דב נבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דב נבון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 15 ביוני 1959 (בן 64)
תל אביב-יפו, ישראל
שם לידה דב פרשטנדיג
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1971
מקום לימודים בית צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג נטע הררי נבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דב נבון (נולד ב-15 ביוני 1959) הוא שחקן קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה, קומיקאי קריין וסטנדאפיסט ישראלי; זוכה פרס התיאטרון הישראלי, פרס האקדמיה לטלוויזיה ופרס מסך הזהב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם דב פרשטנדיג בתל אביב. אביו דוד, ניצול שואה שנולד בפולין, היה אופטומטריסט. אמו מזל, ילידת-טורקיה, הייתה עקרת בית, שעבדה לאחר מכן כסייעת לגננת. הוא הבן הבכור ולו אח אחד.[1]

כשהיה בן 13, עברה המשפחה לחולון. נבון, שמגיל צעיר נמשך למשחק, נרשם לחוג דרמה, במסגרתו גילם את התפקיד הראשי בהצגה "החייל האמיץ שווייק". את לימודי התיכון רצה ללמוד בבית הספר תלמה ילין, אך בעצת יועצת בית הספר בו למד, שלחו אותו הוריו ללמוד מכניקה עדינה בבית הספר אורט בעיר. נבון לא ויתר על חלומו להיות שחקן, ונרשם לחוג דרמה בתיאטרון לילדים ונוער בתל אביב, ומדריכתו הייתה ציפי פינס.[1] לאחר שסיים את לימודי התיכון, התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון במלחמת לבנון הראשונה. בשנת 1985 סיים לימודי משחק ב"בית צבי".

קריירה בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1986 התארח באחד מפרקי הסדרה "קרובים קרובים", שם גילם סוכן ביטוח, וכמו כן הופיע באותה שנה ב"רחוב סומסום" בתור אפרים הדוור. ב-1988 גילם את איציק בקומדיית המצבים שיצרו ענת וגידי גוב "כן מה?!". ב-1991 התארח בסדרת הטלוויזיה לילדים בכיכובו של ג'וליאן שגרן "מסיבת גן", שם גילם את בן דודו של שגרן. בין השנים 19931997 השתתף בתוכנית הטלוויזיה "החמישייה הקאמרית" שם גילם דמויות שונות. בין השנים 20002004 השתתף בסדרת הטלוויזיה "הבורגנים", שם גילם את עורך הדין ישראל ואחיו התאום ישי. על משחקו בסדרה זכה בפרס מסך הזהב לשחקן דרמטי. בין השנים 20032007 השתתף בתוכנית הטלוויזיה "ארץ נהדרת" שם גילם דמויות שונות. ב-2004 השתתף בתוכנית הטיולים "דבל'ה עולמי" ששודרה בערוץ 10. ב-2008 גילם את יואל שץ בסדרת הטלוויזיה "אולי הפעם"; והשתתף בתוכנית המציאות "פעם בחיים", בה נשלח עם רותם אבוהב לשרת במשטרת ישראל. ב-2009 גילם את עורך דין אורי יוכפז בסדרת הטלוויזיה "גירושים נפלאים". ב-2010 גילם את נתן בעונה השנייה של הסדרה שיצר סייד קשוע "עבודה ערבית".

ב-2011 גילם את תולי בר לב בסדרת הטלוויזיה "פולישוק". ב-2014 גילם את הרצל בסדרה "70 מיליון סיבות לעושר" לצד שמוליק לוי, נתי קלוגר ואחרים. ב-2015 כיכב בסדרה "כנסת נכבדה" בתור הכתב שלום טוקבק, והחל לשחק בסדרה הקומית "מריו". בינואר 2016 החל להשתתף באופן קבוע בתוכנית "הכל אבוד" בהנחיית טל פרידמן בערוץ 10.

