דה-קומוניזציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אחד הביטויים של דה-קומוניזציה היה שינוי שמות הרחובות. לפני 2017, רחוב אנה גרמן (אנ') בפוזנן הנציח את שמו של יוליאן לשצ'ינסקי (אנ')[1]

דה-קומוניזציה הוא תהליך של פירוק מורשתם של מוסדות של מדינות קומוניסטיות (אנ') לרבות תרבות ופסיכולוגיה, במדינות הפוסט קומוניסטיות. משתמשים לרוב במונח בקשר למדינות לשעבר של הגוש המזרחי ומדינות ברית המועצות לשעבר כדי לתאר מספר שינויים משפטיים וחברתיים בתקופות הפוסט-קומוניזם שלהן לאחר המלחמה הקרה.

בחלק מהמדינות, דה-קומוניזציה כוללת איסורים על סמלים קומוניסטיים. בעוד שהם חולקים תכונות משותפות, תהליכי הדה-קומוניזציה התנהלו בצורה שונה במדינות שונות.[2][3]

ארגוני דה-קומוניזציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים ותובעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמדה לדין של קומוניסטים לשעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאסטרציה (אנ') היא מונח המתייחס למדיניות ממשלתית העוסקת בהגבלת השתתפותם של קומוניסטים לשעבר, ובמיוחד אנשי מודיעין של המשטרה החשאית הקומוניסטית, בתפקידים פוליטיים ואפילו בתפקידים ציבוריים.

היחס למנהיגי מדינה קומוניסטים שהודחו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגות קומוניסטיות מחוץ למדינות הבלטיות לא הוצאו מחוץ לחוק וחבריהן לא הועמדו לדין. רק כמה מקומות ניסו להדיר אפילו חברים בשירותים חשאיים קומוניסטיים מקבלת החלטות. במספר מדינות, המפלגה הקומוניסטית פשוט שינתה את שמה והמשיכה לתפקד.[8]

סטיבן הולמס מאוניברסיטת שיקגו טען ב-1996 שאחרי תקופה של דה-קומוניזציה פעילה, היא נתקלה בכישלון כמעט אוניברסלי. לאחר תחילת השימוש בלאסטרציה, הביקוש עבור שעיר לעזאזל הפך נמוך יחסית, וקומוניסטים לשעבר נבחרו לתפקידים ממשלתיים גבוהים. הולמס מציין שהיוצא דופן האמיתי היחיד היה מזרח גרמניה לשעבר, שבה פוטרו אלפי מלשיני שטאזי לשעבר מתפקידים ציבוריים.[9]

הולמס מציע את הסיבות הבאות לביטול הדה-קומוניזציה:[9]

  • לאחר 45–70 שנות שלטון קומוניסטי, כמעט לכל משפחה יש חברים הקשורים למדינה הקומוניסטית. לאחר הרצון הראשוני "לעקור את האדומים" הגיעה ההבנה שענישה מסיבית היא שגויה ולהגדיר רק חלק מהם כאשמים זה לא צודק.
  • הדחיפות של הבעיות הכלכליות הנוכחיות של פוסט-קומוניזם הופכת את הפשעים של העבר הקומוניסטי ל"חדשות ישנות" עבור אזרחים רבים.
  • יש המאמינים כי דה-קומוניזציה היא משחק כוח של אליטות.
  • הקושי לעקור את האליטה החברתית מחייב מדינה טוטליטרית שתשלול זכויות מ"אויבי הציבור" במהירות וביעילות והרצון לתקינות גובר על הרצון לצדק עונשי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "German zastąpi działacza komunistycznego". radiopoznan.fm (בפולנית). נבדק ב-2018-05-18.
  2. ^ "Lithuanian ban on Soviet symbols", BBC News, 17 יוני 2008, נבדק ב-3 יוני 2016 {{citation}}: (עזרה)
  3. ^ Shevchenko, Vitaly (14 באפריל 2015). "Goodbye, Lenin: Ukraine moves to ban communist symbols". BBC News. נבדק ב-3 יוני 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "Greetings". The Committee of National Remembrance. נבדק ב-27 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Flashback: When the Taleban took Kabul" (באנגלית בריטית). 2001-10-15. נבדק ב-2019-10-16.
  6. ^ "BBC News | Europe | Bulgaria's ex-communist leader dies". news.bbc.co.uk. נבדק ב-2019-10-16.
  7. ^ "Three presidents to attend Jaruzelski funeral". Polskie Radio dla Zagranicy. נבדק ב-2019-10-16.
  8. ^ After socialism: where hope for individual liberty lies. Svetozar Pejovich.
  9. ^ 1 2 Michael Mandelbaum (Ed., 1996) "Post-Communism: Four Perspectives", Council on Foreign Relations מסת"ב 0876091869