דובאי (נחל)
.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | דובאי |
| סוג |
מפרץ  |
| מידע נוסף | |
| מדינות באגן הניקוז |
איחוד האמירויות הערביות |
| קואורדינטות | 25°15′21″N 55°19′00″E / 25.255833333333°N 55.316666666667°E |
 | |
  | |
נחל דובאי (באנגלית: Dubai Creek; בערבית: خُوْر دُبَيّ, מכונה גם: דובאי קריק) הוא מפרץ מי ים בלב העיר דובאי, והוא ממוקם בין המחוזות העיקריים בעיר – רובע דרייה וחוף דובאי, וסמוך לנמל התעופה הבינלאומי של דובאי.[1][2] אורכו של הנחל הוא כ-14 קילומטרים, רוחבו בין 100 ל-500 מטרים, ועומקו הממוצע בין 6.5 ל-7 מטרים. הנחל משתרע החל מאזור העיר העתיקה ומבצר אל פאחידי לכיוון דרום-מזרח, ומסתיים בשמורת הטבע ראס אל-חור.[3] בנחל נמצא הנמל הראשון בתולדות איחוד האמירויות והגדול ביותר בו, ששימש מסוף האמצע ה-18 ועד ימינו למסחר ותחבורה.[4][5][3]
בעבר השתרע הנחל עד שמורת הטבע ראס אל חור, אולם במסגרת הקמת תעלת ביזנס ביי ותעלת דובאי הוארך נתיבו בעוד כ־13 קילומטרים עד למפרץ הפרסי.[5][6]
בשנות ה-50 של המאה ה-20 החל פיתוח נרחב של הנחל, במסגרתו נערכו חפירות להעמקת הנהר והוקמו שוברי גלים. התחבורה בין שתי גדות הנחל היא באמצעות גשרים העוברים מעל הנחל, וכן סירות "אברה" המשמשות כמוניות מים. לאורך התעלה ישנם שווקים עתיקים, אזורי עסקים, טיילות, פארקים, מסעדות, ומלונות.[7]
נחל דובאי הוא נתיב מים מרכזי בלב העיר, ויש לו תפקיד משמעותי בהתפתחותה של דובאי. מדי שנה עוברות בנחל כ-13,000 ספינות, והוא מהווה עורק מרכזי לסחר ימי, המהווה חלק נכבד מהפעילות הכלכלית של העיר. בשנים האחרונות מתבצעים שיפורים בתשתיות הנחל במסגרת פרויקט שמטרתו לשפר את התנועה הימית והפעילות המסחרית שבנחל. שיפורים אלו צפויים לחזק את מעמדה של דובאי כמרכז סחר אזורי, ולהבטיח פעילות חלקה ובטוחה יותר עבור הספינות הרבות העוברות בו מדי שנה.[6]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התיאור המוקדם ביותר הידוע של נחל דובאי נמצא בדו"ח משנת 1822 של קצין בצי המלכותי הבריטי. הנחל היה ככל הנראה סיבת הקמתה והתפתחותה המוקדמת של דובאי כנמל מסחר. נקודת ההתחלה של הנחל עשויה להיות שנת 1833, כאשר כ-800 חברים משבט בני יאס, בראשות השייח' מקטום בן בוטי אל-פלאסי, התיישבו בשפך הנחל שבאזור בור דובאי.[3]
בתחילת המאה ה־20 שימש הנחל כנמל קטן עבור ספינות דאו שהגיעו מאזורים רחוקים כגון הודו ומזרח אפריקה, (אף שלא היה מתאים לתנועת כלי שיט גדולים). למרות זרמי המים שהקשו על כניסת ספינות, נותר הנחל גורם מרכזי בהתפתחות מעמדה המסחרי של דובאי, בהיותו הנמל היחיד בעיר באותה תקופה.[8]
תעשיית הפנינים של דובאי, שהייתה המגזר המרכזי בכלכלת העיר, התבססה בעיקר על משלחות חיפוש שפעלו מן הנחל, עד להמצאת הפנינים המתורבתות בשנות ה-30 של המאה ה-20. גם ענף הדיג, שהיה פעילות כלכלית חשובה באותה תקופה, התפתח לאורך הנחל, שמימיו החמים והרדודים תמכו במגוון רחב של בעלי חיים ימיים. סירות דאו, ששימשו לדיג, נבנו אף הן על שפת הנחל.[9] חשיבותו של הנחל כמרכז לפעילות מסחרית הובילה להכנסת שיפורים שנועדו לאפשר מעבר של כלי שיט גדולים יותר, וכן להקל על פעולות טעינה ופריקה. בעקבות זאת גובשה בשנת 1955 תוכנית לפיתוח הנחל, שכללה חפירות להעמקת הנחל, הקמת שוברי גלים, ופיתוח קו החוף על מנת שיוכל לפעול כרציף שמותאם לטעינה ופריקה של מטענים.
בשנת 1961 נערכה החפירה הראשונה, כשבשנות ה-60 וה-70 בוצעו עבודות חפירה נוספות, שנועדו לאפשר עגינה במשקל של עד כ־500 טון. עבודות אלו הגדילו משמעותית את נפח תנועת הסחורות בנחל, תרמו להתפתחות פעילות של ייצוא חוזר, והעניקו לדובאי יתרון על פני אמירות שארג'ה, שהייתה באותה תקופה מרכז המסחר הדומיננטי השני באזור. גשר אל מקטום, הגשר הראשון שחיבר בין חוף דובאי לדיירה, נבנה בשנת 1963. אף כי חשיבותו של הנחל כנמל פחתה לאחר פיתוח נמל ג'בל עלי, מתקנים קטנים יותר, כגון פורט סעיד, ממשיכים לפעול לאורכו ומספקים שירותי נמל לסוחרים מן האזור ומתת־היבשת ההודית.
