המנהל של אוניברסיטת חיפה.

פעילות עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2000 נכנס ויסגלס להשקעה ב"קבוצת פלד-השקעות", שהקים מפכ"ל המשטרה לשעבר רפי פלד[28]. הקבוצה רכשה תוך זמן קצר מספר חברות והגיעה להיקף פעילות נרחב[29], אולם במאי 2002 ויסגלס משך את השקעתו לאחר פחות משנה והמניות החברה צנחו ב-60% תוך יומיים[30]. בהמשך הקבוצה נכנסה לחובות[31], ופלד הואשם במרמה והפרת אמונים[32].

בשנת 2016, במסגרת חשיפת מסמכי פנמה, התגלה כי ויסגלס רשם ארבע חברות במקלט מס באיי הבתולה הבריטיים, מטרתם המוצהרת, לפי טופס רישום, הייתה קידום עסקאות נדל"ן במזרח אירופה[33].

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2004 צוטט ויסגלס בריאיון ל"הארץ" כאומר שההתנתקות תשמר בטווח הרחוק את גושי ההתנחלויות ביהודה ושומרון ושרוב גדול של המתנחלים לא ייעקרו ממקומם[34]. אולם, בספטמבר 2009 אמר ויסגלס שלישראל אין ברירה אלא לפנות את כל ההתנחלויות מכיוון שאין מדינה בעולם המכירה בזכותה של ישראל ליהודה ושומרון וכי ללא עזרת העולם ישראל תהיה מדינת עולם שלישי. הוא צוטט כאומר: "לאחר שהחזרנו את רצועת עזה, נחזיר במוקדם או במאוחר את כל השטחים וכל המתנחלים יצאו משם עד האחרון שבהם"[35]. באוקטובר 2011 אמר כי: "הסיכוי לשלום עכשיו הוא פחות או יותר אפס...הפלסטינים חושבים שהם קיבלו את ההצעה הטובה ביותר כשהם היו ילדים ממש רעים. איזה תמריץ יש להם להיות טובים?"[36].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויסגלס נשוי ללואיז ויסגלס ואב לשלוש בנות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רונית ויס-ברקוביץ, לא מתגעגעים - תיכון אוהל־שם ברמת־גן, בית ספר אליטיסטי, תובעני ונוקשה, חגג השבוע את כנס היובל, חדשות, 29 במאי 1992
  2. ^ 1 2 משה גורלי, ‏צווארון לבן כל-כך, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2000
  3. ^ חן דגן, ח"כ אריאל שרון הגיש שוב תביעה נגד "הארץ": כדי לא לצער את עוזי בנזימן, חדשות, 5 ביולי 1993
  4. ^ שמואל דקלו, ‏שרון מערער לבית המשפט העליון על פסק הדין בנושא מלחמת לבנון, באתר גלובס, 18 בינואר 1998
    ביהמ"ש קבע: שרון לא נהג בבגין ביושר, באתר הארץ, 1 במאי 2001
  5. ^ משה ריינפלד, העליון: המאמר על שרון נכתב "בתום לב", באתר הארץ, 18 בפברואר 2002
    פסק הדין בעניין ערעור ראש הממשלה על דחיית תביעת הדיבה נגד "הארץ", באתר הארץ, 17 בפברואר 2002
  6. ^ 1 2 סיבוב נוסף בתביעות דיבה: וייסגלס מול מוזר, באתר גלובס, 12 בנובמבר 1997
  7. ^ הדס מגן, ‏מתוקשר, באתר גלובס, 3 בדצמבר 2000
  8. ^ 1 2 נעמי לויצקי, שירות־דב, כותרת ראשית, 4 ביוני 1986
  9. ^ דוד זוהר, המומחה לקופסה השחורה: בלימת הקטר החלה למעשה רק 97 מ' מצומת 'הבונים', מעריב, 21 באוקטובר 1987
  10. ^ דוד שליט, ‏"היתה פאשלה", באתר גלובס, 13 במאי 2004
  11. ^ ע"א 5566/18 עזבון המנוח סמי שמעון ז"ל נ' רשות מקרקעי ישראל, ניתן ב-3 בדצמבר 2020
  12. ^ ה"נציגים" של דב ויסגלס בקופ"ח, באתר גלובס, 30 בדצמבר 1996
  13. ^ בן-ציון ציטרין, "מכר ותיק" של שרון ופוליטיקאים אחרים, הפועל להקמת קזינו בישראל, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2003
    אורה קורן, ‏חברה אוסטרלית מועמדת להקים ולהפעיל את הקזינו ביריחו, באתר גלובס, 19 בינואר 1998
    אביבה קרול , ‏ביריחו ייסדנו את הקזינו היהודי, באתר גלובס, 17 בספטמבר 1998
  14. ^ אלעזר לוין, ‏היועמ"ש אישר את המשך כהונתו של דב ויסגלס כמנהל מורשה של חב' הסנה, באתר גלובס, 19 ביוני 2002
  15. ^ הדס מגן, ‏היועץ רובינשטיין אישר את מינוי דב ויסגלס לראש לשכתו של שרון, באתר גלובס, 22 באפריל 2002
