דוב לנדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוב לנדו
לידה 5 באפריל 1930 (בן 93)
ז' בניסן ה'תר"ץ
רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקום פעילות בני ברק
השתייכות חרדים ליטאים עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב אברהם ישעיהו קרליץ
חיבוריו זכר דבר, זכר טוב, מנחת דבר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אפרים דוב לנדו (נכתב לפעמים לנדא; נולד בז' בניסן ה'תר"ץ, 5 באפריל 1930) הוא ממנהיגי הציבור הליטאי,[1] ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק, מרבני חוג חזון איש, וחבר נשיאות ועד הישיבות.

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפולין לדבורה וטוביה יוסף לנדו, נכדו של האדמו"ר רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב. בהיותו בן חמש עלה לארץ ישראל עם הוריו ואחותו זהבה, ובדרכם ארצה נולדה אחותו רבקה. המשפחה התיישבה ברחובות. למד בישיבת היישוב החדש ולאחר כשנה וחצי עבר ללמוד בישיבת פוניבז', לשם הוא התקבל לאחר שסיפר להרב יוסף שלמה כהנמן על סערת רוחו והתרשמותו מביקורו בישיבה בחג השבועות תש"ו[2]. בפוניבז' הוא למד עם הרב יעקב אדלשטיין[3]. הרב לנדו רואה את עצמו כתלמידם של הרב דוד פוברסקי והרב שמואל רוזובסקי, וכן למד תקופה עם הרב אליהו אליעזר דסלר. אחר כך למד בישיבת חברון יחד עם הרב ברוך מרדכי אזרחי[4]. על אף שפגש את החזון איש פחות מ-10 פעמים[5], הוא רואה בו את רבו המובהק ואימץ את שיטת לימודו ופסיקותיו ההלכתיות, בין השאר בהשפעת קרוב משפחתו ועמיתו בראשות הישיבה, רבי נתן שולמן[6].

נישא לעדינה, נכדת הרב אייזיק שר, ראש ישיבת סלבודוקה, בת לבנו הרב יוסף, שנספה בשואה. גדלה בבית דודה רבי מרדכי שולמן שידוך זה הומלץ על ידי רבו החזון איש[7]. לאחר נישואיו התמנה לר"מ בישיבה, ועם השנים התאגדו סביבו קבוצת תלמידים המחשיבים אותו כרבם המובהק. בתחילת שנות ה-80 מונה לראש ישיבה לצד הרב ברוך רוזנברג, הרב עמרם זקס והרב משה הלל הירש.

הרב לנדו הוא מרבני חוג חזון איש. על אף שורשיו המשפחתיים הוא שייך לקהילה הליטאית. עם זאת אחד מידידיו הקרובים הוא האדמו"ר מפשעווארסק. הוא גם מיודד עם הרב שאול אלתר, ראש ישיבת שפת אמת ומייסד קהילת פני מנחם.

כשהוקמה ישיבת זכרון מיכאל התבקש על ידי הרב שלום מאיר יונגרמן לעמוד בנשיאות הישיבה ולמסור בה שיעור כללי אחת לשבועיים.

בשנת ה'תשמ"ט (1988), היה מהרבנים הליטאים הבודדים שהתנגדו להתמודדות מפלגת "דגל התורה" הליטאית בנפרד מ"אגודת ישראל", ממנה התפצלה באותה שנה, מהלך אותו הוביל הרב שך. במכתב אישי שכתב לרב שמואל דויטש, טען הרב לנדו שהפיצול משחית את אופיו העדין של "עולם התורה"[8], ובסיומו, לעג ל"כל מיני חידושי הלכות שנתחדשו לאחרונה" בסוגיית "דעת תורה" ודומיה.

בשנת 2014 מונה לחבר נשיאות וועד הישיבות[9]. בשנת 2023 מונה ל"נשיא שני" של ועד הישיבות על ידי הרב גרשון אדלשטיין[דרוש מקור].

לאחר פטירת הרב אהרן יהודה לייב שטינמן, התחזק מעמדו בהנהגת הציבור החרדי ליטאי, לצידם של הרב גרשון אדלשטיין והרב חיים קניבסקי[10].

לאחר פטירת הרב גרשון אדלשטיין הוא נחשב כאחד ממנהיגי הציבור החרדי ליטאי לצד הרב משה הלל הירש[11].

