דב יפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב דב יפה
הרב דב יפה.jpg
לידה 3 ביוני 1928
ט"ו בסיון ה'תרפ"ח
וילנה
פטירה 8 בנובמבר 2017 (בגיל 89)
י"ט בחשוון ה'תשע"ח
כינוי זקן המשגיחים
מקום קבורה רכסים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות רכסים, כפר חסידים, ירושלים
השתייכות ליטאים
תחומי עיסוק משגיח רוחני
חיבוריו "לעבדך באמת"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב דב יפה (ט"ו בסיוון ה'תרפ"ח, 3 ביוני 1928 - י"ט בחשוון ה'תשע"ח, 8 בנובמבר 2017) היה מן הבולטים בקרב אישי תנועת המוסר במאה ה-21[1], מנהל רוחני בישיבת כנסת חזקיהו שברכסים. בשנותיו האחרונות כיהן כחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יפה, מאזין עם הרב אליהו לופיאן לשיעורו של הרב אליהו אליעזר מישקובסקי בישיבת כנסת חזקיהו

נולד[2] בווילנה לטובה גיטל ולצבי יחזקאל יפה. בשנת ה'תרצ"ה (1935) עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב. למד בישיבת היישוב החדש, שם התקרב לרב יואל קלופט, ובהמשך למד בישיבה שהקים רבו בפרדס חנה. אחר כך למד בישיבת חברון שבירושלים, חלק מהתקופה בחברותא עם הרב חיים ישעיהו הדרי. באותה תקופה התקרב לרב יחזקאל סרנא, והושפע רבות מהרב יעקב משה חרל"פ[3]. בעקבות מלחמת ה'תש"ח עבר לישיבת פוניבז' שבבני ברק, שם הכיר את המשגיח הרב אליהו אליעזר דסלר. באותה תקופה הוא עמד בקשר אישי עם החזון איש, ובעקבות הדרכה ממנו עבר ללמוד בישיבת סלובודקה שבעיר עם חבר. לימים הרבה לצטט בשמו אמרות והדרכות[4].

בשנת ה'תשי"א התחתן עם רבקה כהן, שגדלה כיתומה בבית דודה הרב אהרן כהן, ראש ישיבת חברון. לאחר נישואיו גר בשכונת גאולה, בסמוך לישיבה, ולמד כשלוש שנים בכולל שבישיבת מיר. שם שמע שיחות מהמשגיח הרב יחזקאל לוינשטיין.

בתמיכת הרב אליהו לופיאן, המנהל הרוחני של ישיבת כנסת חזקיהו, החל הרב יפה למסור בה ועדים, עוד כששכנה בזכרון יעקב. בשנת ה'תשט"ו, כאשר היה הרב יפה בן 27, הזמינו הרב לופיאן לכהן לצדו כמשגיח קבוע. הרב יפה עבר להתגורר ברכסים, בסמוך לישיבה. הוא מסר "ועדים", ופעם בשלושה שבועות מסר שיחה במקום הרב לופיאן. באלול ה'תש"ל, לאחר פטירת הרב לופיאן, התמנה תחתיו למנהל הרוחני של הישיבה. כאשר נפתחה ישיבת "כנסת חזקיהו לצעירים", על ידי הרב אליהו אליעזר מישקובסקי, מסר הרב יפה את שיעור הפתיחה.

בשנת ה'תש"ל נקרא הרב יפה על ידי הרב הלל כגן, משגיח ישיבת גרודנא, לכהן בה כמנהל רוחני ומסר שם שיחות מספר שנים. בשנת ה'תשמ"ז החל למסור שיחות בישיבת קול יעקב בירושלים. בשנותיו האחרונות מסר גם שיחה שבועית בישיבת "קרן אורה" שבכרמיאל. כן מסר שיחות מוסר בבית המוסר בירושלים. בביתו שברכסים מסר בכל שבוע מספר "ועדים" מוסריים, למחנכים, לאברכים ולבחורים.

