דב פרוסק
דב (בולק) פרוסק (3 ביולי 1910 - 1 בספטמבר 1995) היה שחקן ומאמן בהפועל תל אביב, ומייסדן של מחלקות הכדורסל והכדורעף בקבוצה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרוסק נולד בפולין. לאורך חייו שימש בתפקידים רבים באיגוד הכדורסל וכן כרכז צוות ההקמה מטעם מועצת הפועלים של אולם אוסישקין. בין האולמות שהיה שותף בהקמתם נמנה אולם אוסישקין המפורסם על גדות הירקון.
ב-1935 הגיע לווארשה שליח מישראל מטעם הפועל, ברוך בג (לימים מנהל מכון וינגייט), כדי למצוא ולהביא ארצה מאמן ומארגן למשחקי כדור בהפועל, וביניהם כדורעף. בג איתר בפולין שחקן יהודי מצטיין, דב פרוסק, והחתים אותו לתפקיד מאמן ראשי של הפועל[1] בישראל למשך שנתיים. בתוך חודש עלה פרוסק לארץ ישראל, והחל בפעילות הספורטיבית אליה גויס, כשהוא מתפרנס כפועל כבישים. כשהגיע ארצה כבר היו מספר קבוצות כדורעף פעילות. הוא ארגן קורס למאמנים ולשופטים, ופרסם חומר על חוקי המשחק (שנקרא אז 'כדור מעופף'), ועל טקטיקה של הגנה והתקפה.
בשנת 1939 היה ממארגני אליפות הפועל הראשונה בכדורעף.
פרוסק שהיה אף לשחקן מקצועני בראשית ימי הכדורסל בישראל.
פרוסק בעלייתו ארצה הספיק לפרסם מספר ספרים בנושאי ספורט.
בין כתביו ניתן למצוא את הספרים:
- כדורעף : חוקים, אימון, טכניקה וטקסיסי-משחק
- התקנת מגרשי כדורסל וכדורעף בלוויית רישומים רבים, וסרטוטים להמחשת ההתקנה. 36 עמ'.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אחרי הסיבוב הראשון בליגה העירונית לכדור-סל, דבר, 27 בנובמבר 1938
בקרת זהויות  |
|
|---|