דוב לנדו
 | |
| לידה |
5 באפריל 1930 (בן 95) ז' בניסן ה'תר"ץ זגייז', רפובליקת פולין  |
|---|---|
| שם לידה |
Berysz Landau |
| מדינה |
ישראל |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השכלה | |
| חיבוריו | זכר דבר, זכר טוב, מנחת דבר, חידושי ר' דוב לנדו על הש"ס |
| השתייכות |
חרדים ליטאים |
| השקפה דתית |
יהדות |
| רבותיו |
הרב אברהם ישעיהו קרליץ, והרב שמואל רוזובסקי |
| תפקידים נוספים | |
|
ראש ישיבה | |
  | |
הרב אפרים דוב לנדו (נכתב לפעמים לנדא; נולד בז' בניסן ה'תר"ץ, 5 באפריל 1930) הוא מנהיג הציבור הליטאי[1][2] (לצד הרב משה הלל הירש), ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק, מרבני חוג חזון איש, וחבר נשיאות ועד הישיבות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת ה'תר"ץ (1930) בעיירה זגייז' שבפולין לדבורה ולטוביה יוסף לנדוי. מצד אביו הוא נצר לשושלת חסידות סטריקוב, נכדו של האדמו"ר רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא. בראש חודש אדר ב' ה'תרצ"ה (מרץ 1935), בהיותו כבן חמש, עלה לארץ ישראל עם משפחתו. בדרכם ארצה נולדה אחותו רבקה. המשפחה השתקעה בעיר רחובות. את לימודיו התורניים החל בישיבת היישוב החדש, ולאחר כשנה וחצי עבר ללמוד בישיבת פוניבז'. קבלתו לישיבה התבצעה בעקבות פגישה עם הרב יוסף שלמה כהנמן, שבמהלכה שיתף אותו בסערת רוחו ובהתרשמותו העמוקה מביקור שערך בישיבה בחג השבועות ה'תש"ו.[3]. בתקופת לימודיו בישיבת פוניבז' הוא למד עם הרב יעקב אדלשטיין[4]. הרב לנדו רואה את עצמו כתלמידם של הרב דוד פוברסקי והרב שמואל רוזובסקי, וכן למד תקופה עם הרב אליהו אליעזר דסלר. אחר כך למד בישיבת חברון יחד עם הרב ברוך מרדכי אזרחי[5], ולמד בחברותא עם הרב זלמן נחמיה גולדברג. על אף שפגש את החזון איש פחות מ-10 פעמים[6], הוא רואה בו את רבו המובהק ובמשך השנים אימץ את דרכו הלימודית ופסיקותיו ההלכתיות, בין השאר בהשפעת קרוב משפחתו ועמיתו בראשות הישיבה, רבי נתן שולמן[7].
נישא לעדינה, נכדתו של ראש ישיבת סלבודקה הרב אייזיק שר. לאחר נישואיו התמנה לר"מ בישיבה, ועם השנים התאגדו סביבו קבוצת תלמידים המחשיבים אותו כרבם המובהק. בתחילת שנות ה-80 מונה לכהן כראש ישיבה לצד הרב ברוך רוזנברג, הרב עמרם זקס והרב משה הלל הירש.
הרב לנדו נמנה עם רבני חוג חזון איש, והוא נחשב לאחת הדמויות המרכזיות המזוהות עם דרכו ההשקפתית וההלכתית של הרב אברהם ישעיהו קרליץ. אף שמוצאו ממשפחה חסידית, השתייך מאז צעירותו לזרם הליטאי. עם זאת, הוא מקיים קשרים אישיים קרובים עם דמויות בולטות מן העולם החסידי, ובהם האדמו"ר מפשעווארסק, והרב שאול אלתר.
עם ייסודה של ישיבת זכרון מיכאל, התבקש על ידי ראש הישיבה הרב שלום מאיר יונגרמן לשמש כנשיא הישיבה. במסגרת זו, הוא נוהג למסור בה שיעור כללי אחת לשבועיים.
בשנת ה'תשמ"ט (1988), היה מהרבנים הליטאים הבודדים שהתנגדו להתמודדות בבחירות המקומיות של מפלגת "דגל התורה" הליטאית בנפרד מ"אגודת ישראל", ממנה התפצלה באותה שנה, מהלך אותו הוביל הרב שך. במכתב אישי שכתב לרב שמואל דויטש, טען הרב לנדו שהפיצול משחית את אופיו העדין של "עולם התורה"[8], ובסיומו, לעג ל"כל מיני חידושי הלכות שנתחדשו לאחרונה" בסוגיית "דעת תורה" ודומיה.
