דוב שחור פורמוסני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןדוב שחור פורמוסני
Formosan black bear
דוב שחור פורמוסני. מתאפיין בין השאר באזור של פרווה בהירה בצורת וי-V או סהר/חצי ירח לרוחב חזהו
מצב שימור

פגיע
פגיע

מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
תת־סדרה: דמויי כלב
משפחה: דוביים
סוג: דוב
מין: דוב שחור אסייתי
תת־מין: דוב שחור פורמוסני[1]
שם מדעי
Ursus thibetanus formosanus
סווינהו, 1864
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הדוב השחור הפורמוסניאנגלית: Formosan black bear; בסינית מסורתית: 臺灣 黑熊 ; שם מדעי: Ursus thibetanus formosanus), הידוע גם בשם הדוב לבן הצווארון וגם דוב הירח, הוא תת-מין של הדוב השחור האסייתי. תת-מין זה תואר לראשונה על ידי רוברט סווינהו (אנ') בשנת 1864.[2] דובים שחורים פורמוסניים הם אנדמיים בטאיוואן. בשנת 2001 הם נבחרו לחיות הבר המייצגות ביותר של טאיוואן בקמפיין הצבעה ארצי בן חצי שנה. הדוב השחור פורמוסני הוא גם בעלי החיים היבשתי האינדמי הגדול ביותר ממשפחת הדוביים.

בגלל הניצול הקשה והפגיעה בבתי הגידול של הדובים בעשורים האחרונים, אוכלוסיות של דובים שחורים פורמוסניים בבר הולכות ומתמעטות. בשנת 1989 זן דב זה נרשום כחיה ב"סכנת הכחדה" על פי חוק שימור חיות הבר בטייוואן (סינית מסורתית : 野生 動物 保育 法). תפוצתם הגאוגרפית מוגבלת לאזורים מרוחקים ופראיים בגובהים שבין 1000-3,500 מטרים.

מאפיינים פיזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסימן הלבן בצורת סהר על חזה של דוב
דוב שחור פורמוסני

הדוב השחור הפורמוסני זו חיה מסיבית וחזקה, בעלת ראש עגול, צוואר קצר, עיניים קטנות וחוטם ארוך. ראשו מחודד, אורכו 26–35 סנטימטרים והיקפו 40–60 סנטימטרים. אורך אוזניו 8–12 סנטימטרים. החוטם שלו דומה לחוטב של לכלב, ומכאן שכינויו גם "דוב כלב". זנבו לא בולט וקצר. לרוב אורך הזנב פחות מ־10 סנטימטרים. גופו מכוסה היטב בשיער סמיך, מבריק ושחור. סביב הצוואר אורך השיער יכול להגיע מעל עשרה סנטימטרים. קצה סנטרו לבן. על החזה יש סימן צהבהב או לבן מובהק המעוצב בדמות האות האנגלית "וי-V" או חצי סהר. זה הקנה לדב את הכינוי הנוסף "דוב ירח".[3] משקלו נע בין 60 ק"ג ל־200 ק"ג.[4]

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוטים
דוב שאוכל פירות

הדובים ניזונים בעיקר מעלים, ניצנים, פירות, שורשים, אם כי הם אוכלים גם חרקים, חיות קטנות ונבלות. הדיאטות של הדובים בשבי, המפוקחות בפארק הלאומי יושאן (אנ') כוללות צמחייה עסיסית באביב, פירות רכים עשירים בפחמימות בקיץ ופירות בעלי אחוז שומן גבוהה (כגון, בלוטים ואגוזי מלך) בסתיו / בחורף.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר הדוב השחור הפורמוסני היה נפוץ ברחבי טאיוואן (שנקרא פורמוסה לפני הכיבוש היפני של האי ומכאן שמו). עם התפשטות התיישבות בני האדם והתיעוש באי, אזור התפוצה של הדוב הוגבל בעיקר לרכסי ההרים. ניתן למצוא אותו לאורך רכסי ההרים שואשאן (אנ') המרכזיים והמושלגים. האוכלוסייה הגדולה ביותר של הדובים נראתה בהר ללה שבשמורת צ'טיאנשאן, באזור המושלג על ההר שבפארק הלאומי שיי-פא (אנ'), ובפארק הלאומי טרוקו (אנ') בדרום וגם בשמורת טאוושאן שבפארק הלאומי יושאן (אנ')[4][5]

