דוב הקרחון
 דוב הקרחון
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| תת־סדרה: | דמויי כלב |
| משפחה: | דוביים |
| סוג: | דוב |
| מין: | דוב שחור אמריקני |
| תת־מין: | דוב הקרחון |
| שם מדעי | |
 Ursus americanus emmonsiiדאל, 1895 | |
| שמות נוספים | |
|
הדוב הכחול | |
| |
דוב הקרחון (שם מדעי: Ursus americanus emmonsii), המכונה לפעמים גם הדוב הכחול, הוא תת-מין של הדוב השחור האמריקני עם צבע פרווה כחול-כסף או אפור. הדוב אנדמי אל דרום-מזרח אלסקה. הידע המדעי שקיים על דובים אלה הוא קטן ועדיין לא יודעים את הסיבה לצבע הייחודי של פרוותם. רוב הדובים השחורים האחרים בדרום מזרח אלסקה נמצאים תחת תת-מינים של הדוב השחור של אלסקה (Ursus americanus pugnax). מחלקת החקלאות של ארצות הברית מתארת את הדוב כאחד מכמה תת-מינים של הדוב השחור האמריקני, אם כי אין ראיות התומכות בזה פרט לצבעי הפרווה.
תכונות ייחודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
התכונה העיקרית שמבדילה את דוב הקרחון משאר הדובים השחורים אחרים היא גוון הפרווה שלו, הנע בין כחול-כסף לאפור. תת-המין דווח על ידי דאל בשנת 1895. ניתן לראות הבדל צבעים בדובים בודדים, כאשר הגב והכתפיים שלהם בהירים, אך רגליהם והבטן שלהם יכולים להיות הרבה יותר כהים או אפילו שחורים.
תפוצה ובתי גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]
התפוצה של דובי הקרחון הם באזורי החוף של אלסקה בין קרוס סאונד וקייפ סנט אליאס לנסיך וויליאם סאונד ומפרץ הקרחון בדרום מזרח אלסקה, עם מספר תצפיות ממזרח לג'ונו, לאלסקה ולנהר הטאקו. אזור זה כולל את הפארק הלאומי של מפרץ הקרחון וחלקים של יער טונגאס הלאומי (יער גשם טרופי). אך ישנם מחקרים מעטים אשר מתעדים את תפוצת דוב הקרחון ביחד עם דובים שחורים אחרים.
דוב הקרחון נושא את רוב המאפיינים של דובים שחורים אמריקנים כגון העדפות בית הגידול משלהם, מקורות מזון, גודל, תקופות הרבייה, והם מעדיפים יער עם נופים עבים ונופים עם הרבה צמחייה, אבל ניתן למצוא אותם גם באזורים מאוכלסים עירוניים. בית הגידול של דוב הקרחון תלוי בזמינות של מקור מזון, והם נעים בין יערות, אחואים, נחלים והרים בחיפוש אחר מזון ומקלט. בנוסף דובים אלה הם באופן כללי מטפסים המסוגלים להשתמש בעצים כמקום של הגנה מקלט. דוב הקרחון עובר למאורות שיכולות להיות עץ שהתהפך, סלע או מערה בתחילת החורף.
תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דובי הקרחון, כמו כל שאר הדובים השחורים האמריקנים האחרים הם אוכלי כל, כאשר התזונה שלהם משתנה בהתאם למקור המזון הזמין במהלך העונה והמיקום. התזונה שלהם כוללת זרדים ושורשים בתחילת האביב. במהלך הקיץ באלסקה, אלתית אדומה מרכיבה רכיב בתזונה חשוב מאוד והדוב תופס אותם בנחלים. באזורים מסוימים, הדובים אוכלים גם אייל קורא וצבאיים, ובמהלך הסתיו, הם אוכלים את שורשים בעלי עמילן ומגוון של גרגירים שנמצאים באלסקה כמו אוכמניות, פטל אדום, פטל וחמוציות.
רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרגלי הרבייה הם כמו של כל דוב שחור אמריקני אחר; נקבת הדוב ממליטה בפעם הראשונה בגיל 3–5 שנים. תקופת הרבייה מתרחשת מיוני עד יולי. ההריון נמשך 235 ימים והגורים נולדים בינואר עד תחילת פברואר. בשל המגוון הגדול של תת-המינים של הדוב השחור האמריקני, ניתן לראות בטבע הכלאות בין תת-מינים. לכן, אפשר לראות דוב בצבע שחור מוליד דוב קרחון או להפך.
מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעט מאוד ידוע על סיבות גיוון הצבעים בפרוות דוב הקרחון, והדבר טומן בחובו איומים פוטנציאליים על עתידו הגנטי של דוב הקרחון[דרושה הבהרה]. יש השערות שדוב הקרחון התפתח מהכלאה בין דובים שחורים לדובי גריזלי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוב הקרחון, באתר ITIS (באנגלית)
- דוב הקרחון, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- דוב הקרחון, באתר GBIF (באנגלית)
