דב חומסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דב חומסקי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 15 באוקטובר 1913
מינסק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בינואר 1976 (בגיל 62)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודי
עיסוק משורר, מתרגם, מבקר ועורך
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה שירה, תרגום
יצירות בולטות

שירים: אזוב באבן

תרגומים: בין המצרים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דב חומסקי (15 באוקטובר 1913, י"ד בתשרי תרע"ד - 20 בינואר 1976, י"ח בשבט תשל"ו) היה משורר עברי, מתרגם, מורה, ונשיא אגודת הסופרים העבריים בישראל

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומסקי נולד במינסק, בירת רוסיה הלבנה (בלארוס) בי"ד בתשרי תרע"ד, 15 באוקטובר 1913. אביו יוסף היה בלשן, חוקר ספרים עתיקים, ציוני ומבוני החינוך העברי.

לאחר מלחמת העולם הראשונה עברה משפחתו של חומסקי לקרטוז ברזה בפולין, שם גודל ולמד בבית הספר העברי של איגוד "תרבות". ב-1932 חומסקי המשיך את לימודו בסמינר העברי למורים של איגוד "תרבות" בווילנה, שנוהל על ידי ד"ר זאב שמטרלינג. בסמינריון, חומסקי הצטיין במקצועות העבריים ומוריו כללו את ד"ר אביגדור גרינשפאן וד"ר דוד נייגר שצפו שיהיה לו עתיד ספרותי. לאחר הוא עסק בהוראה בבתי הספר העברים של איגוד "תרבות" בברזנה, רוזישצה ולידה שבפולין. בשנת 1936 חומסקי עלה לארץ, והתקבל ללימודי מדעי הרוח של האוניברסיטה העברית בירושלים.[1]

בפרוץ המרד הערבי הגדול בשנת 1936 חומסקי היה חבר ההגנה והוא מילא תפקידי שמירה בפרברי ירושלים. כשהוקמה הבריגדה היהודית לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, חומסקי התנדב לשרת בה. הוא השתתף הפעילות החטיבה במצרים, ובאיטליה. גם בסוף המלחמה עבד במחנות הפליטים באוסטריה ובבלגיה במסגרת הבריגדה.[2]

בתחילת 1948 נשלח לפולין מטעם קרן היסוד, שם ערך מסע בקרב ניצולי השואה ודיווח על מצבם. חומסקי נשאר שם מעל חצי שנה, ובתקופה זו היה פעיל בהסברה, במגבית היהודית ואף יצג את מדינת ישראל בקונגרס אנשי הרוח שנערך בוורוצלאב ב-25 באוגוסט 1948. במשך השליחות גם התקבל לראיון אצל בולסלב בירוט נשיא פולין דאז[1]. לאחר מכן גם נשלח לשליחות במקסיקו שם לימד עברית. כשחזר לארץ היה מורה בתל אביב וירושלים. עם תלמידיו נמנתה שולמית אלוני.

חומסקי ניהל את בית הסופר ע"ש טשרניחובסקי בתל אביב משנת 1958. משנת 1958 עד 1974 היה נשיא איגוד הסופרים הישראלי. ב-1974 זכה בפרס היצירה לסופרים עבריים. חומסקי נפטר בי"ח בשבט תשל"ו, 20 בינואר 1976.[3]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומסקי פרסם את שיריו בשנת 1931 בכתב עת "זרמים" בווילנה לאחר גם התפרסמו ב"דרך" (וראשה), ב"הדואר", (ניו-יורק) ו"העולם" (לונדון). לאחר שעלה לארץ התפרסמו שיריו בעיתונים: "דבר", "הארץ", "מאזנים", "גליונות", "גזית" ובקבצים שונים. רבים משיריו הוקראו ברדיו ירושלים בשידורים המיוחדים לחיילים - "פינת החייל".

בנוסף גם תרגם את:

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]