בית הגידול והתנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוב השחור הפורמוסני חי ביערות ההרריים בשני שלישים המזרחיים של טאיוואן בגובה של 1000–3000 מטרים. בחורף, במקום להיות בתרדמת חורף כמו הדוב שחור אסייתי באזורים הממוזגים, הם עוברים לרכסים נמוכים יותר כדי למצוא אוכל. הם פעילים במשך 54–57 אחוזים משעות האור, ופעילים יותר במהלך הקיץ (60% אחוזים משעות האור) ובמהלך הסתיו / חורף הם פעילים רק 60% אחוזים מאשר באביב (47%). הם פעילים בעיקר במהלך היום באביב ובקיץ; ויותר ויותר פעילים בלילה בסתיו / בחורף כאשר ישנם בלוטים בשפע על העצים. הם חיים כפרטים בודדים ובדרך כלל מסתובבים ופעלתנים. למעט בעונת ההזדווגות או כשהם מטפלים בגורים. דובי פורמוסה הם גם הדובים היחידים על פני כדור הארץ שבונים עצמם קינים זמניים.

אף על פי שהם נראים מגושמים ואיטיים, הדובים השחורים הפורמוסנים יכולים לגבור בקלות על בני אדם ולהגיע בריצה למהירות של 30–40 קילומטרים בשעה. הם מיומנים גם בשחייה ובטיפוס. הדובים, כמין בסכנת הכחדה והרגלם להימנע מבני אדם, הדובים השחורים הפורמוסניים נצפים לעיתים נדירות בטבע. ברוב המפגשים עם בני אדם, הדוב נסוג ובורח. הדובים יכולים להיות תוקפניים, הם ממעטים לתקוף בני אדם ללא פרובוקציה.

כבעלי חיים בודדים, הדובים השחורים פורמוסניים אינם שוהים בטריטוריות קבועות, למעט נקבות בתקופת הרבייה שלהם. תקופת החיזור של הדוב קצרה מאוד. זכר עוקב אחר נקבה כמה ימים. לאחר ההזדווגות הם חוזרים לחייהם הבודדים. נקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל 3–4 שנים וזכרים מגיעים לבגרות מינית בגיל 4–5, בדרך כלל שנה מאוחר יותר מנקבות. ההזדווגות היא בדרך כלל מחודש יוני עד חודש אוגוסט וההריון נמשך בין 6–7 חודשים. לפיכך, נקבות בבר ממליטות בדרך כלל בין החודשים דצמבר לפברואר שלאחר מכן.[6]

בכל המלטה נולדים 1–3 גורים. הגורים מטופלים על ידי האם במשך כחצי שנה. כאשר הם חזקים מספיק כדי לעזוב את המאורה, גורי הדובים יישארו עם האם במשך כשנתיים, עד שהאם תיכנס למחזור הבא של ייחום ותבריח את הגורים. מחזור הרבייה שלהדובים השחורים הפורמוסניים נמשך כשנתיים מיום ההמלטה ועד שהאם מתייחמת ומגרשת את הגורים.[6]

גלריית צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צייד הדובים במסורת הטאיוואנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמע של הדוב השחור פורמוסאן @ הפארק הלאומי יאנגמינגשאן בטאיפיי, טייוואן

הדובים השחורים הפורמוסניים (台灣 黑熊) והנמר ערפילי טאיוואני (台灣 雲 豹) - הם שניים מהטורפים היבשתיים הגדולים ביותר באי טייוואן. הם נהגו להסתובב בין רכסי ההרים של טייוואן. עם זאת, בעוד שהנמר נכחד, הדוב, אף על פי שהיה בסכנת הכחדה, שרד.[6] על פי מחקר של המכון לשימור חיות הבר, של האוניברסיטה הלאומית למדע וטכנולוגיה בפינגטונג, ייתכן שזה נובע מהמיתוסים והטאבו המסורתי של האבוריג'ינים הטאיוואניים.