בשנת 2014 מונה לחבר נשיאות ועד הישיבות[9]. בשנת 2023 מונה ל"נשיא שני" של ועד הישיבות על ידי הרב גרשון אדלשטיין[דרוש מקור].
לאחר פטירת הרב אהרן יהודה לייב שטינמן, התחזק מעמדו בהנהגת הציבור החרדי ליטאי, לצידם של הרב גרשון אדלשטיין והרב חיים קניבסקי[10].
לאחר פטירת הרב גרשון אדלשטיין הוא נחשב כאחד ממנהיגי הציבור החרדי ליטאי לצד הרב משה הלל הירש[11].
עמדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דעתו שצורת הלימוד העדיפה היא בצורה עיונית, וזה עדיף מללמוד בבקיאות ולסיים ש"ס[12].
דעתו שיש לבצע את כל מה שהרופאים אומרים, ועונה כן לכל מי שבא להתייעץ בנושאים רפואיים שיעשה את מה שהרופא אומר, בתקופת מגפת הקורונה נקט גישה מחמירה באשר לציות להוראות הרופאים[13], והורה כי יש חובה הלכתית ללבוש מסכה רפואית[14], וכן יצא כנגד עסקנים הפועלים לפתיחת הישיבות בניגוד להנחיות משרד הבריאות וכינה אותם "פוחזים" המוכנים לסכן את הציבור[15].
באוגוסט 2015 התבטא בפני תלמידי ישיבתו בחריפות כנגד קנאים המפגינים כיום, ואמר שזוהי קנאות מזויפת שבמסגרתה מחפשים היכן אפשר למחות[16]. הדברים פורשו כמכוונים נגד אנשי "בני תורה"[17]. בקיץ 2017, על רקע פעילות מתנגדי החוק לגיוס בני ישיבות בארצות הברית[18], כתב הרב לנדו מכתבים שבהם הביע את דעתו כי מדובר בטענות שקר[19]. בהמשך תקף בחריפות את אנשי הפלג הירושלמי[20].
בשנת 2023, בתחילת מלחמת חרבות ברזל, כאשר החלו פרסומים על התעוררות לגיוס למלחמה בחלקים מהציבור החרדי[21], פרסם את התנגדותו לכך[22]. בהמשך אותה שנה פורסם תיעוד של אל"ם ארז אשל המגיע לביתו ומנהל עמו שיחה על שאלת גיוס החרדים[23]. במהלך השיחה טען אשל כי על בני הישיבות להיות שותפים בהגנת המדינה. בתגובה ענה הרב לנדו כי לומדי התורה הם המגינים על העם, ולא חיילי צה"ל. התיעוד הפך לוויראלי ועורר שיח רב בנושא בתוך הציבור החרדי ואף מחוצה לו[24][25][26].
בשנת 2024 התבטא כנגד המצטרפים למערכת החינוך הממלכתית חרדית, ואמר שהם גורמים רעה לעצמם, לילדיהם ולכלל הציבור החרדי[27][28].
לאחר פסיקת בג"ץ ב־25 ביוני 2024, שיש לאכוף את חוק שירות הביטחון על תלמידי הישיבות, בעקבותיה החליט שר הביטחון יואב גלנט להוציא צו ראשון למלש"בים חרדים, פרסם הרב לנדו בה' בתמוז תשפ"ד, 11 ביולי, מכתב בו הורה לבני הישיבות "שלא להתייצב כלל בלשכות הגיוס"[29].
הרב לנדו מפגין יחס עוין לתנועה הציונית ומשתמש בשפה אנטי-ציונית, אך לצד זאת הוא תומך בהצבעה בבחירות ובהצטרפות לממשלה לצורך הגנה על האינטרסים של הציבור החרדי[30]. בפברואר 2025 דרש הרב לנדו מנציגי הסיעות החרדיות לפרוש מכל המוסדות הלאומיים, כגון ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית והקרן הקיימת לישראל, ואף להימנע מהלהצביע בבחירות אליהם, משום שלדבריו הציונות היא תנועה של כפירה ומרידה במלכות שמיים וכל המוסדות הלאומיים בנויים על בסיס זה[31][32]. זמן קצר לאחר מכן התבטא בחריפות כנגד הציונות במהלך שיחה עם אנשי ארגון לב שומע. הוא האשים את הציונות בגרימת אסונות גשמיים לעם ישראל ובהגדלת השנאה הערבית כלפי יהודים בכלל העולם. כמו כן אמר שאולי עדיף היה שלא הייתה קמה מדינת ישראל כלל והאו"ם או הערבים היו מושלים בארץ. על החיילים בני הציונות הדתית אמר שהם נהרגים כי רבותיהם מלמדים אותם תורה מעוותת[33][34][35][36]. לדברי מקורביו בשל דעתו נגד הציונות הוא אף נמנע מלהפגש עם אישים הנחשבים לסמלי שלטון ישראלי, זאת בניגוד למנהגם של חלק מגדולי התורה שקדמו לו,[37] ומשום כך סירב להפגש, ואף לשוחח בטלפון, עם ראש הממשלה נתניהו בעת המשא ומתן בנוגע לתיקון לחוק שירות הביטחון בנושא גיוס חרדים לצה"ל[38].
ב-14 ביולי 2025 הורה לסיעת דגל התורה לפרוש מן הממשלה בשל חוסר שביעות רצונו מנוסח התיקון לחוק שירות הביטחון שהוצע על ידי יו"ר ועדת חוץ וביטחון בנושא גיוס חרדים לצה"ל[39]. בנובמבר 2025 הורה לסיעת דגל התורה לתמוך בקידום תיקון החוק לאחר שהוכנסו בו שינויים בעקבות הדחת יולי אדלשטיין מראשות ועדת חוץ ובטחון.[40][41] אך בינואר 2026 אמר בנוגע לחוק, בשיחה פרטית שהוקלטה בחשאי, כי "מה שבכנסת רוצים להשיג זה הצלה זמנית. מפני שאם לא, היה יותר גרוע". וכן "מה שמדברים זה שטויות - לא יהיה! אנחנו לא נלך לצבא, אף אחד לא ילך לצבא".[42][43]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשוי לעדינה, בתו של הרב יוסף שר שנרצח בגטו קובנה ונינת הסבא מסלבודקה. טרם כבשו הנאצים את ליטא כשהיא ילדה קטנה הוריה הסתירו אותה במנזר ושם שהתה בימי המלחמה. לאחר המלחמה והירצחם של הוריה, דודה הרב מרדכי שולמן ודודתה הרבנית חיה מרים אספו אותה מהמנזר והיא גדלה בביתם בבני ברק. השידוך הומלץ על ידי רבו החזון איש[44].
מילדיו:
- הרב יוסי אברהם ישעיהו[45] - ראש כולל סלבודקה בברכפלד ור"מ בישיבת סלבודקה.
- בתו - נשואה לרב איסר זלמן שוורצמן, ראש כולל בעטרת שלמה במודיעין עילית ובנו של הרב דב שוורצמן.
- בתו - נשואה לרב שמואל ברטלר, דיין חושן משפט מטעם בד"צ בני ברק ונכדו של הרב שמואל וינטרוב.
אחיו הצעיר הוא הרב שריה לנדו, מוציא לאור ומהדיר. בספרים שהוציא הדפיס הערות מאחיו, בהם על: קצות החושן, הלכות ריבית, שו"ת מהרי"ט ועוד.
אחיינו הרב יעקב לנדו, מרבני שכונת גני איילון בלוד ומקימה של גוף הכשרות "גלאט הון", שמייצרת תוכניות השקעה נקיות מאיסור ריבית לקרנות פנסיה וגמל של הציבור החרדי.
גיסו, הנשוי לאחותו רבקה, היה הרב אהרן זקס, ראש ישיבת סלבודקה לצעירים.
