דג'ונה בארנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דג'ונה בארנס
Djunabarnes.jpg
לידה 12 ביוני 1892
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 ביוני 1982 (בגיל 90)
גריניץ' וילג', ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • מכון פראט
  • ליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע משוררת, מחזאית, סופרת, מחברת רומנים, עיתונאית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג תלמה ווד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דג'ונה בארנס (באנגלית: Djuna Barnes ‏; 12 ביוני 189218 ביוני 1982) הייתה אומנית, מאיירת, כתבת וחוקרת אמריקאית. היא ידועה בעיקר בזכות תרומתה לספרות המודרניסטית, תרומתה בתחום הספרות הלסבית (אנ') בתקופתה וכן, בזכות הנובלה Nightwood (1936).

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארנס נולדה בשנת 1892 בקורנוול או האדסון שבניו יורק לאליזבת שאפל ווואלד בדינגטון בארנס. היא גדלה עם הוריה, המאהבת של אביה, פרנסיס קלרק, שלושת אחיה ושני אחים ואחיות למחצה. אביה, שהיה מוזיקאי וצייר כושל, זנח את מימון המשפחה וזו הסתמכה על עבודתה ותמיכתה הכלכלית של סבתהּ, זאדל בארנס גוסטפסאן (אנ'). בארנס לא זכתה לחינוך רשמי בילדותה, וסבתה חינכה אותה בביתה- בעיקר בכתיבה, אומנות חזותית ומוזיקה. כשהייתה בת 18 שודכה והתחתנה בטקס פרטי עם אחיה בן ה-52 של קלרק, פרסי פולקנר, אך נישואים אלו שרדו חודשיים בלבד.[1]

כשבארנס הייתה בת עשרים אמה עזבה את אביה עקב המשבר הכלכלי העיקש במשפחתה ועברה עמה ועם שלושת אחיה לעיר ניו יורק. המעבר אפשר לה ללמוד אומנות באופן ממוסד לראשונה, אך בשנת 1916 נאלצה לנטוש את לימודיה על מנת לתמוך כלכלית בעצמה ובמשפחתה. היא החלה לעבוד ככתבת ומאיירת בשלל עיתונים והציגה ראיונות, ביקורות תיאטרון וסיקורים חדשותיים רבים ומגוונים. באותן שנים היא פרסמה גם סיפורים קצרים בחלק מהעיתונים הללו. דרך כתיבתה העיתונאית היא בחנה גם אספקטים פמיניסטיים וסופרג'יסטיים ואתגרה את המחשבה הציבורית אל מול גילויים וחשיפות של דיכוי נשים.[1]

ב-1915 עזבה את בית משפחתה ועברה לגור בגריניץ' ויליג', שם החלה להתחבר עם קהילת הבוהמה. בתוך הקהילה, היא יצרה קשר עם איש הפרסום גוידו ברונו, שהוציא לאור קובץ של חיבורים וציורים מאת בארנס באותה שנה. בארנס לקחה חלק גם בכתיבת מחזות, שחלקם פורסמו תחת שם העט "לידיה סטפטוו". ב-1916 נישאה לפילוסוף ומבקר סוציאליסטי בשם קורטני למון, אך אלו התגרשו לאחר מכן. בנוסף לכך, בארנס, שנודעה כביסקסואלית, ניהלה קשר רומנטי ארוך עם כתבת ה – New York Press (אנ') מרי פיין, שהסתיים עם מותה של פיין משחפת ב-1919.[1]

ב-1921 הגיעה לצרפת כחלק מקריירת הכתבות שלה. שם, היא החלה להשתלב בסצנה המודרניסטית של פריז ולכתוב ברוחה. באותה שנה הכירה את תלמה ווד (אנ'), ואלו החלו לגור יחד שנה לאחר מכן וניהלו מערכת יחסים רומנטית. בשנת 1928 השתיים נפרדו עקב ציפייתה של בארנס למונוגמיה. הדבר תרם לשקיעתה של בארנס לאלכוהוליזם, ולכתיבה של ספרה המשפיע ביותר- (1936) Nightwood (אנ').[1]

בשנת 1939 ניסתה להתאבד במלון בלונדון, ונשלחה לאחר מכן חזרה לניו יורק על ידי פגי גוגנהיים, שמימנה את רוב פעילותה וחייה בשנים לאחר פרידתה מווד. היא חלקה דירת חדר עם אמה, ונשלחה על ידה למוסד גמילה ב-1940. מלאת טינה על המעשה, בארנס כתבה את The Antiphon (אנ') בהשראה משנאתה הגוברת למשפחתה. כאשר חזרה לבית אמה מהמוסד, רבה איתה ונזרקה מהבית.[1]

שקועה בעבודתה, בארנס נעשתה חשדנית ומרוחקת מזרים לאורך השנים. היא נפטרה בשמונה עשר ביוני 1982 כשורדת האחרונה של הכותבים המודרניסטים דוברי האנגלית.[1]

עבודתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארנס כתבה בסגנון הספרות המודרניסטית, השובר את מוסכמות הספרות ומהווה מעיין הקצנה של הרומנטיקה. ספרה המפורסם ביותר, Nightwood, נכתב במקצב פרוזאי וכמעט מולחן (על פי ביקורות רבות) וכלל בתוכו אלמנטים רבים מחייה האישיים, כולל צמד דמויות ראשיות שהתבססו עליה ועל בת זוגה לשעבר וסצנות רבות שהתבססו על אירועים מחייה.[1]

נוסף על כתיבתה הייחודית בסגנון המודרניסטי, בספר זה ורבים מסיפוריה הופיעו אלמנטים לסביים בולטים, שהפכו אותה לאייקון של הספרות הלסבית.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דג'ונה בארנס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Deirdre Neilen, Phillip Herring, Djuna Barnes, Djuna: The Life and Work of Djuna Barnes, 1996

ק