אנשי בונון (אנ') מטאיוואן ההיסטורית מכנים את הדובים השחורים אגומן או דומן שפירושו השטן. אם מלכודת של צייד מבני בונון לוכדת בטעות דוב, עליו לבנות בקתה בהרים ולשרוף שם את גופת הדוב. הצייד צריך גם להישאר בבקתה לבדו הרחק מהכפר עד לסיום קציר הדוחן. בני רוקאי (אנ') ובני פאיוואן (אנ') רשאים לצוד דובים על פי המסורת שלהם. אבל הציידים צריכים לשלם את המחיר ולשאת את הקללה העתיקה בתמורה. אנשי רוקאי מאמינים כי צייד דובים עלול לגרום למחלות. כמו כן, לא כל אחד רשאי לאכול בשר דובים, ובמיוחד על ילדים נאסר בהחלט לעשות זאת. באגדת אנשי טארוקו (אנ'), הדובים השחורים הפורמוסאניים הם "מלכי היער" המכובדים, שסימניהם הלבנים על החזה שלהם מייצגים את הירח. אנשי טארוקו מאמינים כי הריגת דובים שחורים גורמת לאסון משפחתי. באופן כללי, בקרב שבטי הציידים הללו, מכבדים את ציידי החזירים כגיבורים, בעוד שאלה שציידים דובים נחשבים למפסידים.[5][7]

מינים בסכנת הכחדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמע של אוניברסיטת קיץ 2017 שהתקיימה בטאיפיי, טייוואן .

בין השנים 1998–2000, בפארק הלאומי יושאן (אנ') נלכדו חמישה עשר דובים שחורים פורמוסנים. החוקרים חברו לצאוורם קולארי רדיו משדרים על מנת לעקוב אחר אזורי תפוצתם והרגליהם. תצפיות הדובים נדירות מאוד ואף אחד לא יודע בדיוק כמה דובים עדיין קיימים. הדוב השחור הפורמוסני מוגן בחוק מאז 1989 אך ציד בלתי חוקי נמשך. הציד הזה ממשיך לאיים על אוכלוסיות הדובים השחורים של טאיוואן. לדוגמה, בשמונה מתוך חמישה עשר הדובים שנלכדו בסקר לעיל היו חסרות בהונות או כפות רגליים, שנגרמו על ידי מלכודות לא חוקיות.

מאז 1989 הדובים השחורים הפורמוסניים הרשומים כחיות בסכנת הכחדה ומוגנים על ידי חוק שימור מורשת התרבות בטאיוואן (סינית מסורתית : 文化 資產 保存 法). בינלאומית, כל המינים של הדוב השחור האסייתי מופיעים בנספח I של אמנת וושינגטון (חיות מוגנות) CITES האוסרת על כל סחר בינלאומי בבעלי חיים מסוג זה. המינים רשומים גם ברשימה האדומה של האיחוד הבינלאומי לשימור טבע ומשאבים טבעיים (IUCN) כפגיעים.[6]

צייד מבני בונון אמר פעם, "אם לא היו דובים בהרים, היער היה נראה ריק והייתי מרגיש בודד." מיי-הסיו הוואנג מהמכון לשימור חיות הבר, בקמפיין לשימור הדובים השחורים הפורמוסניים, אמר גם: "איננו רוצים לאבד את הנשמה הזו של הרי טאיוואן. איננו מאחלים לצאצאינו לראותם רק בגן החיות או בספרי ההיסטוריה."

יש עדיין תקווה לדוב השחור הפורמוסני. בשנת 2009 תיעד לין יואן-יואן (חבר בקבוצת שימור הדובים השחורים של הפארק הלאומי יושאן) צילומים המציגים דובה מנסה לעזור לשני גוריה לחצות מהר את השביל ההיסטורי של בטונגגוואן (ong 通 關 古道) בחלק המזרחי של טאפן (塔芬).[8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוב שחור פורמוסני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Swinhoe, R. (1864). "Extracts from letters from, addressed to Dr. J. E. Gray"
    https://www.biodiversitylibrary.org/page/28500705#page/464/mode/1up
  2. ^ Swinhoe, R. (1864). "Extracts from letters from, addressed to Dr. J. E. Gray". Proceedings of the Zoological Society of London. 32: 380. doi:10.1111/j.1469-7998.1864.tb00409.x.
  3. ^ Gabe Buckley, Moon Bear, Biology Dictionary, ‏2020-06-10 (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ 1 2 "Formosan black bear – Bear Conservation" (באנגלית בריטית). נבדק ב-2020-11-29.
  5. ^ 1 2 The Status and Management of Asiatic Black Bears in Taiwan http://www.japanbear.org/uab/pdf/chapter15.pdf
  6. ^ 1 2 3 4 Interesting Facts About Formosan Black Bears » Learn More, Bear Expert, ‏2020-06-03 (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ Mei-hsiu Hwang & Ying Wang, The Status and Management of Asiatic Black Bears in Taiwan, Taiwan, עמ' 107-110
  8. ^ Yushan National Park