דובק
![]() | |
![]() | |
עובדות ב"דובק" מעשנות בהפסקת הצהרים, 1950 | |
נתונים כלליים | |
---|---|
מייסדים | מרטין גהל |
תאריך הקמה |
1935 ![]() |
מיקום המטה |
פתח תקווה ![]() |
www | |
![]() ![]() |
דּוּבֶּק בע"מ הוא המפעל היחיד לייצור סיגריות הפועל כיום בישראל, והוא מייצר ומשווק גם טבק למקטרת, סיגרים, מצתים ונייר גלגול.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברה נוסדה בשנת 1935 על ידי מספר תעשיינים, ובהם מרטין גהל (Martin Gehl) שעלה מגרמניה. מפעל החברה הוקם ברמת גן. בשנת 1960 החלו מניותיה להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ובשנת 1971 רכשה את שתי מתחרותיה, סיגריות מספרו ומטוסיאן, והשיגה מונופול בשוק המקומי. מאמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 ניהל את החברה זרח גהל בנו של מרטין, וחקירה שנוהלה נגדו ונגד החברה באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 גרמו לטלטלה בחברה[1]. בשנת 2003 הפכה החברה לחברה פרטית, ושנה לאחר מכן הייתה למשווק הבלעדי בארץ של מוצרי החברה הדנית "האוס אוף פרינס" ("House Of Prince"). הרחוב בו שוכנים מפעל החברה ומשרדיה בפתח תקווה קרוי על שמו של מרטין גהל.
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפעלה העיקרי של דובק, כמו גם הנהלתה, שוכנים כיום בקריית אריה בפתח תקווה, ומפעל ייצור הטבק נמצא בבני ברק, כיום חלק ממתחם המפעל העתיק את פעילותו למפעלים האחרים של דובק, ועל המגרש שנמכר ליזם פרטי נבנה קניון. ברשותה של דובק מנגנון הפצה משלה המגיע לכ-10,000 נקודות מכירה ברחבי הארץ, וכן עוסקת החברה בייצוא חלק ממותגיה. מנגנון השיווק משרת גם את משקאות האנרגיה רד בול ובלו. החברה מעסיקה כ-300 עובדים.
מותגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "נובלס" - מותג סיגריות זול יחסית שהושק בשנת 1952, וזכה לפופולריות בקיבוצים, בנח"ל, ובבתי הכלא.
- "טיים" - מותג שהושק בשנת 1965 והיה משך שנים מותג הסיגריות הפופולרי בארץ.
- מותגים אחרים - נלסון (1943), שרתון (1965), ברודוויי (1969) אירופה (1971), מונטנה (1980), גולף (1988), מוסטנג (1992), No9 (2007) ורויאל (2012).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דובק
- י. זונדר, "דובק" - מותיקי מפעלי התעשיה בארץ, דבר, 1 באוקטובר 1952
- אודות דובק באתר dundb
- שחר סמוחה, מסע בעקבות הסיגריה הישראלית. גלובס, 13 בנובמבר 2015.
- נתי גבאי, כך מיתגה את עצמה 'דובק': ספורט והגנה על המולדת, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, ספטמבר 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מיכל הולצמן, "דובק:" מאבק בדרך הטבק, מעריב, 20 בפברואר 1987