דודה פרידה: המוזיאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרידה אורנדר, וינה, 1925
"רליק" ממוזיאון דודה פרידה
"על ריקוד וזיכרון"- בביצוע גליה יואלי, ננה אריאל, הדס קלדרון
הדס קלדרון, מתוך "העלמה אלזה" לשניצלר

דודה פרידה: המוזיאון היא יצירה בימתית שמעמידה במרכזה את ההיסטוריה הפרטית של דודה פרידה, קרובת משפחה רחוקה של נעמי יואלי.

אודות ההצגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידה אורנדר בן-לוי היגרה מווינה לפלשתינה בשנות העשרים של המאה העשרים וביטאה את הציונות שלה דרך הבאת אופנת וינה לפלסתינה, בזמן שהסוציאליזם היה במרכז תפיסת ההגשמה הציונית בארץ. מצד אחד זוהי היסטוריה פרטית של אישה בלתי חשובה בעליל ומצד שני מאוד נועזת בהגשמת הציונות דרך ההוט קוטור, כשהקימה סלון תפירה עילית בירושלים בסוף שנות העשרים.

היצירה הבימתית מתנהלת כאירוע פתיחה של מוזיאון. שלוש דיילות ומארחת מזמינות את הקהל לנוע בין חללי המוזיאון תוך הצגת פרטי לבוש ואפנה, "רליקים", תצלומים וסיפורים מההיסטוריה הפרטית של דודה פרידה, כשכל אלה משולבים בקונטקסט התרבותי בו נטוע מוזיאון הזיכרון של דודה פרידה. הפרפורמריות מגישות עוגות לינצר טורטה, מזמינות את המבקרים לואלס ומסיימות בתצוגת אפנה של ניירות גזרה מרשרשים ושרידי שמלות מסלון התפירה.

בנימוקי השופטים למתן פרס ההצגה הטובה בפסטיבל עכו נאמר:

"באמצעות המצאות עיצוביות, תיאטרון סיפור, חומרים תיעודיים מקוריים, פסקול מדויק, מדיה מגוונת ונוכחות בימתית אותנטית וקסומה, בוראת יואלי ומבצעת מוזיאון חי ונושם של אישה ותקופה.

המוזיאון החי כפעולת היזכרות הוא דימוי למעשה היצירה הנע בין ממשות לבדיה, מציאות להמצאה, בין השימוש בחמרים מצויים לאובייקטים תיאטרליים מעוצבים. יואלי נעה בוירטואוזיות מהפנטת, ומניעה את הקהל, בין דמות המספרת לדמותה של הדודה פרידה, בין כאן ועכשיו לווינה וירושלים של שנות העשרים, בין אפנה זוהרת למציאות אפורה, בין הרצאה להצגה לתצוגת אפנה. "דודה פרידה" היא דודה פרידה, אנטי-גיבור דרמטי, הערת שוליים בין דפי ההיסטוריה ועם זאת נקודת מבט ישירה ואותנטית על חלום והגשמה, על תרבות וחברה ורוח הזמן.

מעל הכל "דודה פרידה" היא יצירה המשמיעה קול מקורי וצלול, רב דמיון ומצאה, תיאטרון שהוא אירוע רב-תחומי ייחודי".

יוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצגה היא יצירה משותפת בראשות יואלי ושיחקו בה נעמי יואלי, גליה יואלי, הדס קלדרון וננה אריאל. מעצב החלל: הדס עפרת, המוזיקאי: יוסי מר-חיים, מעצב התאורה: אורי רובינשטיין, מעצב התלבושות: עמית אפשטיין, מעצבת האביזרים : תמר לקס, יוצרת הווידאו – שירי גופר, מעצב הסאונד דודו שביט, מנהל האירוע: אורי יואלי.

הופעות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצגה עלתה לראשונה בפסטיבל עכו 2006 וזכתה בו בפרס ההצגה הטובה. והציגה בתיאטרון תמונע בין אוקטובר 2006 למרץ 2009. ב-2007 זכתה בפרס קיפוד הזהב - על שפת במה. היא הופיעה באקדמיה לאומנויות, ברלין (2008) ובפסטיבל דורדרכט, הולנד (2010).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]