    צבי זרחיה, אורי אס, יוסי ורטר, אושר מינוי וייסגלס לראש לשכת רה"מ, באתר הארץ, 23 באפריל 2002
  16. ^ אלוף בן, יועץ במשרה חלקית: וייסגלס חוזר לשוק הפרטי, באתר הארץ, 26 ביולי 2004
  17. ^ גל ניסים, ‏התנועה לאיכות השלטון מבקשת ממזוז למנוע העסקת ויסגלס במשרד רה"מ במקביל לעבודתו כעו"ד פרטי, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2004
    גדעון אלון, הנדל למזוז: לאסור על וייסגלס לשמש יועץ לשרון, באתר הארץ, 28 ביולי 2004
  18. ^ ארי שביט, יועצו הבכיר של שרון: יזמנו את ההתנתקות כדי להקפיא את התהליך המדיני לזמן בלתי מוגבל, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2004
    עמוס הראל, וייסגלס: גילינו נדיבות למתנחלים; ב-20 ביולי ינותקו החשמל והמים, באתר הארץ, 22 בפברואר 2005
  19. ^ אלוף בן, וייסגלס יוצא לגייס תמיכת ארה"ב בהכללת גושי ההתנחלויות בגדר, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2004
  20. ^ ערן גבאי, וייסגלס צפוי להתמנות לתפקיד יו"ר בזק, באתר הארץ, 2 במאי 2006
    סטלה קורין-ליבר, ‏ויסגלס סיים תפקידו כיועץ רה"מ; עשוי לעזור בקשרים, באתר גלובס, 4 ביוני 2006
  21. ^ סטלה קורין-ליבר, ‏ריבוי הכובעים של דב ויסגלס: רוצה להמשיך לשמש יועץ לרה"מ - במקביל למינויו ליו"ר בזק, באתר גלובס, 14 במאי 2006
  22. ^ סטלה קורין-ליבר, ‏עו"ד ויסגלס סיים את תפקידו כיועץ רה"מ; עשוי לשמש בעתיד "יועץ מזדמן", באתר גלובס, 4 ביוני 2006
  23. ^ גיא הדס, ‏חילופי הגברי בבזק מסתיימים: יו"ר החברה, דב ויסגלס, הודיע כי יעזוב את תפקידו, באתר גלובס, 17 ביולי 2007
  24. ^ רועי גולדנברג, ‏הסיבוב של דב וייסגלס בבזק: 5.25 מיליון שקל כולל מענק פרישה של 1.5 מיליון שקל, באתר גלובס, 28 באוקטובר 2007
  25. ^ ערן גבאי, למרות פרשות אי הסדרים החמורים בבזק: היו"ר הפורש דב ויסגלס יקבל מענק פרישה של 1.5 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 28 באוקטובר 2007
  26. ^ אבי בר-אלי, לאחר כספי וראב"ד: ויסגלס בדרך לרכבת הקלה בירושלים, באתר TheMarker‏, 23 במאי 2010
    אבי בר-אלי, הרכבת הקלה בירושלים תצא לדרך בעוד כחודש - אך תעצור ברמזורים, באתר TheMarker‏, 7 ביולי 2011
  27. ^ רוני לינדר, דב ויסגלס יעמוד בראש ועדת האיתור למנכ"ל מכבי, באתר TheMarker‏, 12 באפריל 2011
  28. ^ שי שלו, ‏מיטרני: השליטה עוברת לעו"ד דב ויסגלס, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2000
  29. ^ איי אונליין, קבוצת פלד-השקעות רכשה את השליטה בחברת הנדל""ן ישראלום, באתר TheMarker‏, 9 ביוני 2001
  30. ^ מאת רותם שטרקמן, וייסגלס עזב את קרן פלד והמניות צנחו ב-60% תוך יומיים, באתר הארץ, 7 במאי 2002
  31. ^ אזהרת "עסק חי" לחייל ולקרן פלד, באתר TheMarker‏, 2 במאי 2002
  32. ^ גיא רולניק, האם רפי פלד יגמור כמו יובל רן?, באתר TheMarker‏, 18 באוקטובר 2001
  33. ^ אתר למנויים בלבד אורי בלאו, דניאל דולב ושוקי שדה, הטייקון, מנהל לשכת רה"מ ופרקליט הצמרת: 600 חברות ישראליות מופיעות בהדלפת הענק מפנמה, באתר הארץ, 3 באפריל 2016
  34. ^ ארי שביט, בשם מרשו, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2004
  35. ^ עמירם כהן, וייסגלס: ישראל תלויה באירופה ובארה"ב - בלעדיהן נהיה כמו הפלשתינאים המתקיימים מ-200 דולר בחודש, באתר TheMarker‏, 5 בספטמבר 2009
  36. ^ נטשה מוזגוביה, וייסגלס: הסיכוי לשלום עכשיו הוא פחות או יותר אפס, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2011

נטשה מוזגוביה, וייסגלס: הסיכוי לשלום עכשיו הוא פחות או יותר אפס, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2011