ב-2017 גילם את מאמן נבחרת ישראל פיני שקד בסדרת הסאטירה "אנחנו במפה". בדצמבר של אותה שנה גילם את דמותו של "הרב בלוך" בדרמת החרדים "שבאבניקים" של HOT. ב-2018 שיחק במיני-סדרה "אוטונומיות", אשר שודרה ב-HOT, ובאותה שנה החל לגלם את דמותו של אמנון טיטינסקי בסדרה "קופה ראשית" המשודרת בטלוויזיה החינוכית ובכאן 11, על תפקידו קיבל את פרס האקדמיה לטלוויזיה לשחקן המשנה הטוב ביותר בסדרה קומית, וב-2020 החל להגיש פודקסט עם יוצר הסדרה קופה ראשית נדב פרישמן בשם "לשחרר את הדב" מבית הפודיום.[2] בשנת 2024 נבחר על ידי גולשי אתר geektime במקום הראשון בתחרות פודקאסט השנה בקטגוריית הקומדיה.[3]

ב-2021 שיחק בסדרה "מלכת היופי של ירושלים" ששודרה ב-yes, ובסדרה "האחיין שלי בנץ" בכאן חינוכית. בינואר 2023 דיבב את "נח" בסדרת הרשת של כאן 11, משפחת פנסטה.

קריירה בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1971, כשהיה בן 12, גילם את בנו של פועל הנמל העני סלומוניקו בסרט הקולנוע "סלומוניקו", המספר על ילדיו של פועל נמל עני ממוצא יווני בשם סלומוניקו, העוברים יחד עם אביהם לגור בצפון תל אביב, ומנסים להשתלב בחברה הישראלית. ב-1986 גילם את שבתאי בסרטו של נפתלי אלטר "השגעון הגדול", המספר את סיפורו של מנהל בנק, הנכלא בטעות בבית משוגעים וחושף מזימה לזיוף דולרים. באותה שנה אף שיחק לצד אלון אבוטבול בסרט "כל אהבותי" ובסרט הקומדיה "סוף שבוע מטורף". ב-1987 גילם את אסא בסרט הקולנוע שביים עמוס גוטמן "חימו מלך ירושלים" המבוסס על ספרו של יורם קניוק. ב-1988 שיחק בסרטו של רם לוי "משחקים בחורף" לצד משה איבגי ואריה אליאס. ב-1989 שיחק בסרטו של טל רון "יוסל'ה, איך זה קרה?" ובסרט "כח משיכה". ב-1992 גילם בָּרמֶן בסרטו של עמוס גוטמן "חסד מופלא". ב-1996 שיחק בסרט "כלבים לא נובחים בירוק" לצד חברי החמישייה הקאמרית (למעט שי אביבי). ב-2003 גילם את מנחם בסרטו זוכה 11 פרסי אופיר של שבי גביזון "האסונות של נינה". ב-2005 גילם את פנחס, ראש המועצה בסרטו של שמואל הספרי "שושלת שוורץ". ב-2010 גילם את יוז'י בורשטיין, אביו ניצול השואה של גיבור הסרט, בסרטו של אבי נשר "פעם הייתי"; גילם את לוט הצדיק בסרט "זוהי סדום". ב-2012 גילם את דבל'ה בסרטו של ערן קולירין "ההתחלפות". ב-2017 גילם את מנשה בסרט "דרייבר".