רבי
נתן צבי פינקל רבי
נתן צבי פינקל |
גיטל וולפרט
גיטל וולפרט
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||
מלכה
מלכה
|
הרב
משה פינקל הרב
משה פינקל |
עץ משפחת אפשטיין | גוטל
גוטל
|
הרב
יצחק אייזיק שר הרב
יצחק אייזיק שר |
||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
הרב
חיים זאב פינקל הרב
חיים זאב פינקל |
חנה מרים
חנה מרים
|
הרב
חיים שמואלביץ הרב
חיים שמואלביץ |
הרב
מרדכי שולמן הרב
מרדכי שולמן |
חיה
חיה
|
יוסף
יוסף
|
|||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
לאה
לאה
|
הרב
נתן צבי פינקל הרב
נתן צבי פינקל |
הרב
רפאל שמואלביץ הרב
רפאל שמואלביץ |
הרב
נתן שולמן הרב
נתן שולמן |
אביגיל
אביגיל
|
הרב
משה הלל הירש הרב
משה הלל הירש |
עדינה
עדינה
|
הרב
דוב לנדו הרב
דוב לנדו | |||||||||||||||||||||||||||
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||
הרב
אריה פינקל הרב
אריה פינקל |
שפרה
שפרה
|
הרב
אביגדר נבנצל הרב
אביגדר נבנצל |
הרב
יעקב שמואלביץ הרב
יעקב שמואלביץ |
רבקה
רבקה
|
עטל
עטל
|
|||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
הרב
סער מיזל הרב
סער מיזל |
גולדי
גולדי
|
הרב
נועם אלון הרב
נועם אלון |
מלכה
מלכה
|
|||||||||||||||||||||||||||||||
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זכר דבר – בירורים הלכתיים, בני ברק תשמ"א
- זכר טוב – בני ברק ה'תש"ם, בירורים הלכתיים לזכר אביו
- מנחת דבר – על המנחת חינוך
- לקט שיעורים (עם שאר ראשי ישיבת סלבודקה)
- חידושי רבי דוב לנדו – על חלק גדול ממסכתות הש"ס
- גליונות רבי דוב לנדו – ובו הערות שהועתקו מכתב ידו על הראשונים והאחרונים הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א, הרמב"ם, הטור, שולחן ערוך, מנחת חינוך, חזון אי"ש, ועוד, על המסכתות שבת, עירובין, יבמות, כתובות, נדרים, גיטין, קידושין. הספר יצא לאור במהדורה מצומצמת.
- בירור דברים – אודות ספר שמירת שבת כהלכתה בהתאם לדעת מאורינו הגאונים, בני ברק ה'תשל"ו.
- שיח דבר – התכתבויות בחידושי תורה עם רבי חיים קניבסקי שני כרכים[46]
כמו כן תורתו יוצאת מדי שבוע במאספים תורניים רבים ביניהם "אהלי טהרות", "אהלי שביעית", "אהלי זרעים" ו"אהלי שבת" ובעלוני "מנחת דבר". וכן בעלון היוצא מעת לעת "חדוותא דשמעתתא".
הרב אשר דויטש מראשי ישיבת פוניבז' השתתף בעריכת ספרי הרב והוא אשר הגיה את ספרי הרב "זכר טוב" ו"זכר דבר".
מתלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב דניאל וולפסון, ראש ישיבת נתיבות חכמה
- הרב שלום מאיר יונגרמן, נשיא וראש ישיבת זכרון מיכאל במושב זכרון יעקב שבצפון
- הרב יהודה סילמן, ראב"ד בד"ץ בני-ברק ומרבני שכונת רמת אלחנן בבני-ברק
- הרב מיכל זילבר, ראש ישיבת זוועהיל
- הרב צבי מאיר זילברברג, משפיע חסידי
- הרב שאול אלתר, מנהיגה של קהילת פני מנחם
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב ב. פרידמן, "אַיי אַיי, ר' דוֹייב!" • לדמותו של ר"י סלבודקא. אתר קוקר. פורסם במוסף חול המועד סוכות התשע"ו, של השבועון בקהילה
- משה ויסברג, הגר"ד לנדו חשף את הסיבה ליחסי החיבה עם הגרמ"ה הירש - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 13 באוקטובר 2022
- משה ויסברג • צילום: שוקי לרר, המפגן הליטאי: אלפים בחתונת נכד הגאון רבי דב לנדו • צפו, באתר בחדרי חרדים, 1 בנובמבר 2017
- ישראל כהן, עם נהגו של מרן הגראי"ל שטיינמן: הגר"ד לנדו ביקר בירושלים, באתר כיכר השבת, 22 בינואר 2018
- בני יחזקאלי, מכתבו הסודי של ראש ישיבת סלבודקה נחשף, באתר בחדרי חרדים, 28 בנובמבר 2018
- יוסי שטארק, הקצין צעק בבית מרן – וקיבל תשובות ענייניות ודעת תורה בצורה שלווה • תיעוד נדיר, באתר JDN
אפרים דב בן טוביה יוסף לנדוי (1930–), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אלי ביתאן, המורד הנצחי והאאוטסיידר מאמריקה כבשו יחד את הנהגת הציבור הליטאי, בעיתון מקור ראשון, 30 ביוני 2023
- ^ שילֹה פריד, השיחה של ראש העיר ירושלים ומנהיג הזרם הליטאי על העלייה להר הבית: "זה נורא", באתר ynet, 22 באוקטובר 2024
- ^ ישראל פרידמן, ראש ישיבת סלבודקא, באתר דרשו.