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דעתו שצורת הלימוד העדיפה היא בצורה עיונית, וזה עדיף מללמוד בבקיאות ולסיים ש"ס[12].

דעתו שיש לבצע את כל מה שהרופאים אומרים, ועונה כן לכל מי שבא להתייעץ בנושאים רפואיים שיעשה את מה שהרופא אומר, בתקופת מגפת הקורונה נקט גישה מחמירה באשר לציות להוראות הרופאים[13], והורה כי יש חובה הלכתית ללבוש מסכה רפואית[14], וכן יצא כנגד עסקנים הפועלים לפתיחת הישיבות בניגוד להנחיות משרד הבריאות וכינה אותם "פוחזים" המוכנים לסכן את הציבור[15].

באוגוסט 2015 התבטא בפני תלמידי ישיבתו בחריפות כנגד קנאים המפגינים כיום, ואמר שזוהי קנאות מזויפת שבמסגרתה מחפשים היכן אפשר למחות[16]. הדברים פורשו כמכוונים נגד אנשי "בני תורה"[17]. בקיץ 2017, על רקע פעילות מתנגדי החוק לגיוס בני ישיבות בארצות הברית[18], כתב הרב לנדו מכתבים שבהם הביע את דעתו כי מדובר בטענות שקר[19]. בהמשך תקף בחריפות את אנשי הפלג הירושלמי[20].

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל כתב, לאחר התייעצות עם הרב משה הלל הירש, מכתב לקיצור חופשת החגים לטובת חזרה ללימוד התורה בישיבות (כפי שנעשה גם בשנה של מלחמת יום כיפור[21]): ”הראוי מכל הבחינות, לאור המצב החמור מאד והבלתי ברור, שיוקדם הזמן של החורף ביום א' או ביום ב', כל ישיבה לפי האפשרות שלה”[22]. בהמשך, כאשר החלו פרסומים על התעוררות לגיוס למלחמה בחלקים מהציבור החרדי,[23] פרסם את התנגדותו לכך וכתב: ”המתעסקים בפעולות אחרות, מושכי לבבות רפופים, המדמים כי בהם תשועתנו מכל הצרות והסכנות האופפות אותנו, ידעו כי רבה משוגתם ורב היזקם...”.[24]

בהמשך המלחמה פורסם תיעוד של אל"ם ארז אשל המגיע לביתו ומנהל עמו שיחה על שאלת גיוס החרדים.[25] במהלך השיחה טען אשל כי על בני הישיבות להיות שותפים בהגנת המדינה. בתגובה ענה הרב לנדו: ”לומדי התורה הם המגינים. אתה המוגן, לא המגן [...] אני אגיד מילים חריפות. אתם יודעים מה שכתוב בתורה: 'וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם'. הארץ לא הקיאה אותנו, כי יש לה גלולות, גלולות נגד הקאה. הגלולות הם לומדי התורה ואתם רוצים לזרוק את הגלולות לים [...] אנחנו נמצאים בסכנה גדולה והדבר המגן עלינו הם לומדי התורה ומי שרוצה להוציא אותם מתלמודם הוא שוגג, אבל הוא זורק את הגלולות לים”. על הצעת אשל כי כל בחור ישיבה ילך לבקר פצוע אחד וישתתף בלוויה אחת, כדרכו של רבי עקיבא שנהג להדר בקיום מצוות ביקור חולים, הגיב בתקיפות: ”חס ושלום, חס ושלום. בחור צריך ללמוד. שבחור לא יצא אפילו פעם אחת. בחור עם נפש רגישה, יראה את הדברים הקשים, לא יוכל אחר כך לחזור ללימוד. הבחור צריך רק ללמוד”. התיעוד הפך לויראלי ועורר שיח רב בנושא בתוך הציבור החרדי ואף מחוצה לו.[26][27][28]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב דב לנדו בהכנסת ספר תורה

אשתו הרבנית עדינה היא בתו של הרב יוסף שר שנרצח בגטו קובנה ונינת הסבא מסלבודקה. טרם כבשו הנאצים את ליטא כשהיא ילדה קטנה הוריה הסתירו אותה במנזר ושם שהתה בימי המלחמה. לאחר המלחמה והירצחם של הוריה, דודה הרב מרדכי שולמן ודודתה הרבנית חיה מרים אספו אותה מהמנזר והיא גדלה בביתם בבני ברק.

