לדלג לתוכן

דוד אבן בקודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי דויד בן אלעזר אִבְּן בקודה (או בן פקודה) היה פייטן יהודי שחי במאה ה-11 בספרד. שניים מפיוטיו הידועים הם למענך אלהי ואנא בקראנו.

לא ידוע הרבה על קורות חייו. ידוע כי היה בן דודו של רבנו בחיי אבן פקודה והתגורר בספרד[1].

המשורר רבי יהודה אלחריזי מנה אותו בין גדולי פייטני דורו וכתב אודותיו: ”ולא כשירי דוד בן בקודה כאש דולקים”. וכן: ”ורבי דויד בן בקודה לרגליו המליצות יקודו, ועל דלתי שפתיו ישקודו”[2]

נפטר לפני שנת 1125.

בחיבורו אוצר השירה והפיוט מנה פרופ' ישראל דוידזון עשרים פיוטים הידועים לנו בוודאות כשייכים לו, ומספר פיוטים נוספים מסופקים.[3] כמה משיריו פשטו על פני תפוצות רבות, ונהוג לשיר אותם בתפילות הימים הנוראים בקהילות יוצאי ספרד, בארצות צפון אפריקה, מצרים, לבנון, עיראק ואף תימן והודו. בין פיוטיו הנודעים:

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יהושע ילין, פיוטי דויד אבן בקודה, עבודת תואר שני, אוניברסיטת תל אביב תשל"ד.
  • יוסף מרכוס, "מי כמכה" לרבי דויד אבן בקודה, בתוך: אוצר יהודי ספרד, ח, עמ' 81-83.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פרק ט': למענך אלוהי, באתר הרב דוד מנחם, ‏17 בינו׳ 2021
  2. ^ 'תחכמוני' (האנובר, 1924) עמ' 21, 23
  3. ^ ראה 'אוצר השירה והפיוט' ח"ד עמ' 374.