דוד אדלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית

דוד אדלר (נולד ב-1945) הוא מהנדס רפואי וחוקר בתחום הלב וכן משורר ישראלי. הוא כיהן כמנהל האגף למכשור, הנדסה רפואית ותקשורת, וחבר "פורום ההנהלה" של המרכז הרפואי "הדסה" בירושלים. בנוסף הוא מחברם של מאמרים רבים בתחומי הביקורת הספרותית, מדיניות וחברה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו, נעוריו ובחרותו של דוד אדלר עברו עליו בשכונת קטמון בירושלים. הוא בוגר בית הספר מעלה בירושלים (מגמה מתמטית-פיזיקלית, 1963). לאחר שירות סדיר בצה"ל בחיל התותחנים (1965 – 1963) עבד כשנתיים (1967 – 1966) במפעלי רוממה בירושלים, כדי שיוכל לממן את לימודיו בטכניון.

בוגר הטכניון (אלקטרוניקה, 1971) ועורך עיתון הסטודנטים של הטכניון "אפסילון" (1970-71). תואר שני במדעי הרפואה הבסיסיים (פיזיולוגיה) האוניברסיטה העברית, ירושלים (בהצטיינות), 1976[1]. תואר שלישי האוניברסיטה העברית, י-ם, (פיזיולוגיה / הנדסה רפואית), 1985[2]. השתלם במחקר לב בקנדה בסיוע מלגה מאגודת הלב הקנדית (1981–1982, שנה) ובארצות הברית (1986–1988, שנתיים) בסיוע מלגת פולברייט בבית הספר לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין בניו-יורק (פוסט-דוקטורט). עבודות המחקר שלו, שהתפרסמו בכ-50 מאמרים בכתבי עת מדעיים[3], התמקדו במודלים לפעולת הלב ובמכשור והנדסה רפואית. על עבודותיו המדעיות קבל מלגות (ובתוכם מלגות צה"ל כסטודנט בטכניון), פרסים (פרס בן-גוריון) וקרנות מחקר.

דוד אדלר החל לעבוד במחלקה להנדסה רפואית של המרכז הרפואי "הדסה" בשנת 1971. בין השנים 1982–1997 כיהן כמנהל המחלקה להנדסה רפואית, בין 1990–1997 כיהן כסגן מנהל האגף למכשור, הנדסה רפואית ותקשורת ובין 1997– 2006 כיהן כמנהל האגף למכשור, הנדסה רפואית ותקשורת, וחבר "פורום ההנהלה" של מרכז רפואי זה.

פעילותו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי עניין מדעיים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מחקר בנושאים קרדיו-ווסקולריים מגוונים.
  2. מודלים לפעולת הלב.
  3. מכשור רפואי חדשני.
  4. הנדסה קלינית ומערכות קליניות ממוחשבות.

עבודותיו אלה התפרסמו במגוון כתבי עת [3] ובתוכם:

  • Circulation Research
  • Am. J. of Physiology
  • IEEE Trans. Biomed. Eng.
  • J. of Theoretical Biology
  • J. of Biomechanics
  • J. of Urology
  • Medical Instrumentation
  • Cardiology
  • ועוד

התמנה לשופט של עבודות מדעיות בכתבי עת מובילים וקרנות מחקר שונות (כולל הקרן הישראלית למדע). ארגן ימי עיון וכיהן בוועדות מארגנות של כינוסים מדעיים שונים ועמד בראש הוועדה של משרד הבריאות להתגוננות מפני "באג 2000".

עסק בהוראת אלקטרוניקה לביולוגים, אלקטרוניקה דיגיטלית, מכשור רפואי, מיקרו מחשבים, מכניקה של הלב - לסטודנטים באוניברסיטה העברית (בית הספר לרפואה והמחלקה לפיזיקה), מכון גבוה לטכנולוגיה, מכללת הדסה ועוד.

מ–1971 חבר באגוד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית, ומסוף שנות השבעים עד 2007 (לא ברצף) חבר בהנהלת האיגוד. היה חבר באיגוד למחקר לב. משנת 1995, חבר בכיר ב-IEEE, האיגוד הבינלאומי למהנדסי חשמל ואלקטרוניקה.

לאחר פרישתו מעבודתו התמקד בתכונות ואפיונים של מודלים ברפואה ובמדע [4].

פעילותו הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שהוא כותב שירים מנעוריו הוא החל בפרסומם רק החל משנת 2009. בשנת 2010 זכה בתחרות "שירה חדשה" מטעם "צומת ספרים". פרסם שני ספרי שירה: ספר שיריו הראשון: "סקיצות לתמונה בלתי שלמה" (2011, "אבן חושן") זכה ב"פרס רמת גן בקטגוריית שירת ביכורים", תשע"ג" [5] . ספר שיריו השני הוא "פעם אולי אכתוב על זה" (2017, "אבן חושן"). שיריו התפרסמו במוספים "תרבות וספרות" ו"גלריה" של "הארץ" וכן ב"ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"ישראל היום" וכן בכתבי העת המודפסים ב"שירת המדע", "כרמל", "שבו", "עכשיו", "מטעם", "כתובת", "גג", "עיתון 77", "מאזניים", "אפיריון", "מקף", "תו +", "עבריתון", "שבילים" ועוד וכן במדורי ואתרי שירה רבים ברשת וגם בתוכנית לימודים של משרד החינוך. מאמריו הספרותיים (על יצירתם של חיים באר, אמנון דנקנר, אריה סיון, שלמה לאופר, יהודית מוסל-אליעזרוב, אלישע פורת, יערה בן דוד, שולמית סטארקמן, איליה בר זאב, שי אריה מזרחי, יהושע קנז ועוד) התפרסמו ב"תרבות וספרות" ו"ספרים" של "הארץ", "הליקון", "גג", "עיתון 77", "מאזניים", "אפיריון", ה"אייל הקורא" (מקוון) "מקום לשירה" (מקוון) "יקום תרבות" (מקוון) ועוד. שיריו תורגמו לאנגלית [6] וערבית [7]. שימש כ"ראש המערכת" בכתב העת "כרמל" (גיליון 18, אביב 2016). ערך ורשם קטעי קישור במיני אנתולוגיות של שירה ב"עיתון 77" (גיליונות 5–374). דוד אדלר חבר באגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל ובאיגוד הכללי של סופרים בישראל.

על יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נימוקי השופטים בקטגוריה של "פרס רמת גן לשירת ביכורים, תשע"ג" מסתיימים בדברים הבאים [5] . "במרבית השירים חש הקורא כי הוא מובל, בדרכי הבעה מעודנות, מרומזות ומפתיעות אל פואנטה או אל היפוך אירוני.".על גב הספר כתב חיים באר: "כל מה שיפה/ מופלא אכזר קסום/ פשוט נורא עלום/ מתמיה מכולם" – ארבע השורות הללו שהוצאו מהקשרן מתוך השיר "החיים האלה תחילתם ילדות" מאפיינות אולי יותר מכל את ספרו הראשון של דוד אדלר – קורפוס שירי חד פעמי, המפעים ומפתיע בבשלותו, במקוריותו, בעמקותו ובעיקר באנושיותו הכובשת. ספר שמשיב לי, הקורא, בדרכו הייחודית, את האמון ב"נצח השירה".

ספרים ופרקים באנתולוגיות מודפסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר שירה. "סקיצות לתמונה בלתי שלמה", 2011, הוצאת "אבן חושן".
  • "שירה חדשה", "צומת ספרים", 2010.
  • (Anthology of the 32nd World Congress of Poets, Israel, September 4-8, 2012 English).
  • " מר י.", סיפור קצר. פורסם ב"ציקלון הזיכרונות. אנתולוגיה של פרוזה ישראלית חדשה". הוצאת "כתב", 2012.
  • ספר שירה. "פעם אולי אכתוב על זה", 2017, הוצאת "אבן חושן".

כתביו בנושאי ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמונים למשורר אריה סיון: שיר אחד – שתי גרסאות. מאזניים, כרך פ"ג, גיליון 4, 2009 עמ' 30–32.
  • ממקום למקום: ברלין ולהאסה לא היו מעולם קרובות יותר. על "אל מקום שהרוח הולך" מאת חיים באר. "גג" גיליון 23, עמ' 57–63, 2010. גרסה רשתית ראו חלק א': ראו חלק ב':
  • משורר בשל נולד. הלידה מאוחרת. על ספר שיריו של איליה בר-זאב, "מעל קווי המתח", מאזניים, כרך פ"ה, גיליון מס' 6, עמ' 48–49, דצמבר 2011. ראו גרסה רשתית של המאמר:
  • המרחק הסביר מן האמת. על "מגע הקסם של הבל גאגין" מאת אמנון דנקנר. עיתון 77, גיליון 359, עמ' 22–23, ינואר-פברואר, 2012. ראו גרסה רשתית של המאמר:

על כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על "סקיצות לתמונה בלתי שלמה"

  • שחר, איציק. "סקיצות לתמונה בלתי שלמה". מאזנים, כרך פ"ז, גל' 1 (שבט תשע"ג, פברואר 2013), עמ' 44–45.

על "פעם אולי אכתוב על זה"

פעילותו בנושאי חברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד אדלר משתתף בפעילויות מגוונות לתיקון חברתי ולכינון הסדר מדיני הוגן.

כתביו בנושאי מדיניות, חברה ותרבות (מתוך רבים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגומים לאנגלית וערבית בלשוניות במאמר למטה. פורסם בבמות רבות בשפות אלה ביניהן:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נושא העבודה: מציאת מדד לכושר התכווצות הלב הפועם
  2. ^ עבודת הדוקטורט בנושא: מודל תנועות של סידן בשריר הלב של יונקים והשלכותיו על יחסי מרווח–כח, באתר הספרייה הלאומית
  3. ^ 1 2 פירוט תחומי העניין וההישגים המדעיים ורשימת הפרסומים המדעיים באנגלית, כולל קישורים
  4. ^ דוד אדלר, ‏מה הוא "מודל"? מדוע מודלים הם כה פופולרים במחקר המדעי, באתר "הידען", 3 ביוני 2010
  5. ^ 1 2 חוברת של נימוקי השופטים פרס רמת גן
  6. ^ Anthology of the 32nd World Congress of Poets, Israel, September 4-8, 2012.(באנגלית)
  7. ^ Premium Domain Names at already Discounted Prices - almawked.com is available for sale! Make an Offer Today., DirectDomains.com(הקישור אינו פעיל)
  8. ^ רשימה על מאמרו זה. לויתן, עמוס. תופעת המשורר ותופעת העורך. עיתון 77, גל' 390 (אב-אלול תשע"ו, אוגוסט-ספטמבר 2016), עמ' 93.