דוד אוהנסיאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד אוהנסיאן
Ohanessian.jpg
דוד אוהנסיאן (שנות ה-40 של המאה ה-20)
לידה 1884
קוטאהיא, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1952 (בגיל 68 בערך)
ביירות, לבנון עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ארמני
תחום יצירה קדרות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קירמיקה של דוד אוהנסיאן בבית אות המוצר הירושלמי

דוד אוהנסיאןארמנית: Davit Ohannessian, ‏18841952) היה אמן אריחי קרמיקה ארמני, יליד האימפריה העות'מאנית, הנחשב לאבי אמנות הקרמיקה הארמנית בירושלים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוהנסיאן נולד בשנת 1884 בכפר הארמני מורדקאי שבמזרח אנטוליה, וגדל בעיר אסקישהיר. בהיותו בן 14 נפטר אביו והוא עזב את לימודיו כדי לעזור בפרנסת המשפחה. בנעוריו הצטרף לסדנת קרמיקה בבעלות ארמנית בקוטהיה. בגיל 23 ייסד סדנת קרמיקה בשותפות עם אמנים נוספים, שם התמחה ביצירות מונומנטליות ובשחזור אריחים בסגנון המסורתי של איזניק. לצד עבודות פרטיות רבות ביצע אוהנסון גם עבודות ציבוריות גדולות כגון אריחים לקבר הסולטאן ראשיד הרביעי ולבית הדואר המרכזי באיסטנבול, עבודות שימור ב"מסגד הירוק" בעיר בורסה וכן עבודות שימור במתחם המקודש במכה.

בזמן רצח העם הארמני במלחמת העולם הראשונה גלו בני המשפחה לעיר חַלַבּ שבסוריה, שם פגש אוהנסיאן את מארק סייקס, דיפלומט בריטי שהעסיק את אוהנסיאן בעבר. סייקס השיג עבור אוהנסיאן ועבור שותפו הטורקי לשעבר מחמט צ'יני הזמנה לשיקום אריחי הקרמיקה שעיטרו את כיפת הסלע שנוצרו במהלך המאה ה-16. צ'יני דחה את החוזה לאחר שלא הצליח להקים סדנה שבסיסה היה כבשן קרמיקה עתיק שהתגלה בחפירות ארכאולוגיות בשטח הר הבית. אוהונסיאן, לעומתו, הביא מקוטהיה קבוצת אמנים ובהם נישאן בליאן ומגרדיץ' קרקשיאן, בעזרתם ייסד את הסדנה שנקראה "אריחי כיפת הסלע".

בשנת 1920, לאחר שהופסקו עבודות השחזור בהר הבית בשל מחסור בכספים, העביר אוהנסיאן את הסדנה למבנים ב"ויה דולורוזה". בשנת 1922 עזבו בליאן וקרקשיאן את הסדנה והקימו סדנה עצמאית שנקראה "Palestine Pottery" בדרך שכם. במשך השנים עבדו בסדנה של אוהנסיאן אמנים ארמנים רבים. בין האמנים גם קבוצה של יתומים ארמנים שהובאו מטורקיה. בין העבודות העיקריות שיצר היו אריחים למלון "אמריקן קולוני", למרפאות החוץ של בית החולים סנט ג'ון, אריחים לבית הארחה של כנסיית סנט אנדרוז, "בית המזרקה" ב"מוזיאון רוקפלר", שלטי רחובות בעיר העתיקה ירושלים, שלטים על מצודות טגארט ביניהם שלט חזית תחנת המשטרה המנדטורית תרשיחא ושלט על המשטרה המנדטורית ברחובות ועוד. הסדנה פעלה עד שנת 1948. אוהנסיאן נפטר בביירות בשנת 1952.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוד אוהנסיאן בוויקישיתוף