בנו היחיד הוא הרב יוסי אברהם ישעיהו, ראש כולל סלבודקה בברכפלד ור"מ ישיבת סלבודקה.

חתניו הם הרב איסר זלמן שוורצמן – בנו של הרב דב שוורצמן וראש כולל בעטרת שלמה במודיעין עילית; והרב שמואל ברטלר – נכד הרב שמואל וינטרוב ודיין חושן משפט מטעם בית הדין של הרב ניסים קרליץ.

אחיו הצעיר הוא הרב שריה לנדו, מוציא לאור ומהדיר. בספרים שהוציא הדפיס הערות מאחיו, בהם על: קצות החושן, הלכות ריבית, שו"ת מהרי"ט ועוד.

אחיינו הרב יעקב לנדו, מרבני שכונת גני איילון בלוד ומקימה של גוף הכשרות "גלאט הון", שמייצרת תוכניות השקעה נקיות מאיסור ריבית לקרנות פנסיה וגמל של הציבור החרדי.

גיסו, הנשוי לאחותו רבקה, היה הרב אהרן זקס, ראש ישיבת סלבודקה לצעירים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב דב לנדו בוחן אתרוג לחג סוכות, במוצאי יום כיפור ה'תשע"ד
  • זכר דבר – בירורים הלכתיים, בני ברק תשמ"א
  • זכר טוב – בני ברק תש"ם, בירורים הלכתיים לזכר אביו.
  • מנחת דבר – על המנחת חינוך
  • לקט שיעורים (עם שאר ראשי ישיבת סלבודקה)
  • חידושי רבי דוב לנדו – על חלק גדול ממסכתות הש"ס
  • גליונות רבי דוב לנדו – ובו הערות שהועתקו מכתב ידו על הראשונים והאחרונים הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א, הרמב"ם, הטור, שולחן ערוך, מנחת חינוך, חזון אי"ש, ועוד, על המסכתות שבת, עירובין, יבמות, כתובות, נדרים, גיטין, קידושין. הספר יצא לאור במהדורה מצומצמת.
  • בירור דברים – אודות ספר שמירת שבת כהלכתה בהתאם לדעת מורינו הגאונים, בני ברק תשל"ו
  • שיח דבר – התכתבויות בחידושי תורה עם רבי חיים קניבסקי שני כרכים[29].

כמו כן תורתו יוצאת מדי שבוע במאספים תורניים רבים ביניהם "אהלי טהרות", "אהלי שביעית", "אהלי זרעים" ו"אהלי שבת" ובעלוני "מנחת דבר". וכן בעלון היוצא מעת לעת "חדוותא דשמעתתא".

הרב אשר דויטש מראשי ישיבת פוניבז' השתתף בעריכת ספרי הרב והוא אשר הגיה את ספרי הרב "זכר טוב" ו"זכר דבר".

