דב תדמור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

דב תדמור (28 באוגוסט 1929 - 11 ביוני 2017) היה מנהל ואיש עסקים ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דב תדמור נולד בשנת 1929 בעיר בלז'ץ שבפולין, כן להינדה ונחום רצימור. במלחמת העולם השנייה, בשנת 1940 הוגלתה משפחתו לסיביר, שם שרדה בתנאים קשים. ב-1946 חזרה המשפחה לפולין וב-1948 עלה לבדו לישראל. הוא התגייס לצה"ל ולחם במלחמת העצמאות במסגרת גדוד מוריה. ב-1950 השתחרר מצה"ל. למד משפטים בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה[1] והוסמך כעורך דין. הוא החל לעבוד במחלקה המשפטית של חברת "דלק".

כיהן כמנכ"ל חברה לנכסים ולבנין מהקמתה ב-1961 ועד 1985. ב-1985 מונה למנכ"ל חברת דיסקונט השקעות (שלימים שינתה שמה ל"השקעות דיסקונט"), החברה האם של החברה לנכסים ולבנין. במסגרת זו שימש גם יו"ר בחברות בנות של השקעות דיסקונט: סאיטקס, סלקום, החברה לנכסים ובניין, תבל תשדורת בינלאומית לישראל, רב-בריח ועוד. כיהן גם כדירקטור בחברות אי די בי חברה לאחזקות, אי די בי חברה לפיתוח, דיסקונט השקעות, אל-ים אניות, יתרון חברה להשקעות ואלרון. ב-1999 סיים תפקידו כמנכ"ל חברת השקעות דיסקונט, והתפטר מתפקידיו האחרים בקבוצת אי די בי. בשנותיו בחברה הוביל אותה לצמיחה ניכרת - עם כניסתו לחברה היה שווי השוק שלה 50 מיליון דולר, ועם פרישתו הגיע שווי השוק שלה ל-1.4 מיליארד דולר.[2]

בתחילת המאה ה-21 נמנה, יחד עם אהרון דוברת, יוסי מימן ואלפרד אקירוב, עם מקימי ITN - חברה לתקשורת. ב-2000 ריכז את פעילותו העסקית באמצעות חברת שרידב בע"מ.

ב-1999 הוגש נגדו ונגד מנהלים נוספים בהשקעות דיסקונט כתב אישום בגין אי צירוף דוחות של חברות מסונפות מקבוצת השקעות דיסקונט (ישקר, טכנולוגיית להבים ותפרון) והטעיית הציבור. ב-2002 הורשעו הנאשמים, ועל תדמור נגזרו שישה חודשי עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 700 אלף ש"ח. הנאשמים זוכו בערעור שהגישו לבית המשפט המחוזי, ובשנת 2010 קיבל בית המשפט העליון את ערעור המדינה,[3] וגזר על תדמור קנס בסך 600 אלף ש"ח ו-20 חודשי מאסר על-תנאי.[4] בהתאם לסעיף 226(א) לחוק החברות[5] נאסר על המורשעים לכהן כדירקטורים בחברות ציבוריות למשך חמש שנים החל מ-21 בפברואר 2010.

תדמור נמנה עם חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן למדע, האוניברסיטה העברית בירושלים והטכניון.

בשנת 1954 נישא לשרה ולזוג נולדו בת ובן. באוגוסט 2005 נהרגה שרה בתאונת רכבת ליד בית יהושע.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]