בכ"ו באב ה'תשע"ב צורף הרב יפה למועצת גדולי התורה של דגל התורה. היה מנשיאי קופת העיר בני ברק והצטרף למסעות גדולי התורה שארגנה הקופה החל משנת ה'תשס"ט, כן יסד את מעמדי התפילה בי"א בסיוון, יום פטירת השל"ה, על קברו. היה מורה הדרך של מוסדות חרדיים, בהם רשת הכוללים "רינה של תורה".

נפטר לאחר תקופת מחלה, בי"ט בחשוון ה'תשע"ח. הלוויתו יצאה מקריית צאנז בנתניה שם שהה בתקופת חייו האחרונה בבית החולים לניאדו. האדמו"ר מצאנז הספידו. לאחר מכן המשיכה ההלוויה לישיבת קול יעקב בירושלים, שם ספדוהו הרב שמואל אוירבך, הרב יהודה עדס והרב דוד כהן. משם המשיכה ההלוויה לישיבתו ברכסים, שם ספדו לו ראשי הישיבה, וכן הרב ברוך מרדכי אזרחי, הרב ברוך דב פוברסקי והרב דב לנדו. נטמן בבית הקברות ברכסים.

שיחותיו והנהגותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיחותיו דיבר בעברית רגילה, ולא ב"לשון הקודש" הנהוגה בישיבות הליטאיות. נהג לומר שהוא עצמו לא בא אלא להגיש בפני השומעים את דברי חז"ל והעבודה המוסרית מוטלת על כל אחד ואחד, כמאמר חז"ל: "אם אין אני לי מי לי". עוד הדגיש שעל כל אחד ואחד ללמוד מדי יום ספר מוסר קבוע, עד לסיומו, ואת הבאים אליו נהג לשאול איזה ספר מוסר הם לומדים בקביעות.

הוא מחה נגד עשיית מצוות כ"עול", ללא רגשי הנאה ואושר, והתנהלות דתית מתוך עצבים ("נרווים") וקפדנות, ואמר בשם החזון איש שהדבר גורם לחילול השם, כי נראה שכדי להיות צדיק צריך להיות קפדן. התנהל באופן רך ומקרב כלפי התלמידים.

בזקנותו אמר: "כשהתחלתי לכהן כמשגיח הייתי צעיר המשגיחים שבדור, ועתה קוראים לי זקן המשגיחים שבדור, וזה עבר כל כך מהר - ללמדכם שהחיים עוברים ביעף ועל האדם לנצלם אך למוטב, כי לא יהא סיפק בידו להתעלות כמשאלתו כל ימיו".

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו הרב צבי, ר"מ בישיבת "קרן אורה" בכרמיאל
  • בנו הרב מרדכי, ראש בית המדרש "פרידמן" בישיבת מיר
  • חתנו הרב שלום חיים וייס, משגיח בישיבת זיכרון מיכאל
  • חתנו הרב יונתן אבר, היה משגיח בישיבת אור ישראל וכיום משגיח בישיבת היכל יצחק
  • חתנו הרב דניאל ארנפרוינד, משגיח בישיבת תפרח
  • חתנו הרב נתן שרון, מבני ברק, מחבר ספרי הלכה

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לעבדך באמת - שיחות מוסר בענייני חודש אלול
  • לעבדך באמת - שיחות מוסר בענייני אמונה, תורה, מועדים, גמילות חסדים, וכן רשימות והדרכות ממרן החזון איש
  • דברי חכמים; דברי מוסר - קונטרסים על חודש אלול וחנוכה, נערכו על ידי תלמידיו בישיבת כנסת חזקיהו
  • לעבדך באמת - על חומשים בראשית, שמות, ויקרא

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נמנה בין המשגיחים הבולטים בישראל, ראו: הישיבה הגדולה במגזר החרדי, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
  2. ^ על פי פרסום ביתד נאמן הוא העיד על עצמו שנולד מהול (ראה בקישורים חיצוניים).
  3. ^ "האדם הקדוש ביותר שזכיתי לפגוש", באתר ערוץ 7, 15 בנובמבר 2017
    הרב אליעזר מלמד, בשבע, כשרבי דב יפה שמח מספרו של הרב קוק, באתר בחדרי חרדים, 16 בנובמבר 2017
  4. ^ ראו גם בהקדמת הספר "פאר הדור" על חיי החזון איש