שנות ה-2000
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספטמבר 2007 הושלמה הרחבה של הנחל בעלות של 484 מיליון דירהם (כ־132 מיליון דולר אמריקאי). ההרחבה משתרעת מדרום למלון מטרופוליטן ועד דרך שייח' זאיד.
הרחבה נוספת באורך 2.2 קילומטרים, הנקראת תעלת המים של דובאי, נחנכה ב־9 בנובמבר 2016. התעלה חוצה את דרך שייח' זאיד במסלול צפוני, ועוברת דרך פארק סאפא ודרך אזור ג'ומיירה 2 לכיוון פארק חוף ג'ומיירה, ומגיעה עד לחופי המפרץ הפרסי.[8]
הרחבה זו היא חלק מפיתוח אזור מפרץ העסקים של דובאי. בנוסף הוצע להקים על נחל דובאי פרויקט חדש המורכב משבעה איים, המכונה נמל נחל דובאי. מרכז הפרויקט צפוי להיות מגדל נחל דובאי, אשר מתוכנן להפוך לבניין הגבוה בעולם. כמו כן מתוכננים שלושה גשרים נוספים מעל נחל דובאי: המעבר השביעי, גשר אל שינדגה, והגשר החמישי.[8][10]
קניון דובאי פסטיבל סיטי, השוכן על גדת נחל דובאי, נפתח בשנת 2007. באזור זה נבנות גם סירות דאו מסורתיות. הקו הירוק של מטרו דובאי מסתיים בתחנת המטרו דובאי קריק. סמוך לתחנה זו נמצאת תחנת המעבורת אל־ג’דאף, המפעילה קווי מעבורת לאורך הנחל, ובהם גם קו החוצה את הנחל אל קניון דובאי פסטיבל סיטי.
פרויקט נמל דובאי קריק צפוי לצאת לדרך בשנת 2025. במסגרת הפרויקט מתוכננת הקמת מגדל דובאי קריק לצד יחידות דיור ושטחים ירוקים.[11]
מסלול הנחל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקור
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחל דובאי נכנס לתחום היבשה באזורי דיירה קורניש ואל ראס שבמזרח דובאי, וכן באזור אל שינדגה שבמערב העיר, משם הוא נמשך דרום־מזרחה דרך העיר, במתווה הסמוך לפורט סעיד ולפארק נחל דובאי. קצהו הטבעי של הנחל נמצא בשמורת חיות הבר ראס אל חור, מרחק של כ־14 קילומטרים ממוצאו במפרץ הפרסי.
אמצעי התחבורה המסורתי בין חלקיה המזרחיים והמערביים של דובאי לאורך הנחל הוא סירות אברה, הפועלות בעיר עד היום. בנוסף לכך מחוברים שני צדי הנחל באמצעות ארבעה גשרים: גשר אל מקטום, גשר אל גרהוד, מעבר מפרץ העסקים, והגשר הצף. מנהרת אל שינדגה מחברת גם היא בין החלקים שמשני עברי הנחל.
הרחבת הנחל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנחל הוארך בכ־13 קילומטרים דרך אזור מפרץ העסקים ותעלת דובאי, והוא ממשיך, דרך אזור ג'ומיירה, עד למפרץ הפרסי.
מוקדי עניין
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין המבנים הבולטים לאורך הגדה של דיירה בנחל נמצאים מגדלי התאומים של דיירה, מגדל נחל דובאי הישן, מלון שרתון דובאי קריק, הבנק הלאומי של דובאי ולשכת המסחר. בצדו השני של גשר אל מקטום, לאורך הנחל, נמצא פארק נחל דובאי, אחד הפארקים הגדולים בעיר. הנחל הוא גם ביתו של מועדון הגולף והיאכטות דובאי קריק, הכולל מגרש גולף בן 18 גומות, מועדונים, בתי מגורים ומלונות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ נחל דובאי - Dubai Creek, באתר eztrip.co.il
- ↑ Dubai Creek: The Historic Heart of the City, www.memphistours.com (באנגלית)
- 1 2 3 UNESCO World Heritage Centre, Khor Dubai, UNESCO World Heritage Centre (באנגלית)
- ↑ נחל דובאי - Dubai Creek, באתר eztrip.co.il
- 1 2 Karanam, Sankarbabu; Juma, Ibrahim Mohammad; AlHarmoudi, Alya Abdulrahim; Yang, Zongyan (30 בדצמבר 2018). Proceedings of 36th Conference on Coastal Engineering, Baltimore, Maryland, 2018. "Hydrodynamics of Extended Dubai Creek System". Coastal Engineering Proceedings (36): 25. doi:10.9753/icce.v36.currents.25 (לא פעיל 12 ביולי 2025).
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: DOI inactive as of 2025 (link) - 1 2 Abdulla, Nasreen. "Dubai announces Dh112 million Creek restoration project to prevent potential flooding". Khaleej Times (באנגלית).
- ↑ תעלת דובאי
- 1 2 3 Ahmed, Ashfaq (6 בנובמבר 2009). "Floating Bridge will stay till 2014". Gulf News.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Dubai - Modern History" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-4 באוקטובר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) (47.0 KB). Department of Tourism and Commerce Marketing. Government of Dubai - ↑ "Dubai Traffic, Architecture & Creek Bridges". ciio.unab.edu.co. ארכיון מ-23 בפברואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ P, Devadasan K. (2025-08-01). "Dubai Creek in the 1950s: A glimpse into global city's humble beginnings". Gulf News: Latest UAE news, Dubai news, Business, travel news, Dubai Gold rate, prayer time, cinema (באנגלית).