- ^ משה ויסברג, רבי דב לנדו: "אני לא מסוגל להספיד", באתר בחדרי חרדים, 23 בפברואר 2017אהרן רבינוביץ, מי מנע מהגר"ד לנדו להספיד בפוניבז'?, באתר בחדרי חרדים, 2 במרץ 2017
- ^ ישראל כהן, פרופיל מיוחד: אלו החברים החדשים של 'ועד הישיבות', באתר כיכר השבת, 9 בנובמבר 2014
- ^ אלי יעקובי, ההקלטה נחשפת: העסקנים שאלו על גזירת הגיוס והציידים, והגר״ד לנדו השיב - "אינני עוסק בענייני ציבור", באתר בחדרי חרדים, 16 ביוני 2017
- ^ בהספד על הרב שולמן אמר כי הוא "הכניסו ללימוד בשיטתו של החזון איש".
- ^ בנימין בראון, לקראת דמוקרטיזציה במנהיגות החרדית?, 2011, עמ' 50–52.
- ^ ישראל כהן, פרופיל מיוחד: אלו החברים החדשים של 'ועד הישיבות', באתר כיכר השבת, 9 באוקטובר 2014
- ^ אברמי פרלשטיין, ההנהגה החדשה: שינוי תארים ב'יתד נאמן' ו'הפלס' מגחך, באתר בחדרי חרדים, 29 בדצמבר 2017 (צילום העיתון פה); משה ויסברג ואברמי פרלשטיין, הדמות העליונה וההנהגה המשותפת: הנהגת הציבור הליטאי אחר פטירת הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 16 בדצמבר 2017
- ^ אלי ביתאן, המורד הנצחי והאאוטסיידר מאמריקה כבשו יחד את הנהגת הציבור הליטאי, בעיתון מקור ראשון, 30 ביוני 2023
- ^ ישראל פרידמן, ראיון עם הגאון הגדול רבי דוב לנדו שליט"א, מוסף שבת קודש יתד נאמן תש"פ פרשת נשא גליון 33.
- ^ קורונה - הרב דוב לנדו: חובה לשמור על ההנחיות ללא התחכמויות ופלפולים!
- ^ ראש ישיבת סלבודקה, הרב דב לנדו: "חובה גמורה ללבוש מסכה" באתר הידברות
- ^ שאול כהנא, הגר"ד לנדו על פתיחת ישיבות: פוחזים. מסכנים את הציבור, באתר כיכר השבת, 22 באפריל 2020
- ^ חיים לב, ראש ישיבת סלבודקה: "די לקנאות מזויפת", באתר ערוץ 7, 10 באוגוסט 2015
- ^ "קנאות מזויפת": הגר"ד לנדו נגד 'הפלג'. באתר קוקר
- ^ ישראל כהן, כך ניסו לשכנע את הרבנים שיש "גזירת גיוס" בארץ ישראל, באתר כיכר השבת, 7 ביוני 2017; יוסף גליק, "עצרת הגיוס" בארה"ב: מאמצים לגבש קהלים נוספים, באתר בחדרי חרדים, 26 במאי 2017
- ^ צבי סלע, פרסום ראשון: המכתב המלא של ראש ישיבת סלבודקה לאדמו"ר מפשווערסק, באתר בחדרי חרדים, 6 ביוני 2017
- ^ יוסף גליק, ראש ישיבת סלבודקה על הפלג: "מעשים בלתי אנושיים", באתר בחדרי חרדים, 29 באוקטובר 2017
- ^ מרב סבר, כ-2,000 חרדים פנו לצה"ל במטרה להתגייס למלחמה, באתר ישראל היום, 15 באוקטובר 2023
- ^ יוסי שטארק, מרן הגר"ד לנדו יוצא במכתב חריף נגד המתעסקים ב"פעולות מושכי לבבות", באתר JDN
- ^ הקצין צעק בבית מרן – וקיבל תשובות ענייניות ודעת תורה בצורה שלווה • תיעוד נדיר, באתר JDN
- ^ חנני ברייטקופף, כשהגר"ד לנדו הסביר לקצין הבכיר מה התפקיד של בחורי הישיבות בזמן המלחמה, באתר כיכר השבת, 12 בדצמבר 2023
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, פגישת הרב והקצין: החרדים אינם נוהרים לבקו"ם, בעיתון מקור ראשון, 16 בדצמבר 2023
