דודי זילברשלג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דודי זילברשלג
דודי זילברשלג, 2006
דודי זילברשלג, 2006
לידה 15 בפברואר 1958 (בן 66)
פתח תקווה, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
צאצאים מלך זילברשלג עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
פייסבוק zilbershlag
טוויטר Dzilbershlag
www.zilbershlag.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוד חיים (דודי) זילברשלג (כ"ו בשבט תשי"ח 15 בפברואר 1958[1]) הוא פרסומאי, עיתונאי, מוציא לאור ועסקן ציבור חרדי. מופיע באמצעי התקשורת כנציג החרדים וכפרשן על הנעשה במגזר החרדי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפתח תקווה לשלמה זלמן זילברשלג ולאסתר לבית באב"ד. אביו היה מחנך, חניך תנועת בני עקיבא בעיירת הולדתו גורה הומורולוי שבבוקובינה. כשעלה אביו ארצה גידל את ילדיו באווירה חסידית. בגיל צעיר עברה המשפחה לבני ברק, ושם גדל. למד בישיבת "יחל ישראל" של חסידות סרט ויז'ניץ בחיפה, בישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר בבני ברק ובישיבת "תפארת ישראל" - רוז'ין בירושלים. באמצע שנות ה-70 נישא לרבקה, בתו של אריה קוסטינר, מחסידות סערט ויז'ניץ בחיפה. לאחר נישואיו למד בכולל להוראה בין השנים 19771981, ושימש כמשגיח בישיבת "מאור חיים" בירושלים. בשנים 19831984 שירת בצה"ל במסגרת הרבנות הצבאית. באותה תקופה הוסמך לרבנות, בין היתר על ידי הרב עובדיה יוסף ורבה של עכו ישראל אריה זלמנוביץ.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 התגורר בבני ברק. ב-1984 הקים בבני ברק חנות לספרי קודש והוצאת ספרים תורנית בשם "תפוצה". לאחר שהחברה פשטה את הרגל עבר להתגורר בירושלים. בשנים 19871993 היה שותף להקמת השבועון החרדי "ערב שבת", ואף שימש כעורך השבועון. ניהל תחנת רדיו חרדית בשם "קול שמחה". באמצע שנות ה-90 היה חבר במועצה הראשונה של ביתר עילית שמינה שר הפנים.

בשנת 1993 שימש כיועץ הוועדה הקרואה בעיריית בני ברק בראשותו של עמוס מר-חיים. באותה שנה הקים את משרד הפרסום "קשרים" שהתמחה ביהדות החרדית ועסק בייעוץ אסטרטגי עבור אישי ציבור, ארגונים וחברות גדולות. בין היתר סיפק שירותי ייעוץ לבנימין נתניהו במערכת הבחירות ב-1996, ולאהוד ברק במערכת הבחירות של 1999. הוא ארגן תנועה שקראה לחרדים להטיל בקלפי פתק לבן, כדי למנוע את בחירתו של נתניהו. ב-2006 התמזג המשרד עם משרד הפרסום "טריו" מקבוצת "אדלר חומסקי & ורשבסקי".

ב-1993 ניהל זילברשלג את קמפיין הבחירות של אהוד אולמרט, שבהן נבחר לראשות העירייה. ב-1998 היה ממארגני הפגנת "חצי המיליון" נגד בג"ץ. יחד עם מנחם פרוש ניהל קמפיין בימי הסכמי אוסלו להצלת קבר רחל תחת הסלוגן "רוצים את אמא", והיה בין יוזמי משלחת הרבנים לראש הממשלה יצחק רבין.

ב-1997 הקים את העיתון "בקהילה", והיה חבר מערכת העיתון עד התפטרותו בספטמבר 2008. במשך שנים פרסם בעיתון טור קבוע בנושאים העומדים על סדר היום של הציבור החרדי. כמו כן מפרסם זילברשלג טורים ומאמרים בעיתונות היומית, באתרי אינטרנט ובכתבי עת שונים. הוא משתתף בתוכניות טלוויזיה, ובין היתר השתתף בתוכנית האירוח "נקודת עימות" בערוץ 33. בשונה מהנהוג בחברה החרדית, זילברשלג אינו נמנע מלבקר בפומבי תופעות בציבור החרדי אותן הוא רואה כשליליות, ובין השאר יצא בחריפות נגד הקנאים בציבור החרדי אשר לטענתו שולטים ברבנים במקום להישמע להם.[2] נוהג זה של זילברשלג הביא עליו ביקורת מצד גורמים שונים בציבור החרדי. בשנים 20102011 פרסם טור שבועי בשבועון "משפחה".[3] במהלך השנים פעל וכתב בשבחם של נושאים חדשניים בציבור החרדי, ובהם הכשרת חרדים והשתלבותם בשוק העבודה, הקמת מסגרות שח"ר (שילוב חרדים) בצה"ל, הקמת מסגרת הנח"ל החרדי ועוד, דבר שקומם עליו רבים, במיוחד בעיתון "יתד נאמן" ובעיתוני היישוב הישן בירושלים.

