דוד אוקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוד וגרדה אוקס ליד אוהל קליטת חניכי עליית הנוער בכפר הנוער הדתי 1939

הרב ד"ר דוד אוֹקְס (Ochs;‏ 19041974) היה רבהּ האחרון של לייפציג ורבה של קהילת "חוג הנוער הדתי - איחוד שיבת ציון" בתל אביב. מנהלו הראשון של בית הספר התיכון צייטלין בתל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקס נולד בגרמניה. לאחר שהשלים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת וירצבורג למד בבית המדרש לרבנים בברלין. נישא לגרדה, בת למשפחת ראו (Rau).

בשנת 1932 עברו בני הזוג לקניגסברג שבמזרח גרמניה, שם קיבל הרב אוקס מינוי כרב קהילה. בשנת 1936 עברו מקניגסברג ללייפציג, לשם הוזמן בשל פרישתו של הרב המקומי ד"ר אפרים קרליבך. הרב אוקס היה רבה האחרון של לייפציג. אשתו שימשה כיו"ר תנועת הנוער ברית חלוצים דתיים בלייפציג.

בליל הבדולח סיכן הרב אוקס את חייו כאשר נכנס לבית הכנסת הבוער כדי להציל את ספרי התורה מתוך הלהבות. למחרת נעצר על ידי הגסטפו ונשלח לבוכנוואלד. אשתו הצליחה להביא לשחרורו תוך התחייבות כי יעזבו את גרמניה בתוך שבוע[1]. בני הזוג עברו ללונדון ובראשית 1939 עלו לארץ ישראל והתיישבו בכפר הנוער הדתי שבכפר חסידים[2].

בשנת 1946 עברו בני הזוג לתל אביב. הרב אוקס כיהן כרב קהילת "חוג הנוער הדתי" - איחוד שיבת ציון", היה בצוות ההקמה והמנהל הראשון של בית הספר צייטלין. רעייתו הייתה ממקימי עמותת "רעות – שרות נשים סוציאלי".

בשנת 1956 התמנה למפקח על בתי הספר התיכוניים במשרד החינוך. בשנת תשל"א (1971) הוענק לו פרס החינוך של עיריית תל אביב.

בשנת 2002 הוקדש בית הכנסת של "בית שלום" לזכרם של דוד וגרדה אוקס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרדכי אליאב, "הרב ד"ר דוד אוקס זצ"ל – קווים לדמותו", בתוך: ספר הזיכרון "מכתם לדוד", אוניברסיטת בר-אילן, תשל"ו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיים נחתומי, הגסטפו תיעד את פעילות "ברית החלוצים הדתיים" בגרמניה, בעיתון הצופה
  2. ^ מפעל שהיה חלק מעליית הנוער - תנועה ציונית שהוקמה בגרמניה במטרה להעלות צעירים יהודים לארץ ישראל ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית.