דודג' וייפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
דודג' וייפר
Aewroi.jpg
מאפיינים כלליים
יצרן דודג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מודל אחריו SRT Viper
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דודג' וייפר היא מכונית ספורט דו-מושבית מתוצרת דודג' שיוצרה בין השנים 1991 עד 2017, למעט הפסקה קצרה בין השנים 20102013. הייצור של המכונית החל במפעל ניו מאק אסמבלי פלאנט בשנת 1991 ועבר למפעל קורנר אבניו אסמבלי פלאנט באוקטובר 1995.

למרות שקרייזלר שקלה להפסיק את ייצור הדגם בעקבות קשיים כלכליים אליהם נקלעה,[1][2] ב-14 בספטמבר 2010, הודיע המנכ"ל סרג'יו מרקיונה על הצגת דגם חדש של הרכב בשנת 2012.[3] ב-2014, הוויפר הגיעה למקום העשירי ברשימת "המכוניות הכי אמריקאיות" כאשר 75% או יותר מחלקיה יוצרו בארצות הברית.[4]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

היוזמה לייצור דגם הוויפר הגיע בשלהי 1988 בסטודיו לעיצוב מתקדם של קרייזלר. בפברואר אותה שנה הציע נשיא קרייזלר, בוב לוץ, ראש מחלקת העיצוב, טום גייל, לשקול לייצר דגם "קוברה מודרני", בדומה ל-AC Cobra. כמה חודשים לאחר מכן גייל הציג ללוץ דגם אבטיפוס. המכונית הופיעה כמכונית קונספט בתערוכת המכוניות הבינלאומית של צפון אמריקה בשנת 1989[5]. התגובה הציבורית הייתה נלהבת עד כדי כך שהמהנדס הראשי, רוי סיוברג, הונחה לפתח אותה בייצור תעשייתי.

סיוברג בחר 85 מהנדסים והקים את "צוות וייפר". הפיתוח החל במרץ 1989. הקבוצה ביקשה ממי שהייתה אז חברת הבת של קרייזלר, למבורגיני, שתיצוק בלוק אלומיניום לשימוש בווייפר. ייצור הגוף הושלם בסתיו 1989 ואבטיפוס של השלדה היה מוכן כבר בדצמבר. אף על פי שבבדיקות הראשוניות נעשה שימוש במנוע V8, מנוע ה-V10 אשר היה אמור להיות במכונית מלכתחילה, היה מוכן בפברואר 1990. אישור רשמי מנכ"ל קרייזלר", לי איאקוקה, הגיע במאי 1990. שנה מאוחר יותר, קרול שלבי נהג ברכב הוייפר הטרומי במירוץ אינדיאנפוליס 500. בנובמבר 1991, המכונית שוחררה לבוחני רכב והמשלוחים ההקמעונאיים הראשונים החלו בינואר 1992.

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדור הראשון (SR I; 1991–1995)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדור הראשון (SR I; 1991–1995)

האבטיפוס הראשון נבחן בינואר 1989. בינואר 1991 יצאו לראשונה שני דגמים טרומיים אשר השתתפו במירוץ אינדיאפוליס 500. הוייפר החליפה את הדודג' סטלת', רכב המירוצים של דודג' אשר יוצר ביפן, לאחר שזכתה לביקורת רבה מאנשי איגוד עובדי הרכב האמריקאי, והחלה להימכר בינואר 1992 בשם RT/10 רודסטר. למבורגיני האיטלקית, אשר נשלטה אז על ידי קבוצת קרייזלר, עזרה לעצב את מנוע ה-V10 של הוויפר, אשר התבסס על מנוע LA V8 של קרייזלר. תורם עיקרי להתפתחות הוויפר עוד מראשיתה היה דיק וינקלס, מהנדס החשמל הראשי, אשר בילה חלק ניכר מזמנו באיטליה[6].

תחילה הוויפר עוצבה כדי להיות מכונית ביצועים. לא היו ידיות חיצוניות בדלתותיה, לא היה לה מנעול צילינדר או מיזוג אוויר, כמקובל במכוניות פרטיות. עם זאת, בדגמים מאוחרים יותר הוצעה האפשרות לבקרת אקלים והתקנה פוטנציאלית של מיזוג אוויר. הגג היה עשוי בד, והחלונות היו עשויים ויניל, כדי לפתוח ולסגור אותם נעשה שימוש ברוכסנים, בדומה לרכב אחר של החברה, הג'יפ דודג' ורנגלר. עם זאת, הוויפר עדיין צוידה עם כמה אלמנטים פנימיים, דוגמת מערכת סטריאו, מושבי עור מתכווננים ושטיחים. חישוקי האלומיניום היו בעלי קוטר גדול יותר בעקבות הגודל המשמעותי של הבלמים. גוף הרכב נבנה מיפברגלאס קל משקל עם גג קשיח, אך במודלים מאוחרים הוצע גם גג בד. לא היו כריות אוויר ברכב מתוך ניסיון לחסוך במשקל הרכב. לרוב דגמי הוויפר הוצע גם מתלים מתכוונים לצורך ביצועים טובים יותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דודג' וייפר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hellwig, Ed (16 ביוני 2010). "Mercedes-Benz SLS Started Out as the Next-Generation Dodge Viper". insideline. אורכב מ-המקור ב-September 16, 2011. בדיקה אחרונה ב-27 בינואר 2015. 
  2. ^ Emunds, Dan (1 ביולי 2010). "Dodge Viper Production Ends". insideline. אורכב מ-המקור ב-October 9, 2011. בדיקה אחרונה ב-27 בינואר 2013. 
  3. ^ Baudette, Neal E.; Bennett, Jeff (September 15, 2010). "To Counter Slump, Chrysler Plans New-Model Barrage". The Wall Street Journal. p. B3.
  4. ^ "Viper makes the "Most American Cars" list". everything dodge.com. 7 בספטמבר 2014. בדיקה אחרונה ב-27 בינואר 2015. 
  5. ^ Lamm, Michael. "The American Carrozzeria". The Auto Channel. בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2012. 
  6. ^ Car: The Definitive Visual History of the Automobile (באנגלית). Penguin. 2011. עמ' 296. ISBN 9780756689384. בדיקה אחרונה ב-22 ביולי 2018.