דדו פרשו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דדו פרשו
לידה 5 בנובמבר 1974 (בן 45)
זאדאר שביוגוסלביה
שם מלא מילאדין פרשו
גובה 1.90 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
1981 - 1983
1983 - 1986
1986 - 1991
בגת
זאדאר
היידוק ספליט
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1992 - 1993
1993 - 1995
1995 - 1996
1996 - 2004
1997 - 1999
2004 - 2007
סה"כ
פאזינקה
רואן
סטאד רפאלואה
מונקו
אז'אקסיו
גלאזגו ריינג'רס
26 (2)
10 (1)
18 (7)
101 (28)
53 (21)
94 (31)
302 (90)
נבחרת לאומית כשחקן
2003 - 2006 קרואטיה 32 (9)
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

מילאדין "דדו" פרשו (נולד ב-5 בנובמבר 1974) היה כדורגלן קרואטי ששיחק בעמדת החלוץ.

פרשו שיחק עבור מספר מועדוני כדורגל בקרואטיה, צרפת וסקוטלנד, כשבמאזנו מעל ל-300 הופעות. הוא היה חלק מהסגל של מונקו בגמר ליגת האלופות 2004, וחלק מהסגל של גלאזגו ריינג'רס, שזכה בדאבל ב-2004/05.

פרשו רשם 32 הופעות במדי הנבחרת והיה חלק מיורו 2004 ומונדיאל 2006. הוא פרש מכדורגל ביוני 2009.

הוא מחזיק גם באזרחות צרפתית, שגרמה לו לא להיחשב כשחקן זר במהלך שהותו במועדוני כדורגל צרפתיים בליגת העל הצרפתית.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשו נולד בזאדאר, ובגיל שבע החל להתאמן בקבוצות הנוער של בגת וזאדאר עד שעבר בגיל 12 להיידוק ספליט. הוא הפך לאחד השחקנים הבכירים של היידוק, עד שנת 1991, שבה בדיקה רפואית גילתה שיש לו פעימות לב בלתי רגילות, מה שהוביל לשחרורו המיידי מהקבוצה. פרשו לא ויתר והמשיך לשחק כדורגל. כשהליגה הקרואטית הוקמה, הוא הצטרף למועדון הכדורגל פאזינקה ושיחק את העונה היחידה שלו בכדורגל המקומי כבר בגיל 18. בשנת 1993, הוא עבר לצרפת ושיחק עבור מועדון הכדורגל רואן ולאחר שנתיים עבר למועדון הכדורגל סטאד רפאלואה, שם עבד כמכונאי רכב בזמן שהוא שיחק כדורגל.

מונקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996, מאמן מונקו ז'אן טיגנה, שם לב לכישוריו של פרשו וקנה את החלוץ, אף על פי שהוא שיחק את עונתו הראשונה בקבוצת המחליפים (ביחד עם דויד טרזגה) ועונה אחת לאחר מכן נשלח להשאלה באז'אקסיו. בעונת 2000–1999, הוא עזר למונקו לזכות באליפות צרפת. כמו כן, הוא עזר לקבוצתו להגיע לגמר ליגת האלופות בשנת 2004. אחד מרגעיו הגדולים במסגרת ליגת האלופות היה כיבוש ארבעת השערים בניצחון 3–8 על דפורטיבו לה קורוניה (משחק ששוחק ביום הולדתו); ניצחון שהיה התוצאה הגדולה ביותר בתולדות המפעל. באותו הערב, הוא הצטרף למרקו ואן באסטן וסימונה אינזאגי ככובש השערים הרב ביותר למשחק בודד; הישג זה נשבר על ידי ליונל מסי ולואיס אדריאנו.

גלאזגו ריינג'רס[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2004, פרשו חתם בהעברה חופשית במועדון הכדורגל הסקוטי, גלאזגו ריינג'רס. בעונתו הראשונה בקבוצה, פרשו שיחק 34 משחקי ליגה והבקיע 18 שערים. במהלך העונה הוא היה חלק מזכייה בליגה ובגביע המקומיים. מאמן ריינג'רס היוצא, אלכס מקליש, שיבח את פרשו כשאמר עליו שהוא "ההחתמה הטובה ביותר בתולדות ריינג'רס".

פרשו היה חלק מהקבוצה בעונת 07–2006, אף על פי שהודיע על פרישה מהנבחרת. הוא הודיע שהוא יפרוש גם מקריירת המועדונים בתום החוזה שלו בשנת 2007. למרות זאת, סוכנו של פרשו הודיע בתחילת שנת 2007 שהוא מקווה שפרשו ימשיך לשחק במדי ריינג'רס כל עוד הכושר שלו מאפשר זאת, אך כבר בחודש פברואר אמר שהפרישה קרובה מתמיד.

לאחר שריקת הסיום במשחקו האחרון של פרשו באצטדיון אייברוקס, הוא עלה למגרש כדי להודות ל-50 אלף האוהדים, בעוד שהקרסול שלו היה חבוש בגבס.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשו רשם 32 הופעות עבור המדים הלאומיים של נבחרת קרואטיה, כשהספיק להבקיע תשעה שערים. הוא נכלל בסגל הנבחרת ליורו 2004, שם שיחק שלושה משחקים. פרשו זכור בעיקר בשל השער שלו בטורניר נגד נבחרת צרפת ב-17 ביוני 2004. לאחר שהבקיע ארבעה שערים במוקדמות מונדיאל 2006, הוא נבחר להיות חלק מסגל הנבחרת למונדיאל 2006; פרשו לא הבקיע אף שער בטורניר זה, כשנבחרתו הודחה כבר בשלב הבתים, בדומה לטורניר יורו 2004.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אז'אקסיו

מונקו

גלאזגו ריינג'רס

אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת קרואטיה - יורו 2004

1 וסילי • 2 טוקיץ' • 3 שימוניץ' • 4 תומאס • 5 טודור • 6 ז'יבקוביץ' • 7 רפאיץ' • 8 סרנה • 9 פרשו • 10 נ. קובאץ' • 11 שוקוטה • 12 בוטינה • 13 שימיץ' • 14 נרטליק • 15 לקו • 16 באביץ' • 17 קלאסניץ' • 18 אוליץ' • 19 מורנר • 20 רוסו • 21 ר. קובאץ' • 22 בייליצה • 23 דידוליצה • מאמן: באריץ'

קרואטיהקרואטיה
נבחרת קרואטיה - מונדיאל 2006

1 פלטיקוסה • 2 סרנה • 3 שימוניץ' • 4 רוברט קובאץ' • 5 טודור • 6 ורנייש • 7 שימיץ' • 8 באביץ' • 9 פרשו • 10 ניקו קובאץ' • 11 טוקיץ' • 12 דידוליצה • 13 תומאס • 14 מודריץ' • 15 איבן לקו • 16 ירקו לקו • 17 קלאסניץ' • 18 אוליץ' • 19 נ. קראנצ'ר • 20 שריץ' • 21 בלאבן • 22 בושניאק • 23 בוטינה • מאמן: ז. קראנצ'ר

קרואטיהקרואטיה