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוב לנדו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חנני ברייטקופף, ‏החלל שנפער | ניסיון ההפיכה מאחורי הקלעים ב'מועצת גדולי התורה' הליטאית • חשיפה, באתר כיכר השבת, 8 ביוני 2023
  2. ^ ישראל פרידמן, ראש ישיבת סלבודקא, באתר דרשו.
  3. ^ משה ויסברג, רבי דב לנדו: "אני לא מסוגל להספיד", באתר בחדרי חרדים, 23 בפברואר 2017אהרן רבינוביץ, מי מנע מהגר"ד לנדו להספיד בפוניבז'?, באתר בחדרי חרדים, 2 במרץ 2017
  4. ^ ישראל כהן, ‏פרופיל מיוחד: אלו החברים החדשים של 'ועד הישיבות', באתר כיכר השבת, 9 בנובמבר 2014
  5. ^ אלי יעקובי, ההקלטה נחשפת: העסקנים שאלו על גזירת הגיוס והציידים, והגר״ד לנדו השיב - "אינני עוסק בענייני ציבור", באתר בחדרי חרדים, 16 ביוני 2017
  6. ^ בהספד על הרב שולמן אמר כי הוא "הכניסו ללימוד בשיטתו של החזון איש".
  7. ^ מובא בקובץ אגרות חזון אי"ש חלק א' מכתב קמ"ה.
  8. ^ בנימין בראון, לקראת דמוקרטיזציה במנהיגות החרדית?, 2011, עמ' 50–52.
  9. ^ ישראל כהן, פרופיל מיוחד: אלו החברים החדשים של 'ועד הישיבות' באתר כיכר השבת. 9 באוקטובר 2014
  10. ^ אברמי פרלשטיין, ההנהגה החדשה: שינוי תארים ב'יתד נאמן' ו'הפלס' מגחך, באתר בחדרי חרדים, 29 בדצמבר 2017 (צילום העיתון פה); משה ויסברג ואברמי פרלשטיין, הדמות העליונה וההנהגה המשותפת: הנהגת הציבור הליטאי אחר פטירת הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 16 בדצמבר 2017
  11. ^ אלי ביתאן, ‏המורד הנצחי והאאוטסיידר מאמריקה כבשו יחד את הנהגת הציבור הליטאי, בעיתון מקור ראשון, 30 ביוני 2023
  12. ^ ישראל פרידמן, ראיון עם הגאון הגדול רבי דוב לנדו שליט"א, מוסף שבת קודש יתד נאמן תש"פ פרשת נשא גליון 33.
  13. ^ קורונה - הרב דוב לנדו: חובה לשמור על ההנחיות ללא התחכמויות ופלפולים!
  14. ^ ראש ישיבת סלבודקה, הרב דב לנדו: "חובה גמורה ללבוש מסכה" באתר הידברות
  15. ^ שאול כהנא, ‏הגר"ד לנדו על פתיחת ישיבות: פוחזים. מסכנים את הציבור, באתר כיכר השבת, 22 באפריל 2020
  16. ^ ראש ישיבת סלבודקה: "די לקנאות מזויפת", באתר ערוץ 7
  17. ^ "קנאות מזויפת": הגר"ד לנדו נגד 'הפלג'. באתר קוקר
  18. ^ ישראל כהן, ‏כך ניסו לשכנע את הרבנים שיש "גזירת גיוס" בארץ ישראל, באתר כיכר השבת, 7 ביוני 2017; יוסף גליק, "עצרת הגיוס" בארה"ב: מאמצים לגבש קהלים נוספים, באתר בחדרי חרדים, 26 במאי 2017
  19. ^ צבי סלע, פרסום ראשון: המכתב המלא של ראש ישיבת סלבודקה לאדמו"ר מפשווערסק, באתר בחדרי חרדים, 6 ביוני 2017
  20. ^ יוסף גליק, ראש ישיבת סלבודקה על הפלג: "מעשים בלתי אנושיים", באתר בחדרי חרדים, 29 באוקטובר 2017
  21. ^ משה ויסברג, בזאת אני בוטח • גדולי ישראל זצ"ל ודילמת 'בין הזמנים', באתר בחדרי חרדים, 31 ביולי 2014
  22. ^ מנחם קולדצקי, גדולי ישראל במכתב: להקדים את זמן חורף, באתר המחדש, ‏כ"ג בתשרי התשפ"ד
  23. ^ מרב סבר, כ-2,000 חרדים פנו לצה"ל במטרה להתגייס למלחמה, באתר ישראל היום, 15 באוקטובר 2023
  24. ^ יוסי שטארק, ‏מרן הגר"ד לנדו יוצא במכתב חריף נגד המתעסקים ב"פעולות מושכי לבבות", באתר JDN
  25. ^ הקצין צעק בבית מרן – וקיבל תשובות ענייניות ודעת תורה בצורה שלווה • תיעוד נדיר, באתר JDN
  26. ^ חנני ברייטקופף, ‏כשהגר"ד לנדו הסביר לקצין הבכיר מה התפקיד של בחורי הישיבות בזמן המלחמה, באתר כיכר השבת, 12 בדצמבר 2023
  27. ^ שלמה פיוטרקובסקי, ‏פגישת הרב והקצין: החרדים אינם נוהרים לבקו"ם, בעיתון מקור ראשון, 16 בדצמבר 2023
  28. ^ ידידיה שלמן, העיתונאי ישראל כהן לערוץ 7: הרב לנדו דיבר על לומדי התורה, לא על אחרים, באתר ערוץ 7, 14 בדצמבר 2023
  29. ^ מעמד 'לחיים' לרגל הוצאת הספר 'שיח דבר' ממכתבי שר התורה וגאון ישראל באתר JDN