דוד אולר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד אולר
David Olère
דוד אולר.gif
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 19 בינואר 1902
ורשה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 באוגוסט 1985 (בגיל 83)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה לאמנויות היפות עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה פיסול, ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תבליט של דוד אולר בבית לוחמי הגטאות: אם וילדיה על סף תא הגזים. אבן גיר, 1960

דוד אוֹלֶרצרפתית: David Olère;‏ 19 בינואר 1902, ורשה21 באוגוסט 1985, פריז) היה צייר ופסל יהודי צרפתי ממוצא פולני, ניצול השואה, שנודע בעיקר ברישומיו המתארים את תהליך ההשמדה באושוויץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולר נולד בעיר ורשה שבפולין הרוסית, שם למד באקדמיה לאמנויות יפות בוורשה (אנ'). בגיל 16 עבר לגדאנסק, ואחר-כך לברלין, שם הציג חיתוכי עץ.

הוא נשכר על ידי במאי הקולנוע ארנסט לוביץ' לצייר כרזות ולבנות תפאורות לסרטיו.

ב-1923 התיישב בפריז, שם השתלב בתעשיית הקולנוע הצרפתית ויצר כרזות, תלבושות ותפאורות לחברת "פאראמונט". ב-1930 נישא לז'ולייט ונטורה, והשניים היו הורים לבן, אלכסנדר.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה גויס אולר לגדוד 134 של חיל הרגלים הצרפתי. עם תבוסת צרפת חזר לפריז והצליח להתחמק ממספר מצודים על יהודים. ב-2 במרץ 1943 נעצר ונשלח למחנה המעצר דראנסי. ב-2 במרץ 1943 נשלח משם במשלוח מס' 49 לאושוויץ. מתוך משלוח זה, שכלל 1,000 יהודים, נבחרו 119 לעבודות, ובהם אולר, אסיר מס' 106144. השאר הומתו בתאי הגזים תוך זמן קצר.

אנשי האס אס השתמשו בכישוריו הקליגרפיים ושליטתו בשפות רבות ומינו אותו לכתיבת מכתבים בכתב יפה ומעוטרים בציורים לבני משפחותיהם.

עבודתו העיקרית בבירקנאו הייתה בזונדרקומנדו בתאי הגזים ובקרמטוריום III, וכך היה עד לזוועות שהתרחשו בתהליך ההשמדה. אולר הוא מהבודדים שנשארו בחיים מהזונדרקומנדו, שכן האס אס היו מוציאים אותם להורג מדי פעם לבל יתגלה סוד ההשמדה.

ב-18 בינואר 1945 החל את צעדת המוות מאושוויץ למטהאוזן. משם עבר למחנות מלק ואבנזה, שם שוחרר על ידי הצבא האמריקאי ב-6 במאי 1945 וחזר לאשתו ובנו.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 19451946 רשם אולר כ-70 רישומים המתארים את מה שראה וחווה בתאי הגזים ובקרמטוריום בבירקנאו. רוב הרישומים האלה נמצאים בבית לוחמי הגטאות ובחלקם הוא מופיע.

לרישומים יש ערך תיעודי ממעלה ראשונה, הואיל ותהליך ההשמדה לא תועד חזותית ואולר היה עד יחיד שיכל לתעד זאת ממקור ראשון.

הוא המשיך לצייר עד 1962. יצירותיו-רישומים, ציורים ופסלים הוצגו במוזיאונים רבים כמו המוזיאון היהודי של ניו יורק מוזיאון האנווליד והגראנד פאלה בפריז, מוזיאון ברקלי ועוד.

יצירותיו של אולר שימשו את ההגנה במשפט הדיבה של מכחיש השואה דייוויד אירווינג נגד דבורה ליפשטדט.

קטלוגים של תערוכות מציוריו בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד אולר, ממעמקים: עדות מצוירת ממחנה ההשמדה אושוויץ; אוצרת התערוכה ועורכת הקטלוג: בלה שומר-זייצ'יק; תרגום: מיכל ואדוארד לוין, ירושלים: יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה (מחלקת המוזיאונים), 1997.
  • דוד אולר, עדות: רישומי אושוויץ; אוצרת התערוכה: פנינה רוזנברג; תרגום ועריכה לשונית באנגלית: לינדה מילר, לוחמי הגיטאות: בית לוחמי הגיטאות, תשנ"ח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]