- ^ ידידיה שלמן, העיתונאי ישראל כהן לערוץ 7: הרב לנדו דיבר על לומדי התורה, לא על אחרים, באתר ערוץ 7, 14 בדצמבר 2023
- ^ חנני ברייטקופף, ממשיך את הקו הקודם | הגר"ד לנדו במכתב תקיף: "חלילה מלהכניס מוסדות תח.. | כיכר השבת, באתר כיכר השבת, 9 ביולי 2024
- ^ שילֹה פריד, מנהיג הציבור החרדי נגד הממ"ח: "אל תשנו את צביון החינוך", באתר ynet, 9 ביולי 2024
- ^ אביחי חבר, ההוראה של רה"י הגר"ד לנדו: "לא להתייצב כלל בלשכות הגיוס", באתר בחדרי חרדים, 11 ביולי 2024
- ^ אלי ביתאן, המורד הנצחי והאאוטסיידר מאמריקה כבשו יחד את הנהגת הציבור הליטאי, בעיתון מקור ראשון, 30 ביוני 2023
- ^ שילֹה פריד, הרב לנדו קורא לחרדים לפרוש מהמוסדות הלאומיים: "השתתפותם - חילול השם", באתר ynet, 17 בפברואר 2025
- ^ נתי קאליש, הגר"ד לנדו בהוראה נחרצת: "זה כמו עבודה זרה ויותר גרוע", באתר אמס, 2025-03-25
- ^ חנני ברייטקופף, הגר"ד לנדו: "אני לא מדינאי, אך ניצלנו מהמתקפה בזכות לימוד תורה; הציו.. | כיכר השבת, באתר כיכר השבת, 7 בפברואר 2025
- ^ המנהיג הליטאי: הרבנים הדתיים מלמדים תורה מעוותת, באתר ערוץ 7, 9 בפברואר 2025
- ^ המנהיג הליטאי תוקף: זו הסיבה שהמון לוחמים סרוגים נהרגים, באתר "סרוגים", 9 בפברואר 2025
- ^ שילֹה פריד, הרב לנדו נגד הציונות: "הם גרמו לכך שהערבים שונאים אותנו", באתר ynet, 9 בפברואר 2025
- ^ שילֹה פריד, בגיל 95: הרב שיכריע על חוק הגיוס, ויקבע את עתיד הממשלה, באתר ynet, 16 בנובמבר 2025
- ^ שילה פריד, "הרב סירב לפגישה עם נתניהו": הדיווח בעיתון החרדי והאיום, בצל משבר חוק הגיוס, באתר ynet, 11 בדצמבר 2024
- ^ שילֹה פריד, דגל התורה בהודעה דרמטית: נעזוב היום את הממשלה והקואליציה, באתר ynet, 14 ביולי 2025
- ^ מיכאל שמש, מנהיגי הציבור הליטאי הכריעו: "אור ירוק" לקידום הדיונים על חוק הפטור מגיוס, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 בנובמבר 2025
- ^
אהרן רבינוביץ, מיכאל האוזר טוב, נעה שפיגל, מנהיג הזרם הליטאי החליט לתמוך בקידום חוק הפטור מגיוס, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2025
- ^ אלי הירשמן, ההקלטות נחשפות | הרבנים שעומדים מאחורי חוק הפטור מגיוס מודים: אף אחד לא יתגייס, התקציבים יחזרו ונרוויח זמן, באתר מאקו, 21 בינואר 2026
- ^ שילה פריד, הקלטות מנהיגי הציבור הליטאי: "החוק בכנסת - הצלה זמנית. אף אחד לא יילך לצבא", באתר ynet, 21 בינואר 2026
- ^ מובא בקובץ אגרות חזון אי"ש חלק א' מכתב קמ"ה
- ^ בניגוד למקובל, השם 'יוסי' הוא שמו המקורי ולא 'יוסף'. זאת בעקבות רצונם לקרוא לו על שם אב אימו, עוד בחייו של אב אביו שנקרא טוביה יוסף
- ^ מעמד 'לחיים' לרגל הוצאת הספר 'שיח דבר' ממכתבי שר התורה וגאון ישראל, באתר JDN
| בקרת זהויות |
|
|---|