בשנת 2000, בעקבות מותו של בנו מאיר ממחלת כבד, הקים את ארגון מאיר פנים ואת הארגון כח לתת, העוסקים במגוון רחב של שירותי רווחה לנזקקים בכל רחבי הארץ. ביוני 2006 מונה כיושב-ראש זק"א לצד מחותנו יהודה משי זהב, לאחר שהארגון נקלע לקשיים כספיים. במהלך שנת 2007 נבחר ברוב גדול כנשיא ה"מועצה הלאומית להתנדבות". באותה שנה, לאחר פרוץ מלחמת לבנון השנייה, הקים את קואליציית הארגונים "ישראל ביחד".

בדצמבר 2007 תיווך זילברשלג בעסקת המכירה של בית החולים ביקור חולים בירושלים לארקדי גאידמק, ומונה לעמוד בראש העמותה שתנהל את בית החולים. ב-2008 מונה ליושב ראש בית החולים ביקור חולים בירושלים, אך פרש מתפקידו באוקטובר 2010 לאחר שהועלו כנגדו חשדות ששלשל לכיסו תרומות שנועדו לבית החולים.[4]

ביוני 2010 מונה לדובר הרשמי של קבוצת ההורים מעמנואל שסירבו לציית לפסיקת בג"ץ לאחד את המגמות בבית הספר בית יעקב בעיר.

בשלהי 2010 התלונן במשטרה על שהוא נתון לניסיון סחיטה של גורמים שעימם הוא מצוי בסכסוך כספי, שכלל שליחת נערת פיתוי אליו וצילומם יחד. בעקבות התלונה עצרה המשטרה מספר חשודים במעורבות בסחיטה. לאחר זמן הופץ הסרטון המתעד את זילברשלג בחברת הנערה בחדר בבית מלון.[5] נערת הפיתוי הייתה תום דרום, שחקנית צעירה, שעל פעילותה זו הורשעה בעבירה של פגיעה בפרטיות.[6] ביוני 2013 הגיש נגדה תביעה אזרחית, לפיצויים בסך 2.5 מיליון שקל, בנימוק שהמקרה גרם "לפגיעה אנושה במצבו הכלכלי ובמעמדו הציבורי, ולנידויו מן הקהילה החרדית שבה הוא חי".[7]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ב-2015 ניהל זילברשלג את הקמפיין של מפלגת יחד.

נכון ל-2019 עוסק בסחר בעתיקות[8].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זילברשלג הוא אב לתשעה. גיסו הוא מנכ"ל ארגון "עלה", יהודה מרמורשטיין. בנו עוזר נשוי לבתו של יהודה משי זהב, בנו יוסף נשוי לנכדתו של חיים בנט. בנו מלך הוא אושיית רשת ועיתונאי לשעבר, בתאגיד השידור הישראלי (עד שנת 2020, במקביל לשחרורו מצה"ל) וכיום עיתונאי בערוץ 12.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חבר הנהלת יד ושם.
  • Start Up Jerusalem – חבר הנהלה.
  • חבר ועדת רוקח לבחינת שדורי הרדיו (הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה).
  • חבר הנהלת המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים.
  • חבר בדירקטוריונים של רדיו קול חי, עטרה ומוריה.
  • "עלה" – חבר הנהלת מעונות סיעודיים ושיקומיים של ילדים פגועי מוח.
  • מייסד הארגון "מפעל חיים" - רשת בתי תמחוי "מאיר פנים" ומחסני ציוד "כח לתת".
  • המכון הישראלי לדמוקרטיה –חוקה בהסכמה – יועץ הפורום לקידום עריכת חוקה בישראל.
  • "דו-שיח" – חבר הנהלה בפורום להידברות בין דתיים לחילוניים, באמצעות לימוד משותף ודרך פעילות אמנותית ועוד.
  • חבר ועדת 40 שנה לירושלים המאוחדת.
  • "צו פיוס" – חבר בפורום להידברות בין אנשי תקשורת דתיים וחילוניים.
  • חבר ועדת היגוי לחגיגות ה-60 שנה למדינת ישראל.
  • יו"ר הנהלת ביה"ח ביקור חולים בירושלים.

פרסים והוקרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אות הנשיא למתנדב – 2005.
  • אות הכבוד האישי על התרומה לחברה בישראל מטעם המועצה הארצית לפיתוח חברתי.
  • אות החסד של ארגון הקהילות האורתודוקסיות בארצות הברית. (OU)
  • אות גלובס לעסקים למען החברה בישראל - 2002.

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעריכתו:

  • כרם החסידות – מאסף למשנת ולתולדות החסידות, בהוצאת מכון "זכר נפתלי", 5 כרכים, ירושלים תשמ"א-תש"ן
  • ביטאון קול ברמה של חסידי סערט ויז'ניץ
  • זיכרון קודש לבעל אש קודש - ספר זיכרון ליובל שנים מפטירתו של קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה, ירושלים תשנ"ד 1994
  • ספר היובל - לציון חמישים שנה ליסוד קריית רמת ויז'ניץ בחיפה, חיפה תשס"ה 2005

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דודי זילברשלג, "מצוות ההשתלבות החרדית" (ביקורת על ספרו של משה ארנוולד, החרדים במלחמת העצמאות), בתוך: ניר מן (עורך), עלי זית וחרב: רפואה צבאית, כרך י"ז, בן-שמן: מודן, משרד הביטחון והמרכז לחקר כוח המגן מייסודו של ישראל גלילי, 2018, עמ' 262–268.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]