קריירה בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאטרון הבימה שיחק בהצגות: ב-1989 גילם את לאכמן במחזה שכתב יהושע סובול וביים גדליה בסר "אדם" לצד שמואל סגל, ששון גבאי ועודד תאומי. ב-1990 גילם את קרלי לצד שולי רנד ויוסי פולק בהצגה "על עכברים ואנשים" שביימה נולה צ'לטון, וגילם את רוי רסטון בהצגה "עסק משפחתי" שביים עמרי ניצן. ב-1991 גילם את לוטננט סם ויינברג לצד שמואל וילוז'ני בהצגה שכתב אהרן סורקין וביים איציק ויינגרטן "בחורים טובים". ב-1992 גילם את רודריגו בהצגה "אותלו" מאת ויליאם שייקספיר שביים גדליה בסר, וגילם את הפי בהצגה שכתב ארתור מילר "מותו של סוכן". ב-1999 שיחק לצד אורנה בנאי, בהצגה שכתבה וביימה רביד דברה "הסירפד של השכן". ב-2002 גילם את אסטרגון בהצגה מאת סמואל בקט שביים אילן רונן "מחכים לגודו". על תפקידו בהצגה זו זכה בפרס השחקן המצטיין ע"ש ניסים עזיקרי.[4] ב-2006 גילם לצד יגאל נאור את פרנסואה פיני, הנודניק בהצגה "הנודניק" שביים משה נאור. ב-2008 גילם את אלינג לצד אורי הוכמן במחזה שביים רמי הויברגר "אלינג". ב-2010 השתתף לצד יעל לבנטל, אלון נוימן, טלי אורן ותומר שרון בהצגה "נפגעי חרדה" שכתבו אפרים סידון וב. מיכאל וביים מוטי קירשנבאום.

בתיאטרון הקאמרי שיחק בהצגות: ב-1986 השתתף בהצגה שכתב וביים שמואל הספרי "החילוני האחרון". ב-1987 שיחק בהצגה שכתב מוטי לרנר וביים אילן רונן "חבלי משיח". ב-1993 שיחק בהצגה "גורודיש" לצד אביתר לזר, ועל תפקידו בהצגה זכה בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה. ב-2004 השתתף בהצגה שכתב וביים שמואל הספרי "מילאנו".

בתיאטרון בית ליסין שיחק בהצגות: "ארוחה עם חברים", ב-1997 בהצגה זוכת פרס התיאטרון הישראלי "פופקורן", ב-2011 בהצגה "שם פרטי" לצד ליאור אשכנזי ויעל לבנטל, וב-2017 בקומדיה "חיית מחמד" לצד רמי הויברגר.

כמו כן שיחק נבון בטרילוגיה שביים שמואל הספרי: "קידוש" (1985) בתיאטרון הקאמרי, "חמץ" (1995) ו"שבעה" (1996) בתיאטרון בית ליסין. על תפקידו בהצגה "שבעה" זכה בפרס התיאטרון הישראלי לשחקן משנה.

נבון גם שיחק ב-1996 בהצגת הילדים "אבטיח" בתיאטרון המדיטק לצד יגאל נאור ועירית קפלן.

בשנת 2021 החל לשחק בהצגת היחיד שכתב "מילה טובה" בתיאטרון הארצי מיסודו של סמי לוי.[5]

בשנת 2022 החל לשחק במחזמר "הלהקה", המבוסס על סרטו של אבי נשר.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבון נשוי לציירת נטע הררי, אב לשתי בנות ומתגורר בתל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 דורון חלוץ, דב נבון, גבר-גבר, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2010
  2. ^ ניר יהב‏, הדב השתחרר, באתר וואלה!‏, 30 ביולי 2021
  3. ^ עידן בן טובים, אתם בחרתם: אלו הפודקאסטים הטובים ביותר של השנה, באתר geektime, ‏7.3.24
  4. ^ יעקב בר-און, טקס משלו, באתר ynet, 21 באפריל 2003
  5. ^ עמוד ההצגה, באתר תיאטרון ארצי לילדים ונוער.


הקודם:
2020: איתי תורג'מן – (חזרות)
זוכה פרס האקדמיה לטלוויזיה לשחקן המשנה הטוב ביותר בסדרה קומית
2021: דב נבון – (קופה ראשית)
הבא:
2022: עומר עציון (בלאדי מורי)
הקטגוריה שונתה לשם "שחקן משנה בסדרת קומדיה וקומדיית מצבים"