דוד בית אריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד בית אריה

דוד בית אריה (במקור: דוד אינטריליגטור; ז' באדר תרס"ג, 6 במרץ 1903י"ז בתמוז תשמ"ט, 20 ביולי 1989) היה פעיל ציוני, מיוזמי וממקימי "כפר הנוער הדתי" ותנועת הקיבוץ הדתי, ממייסדי ברית חלוצים דתיים בגרמניה ובאנגליה, ציר בקונגרסים ציונים, חבר הנהלת הסוכנות וראש מחלקת הנוער והחלוץ שלה בסקציה האמריקאית, בניו יורק. בין תפקידיו הרבים שימש כחבר הוועד המנהל של בית הספר החקלאי "מקוה ישראל".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית אריה נולד בשם דוד אינטריליגטור ב-1903 בקובנה שבליטא הרוסית (כיום ברפובליקה הליטאית השנייה), כבנם הרביעי מתוך תשעה של משפחת אינטריליגטור. למד ב"חדר", בגימנסיה הריאלית העברית, בישיבת סלובודקה, וב-1922 יצא ללימודי אגרונומיה באוניברסיטה של בון שבגרמניה וסיים את הפקולטה לחקלאות ב-1926. בזמן לימודיו עבר הכשרה חקלאית בחוות ההכשרה רודגס. היה בין מייסדי ברית חלוצים דתיים בגרמניה ובמשך כשנתיים ניהל את רודגס. בעת שהותו בגרמניה ארגן יחד עם ישעיהו ליבוביץ (לימים פרופ' ליבוביץ) תנועת צעירי מזרחי.[1]

ב-13 בנובמבר 1929 עלה לארץ ישראל עם הגרעין הראשון והיה ממקימי קבוצת רודגס ליד פתח תקווה.

הגה את רעיון הקמתו של "כפר הנוער הדתי" (שימש מנהל ההכשרה לנוער דתי בחוות רודגס ב-1928 וניהל את חוות ההכשרה בגרינגסהוף/Geringshof ב-1933).

בחנוכה 1935 נישא לרות לבית קלכהיים (גם היא מהגרעין הראשון), מירוסלב, שבגליציה, וביחד יצאו לשליחות לאירופה לארגון ההכשרות והכנתן לעלייה לארץ ישראל. ב-1936 עם שובם ארצה נולד בנם הבכור מיכה. אחריו נולדו הבנות – עפרה (1938) ואילה (1942).[2]

נמנה עם מקימי תנועת הקיבוץ הדתי. שימש כמזכ"ל התנועה, והיה פעיל במיוחד בהקמתם של הקיבוצים בעמק בית שאן ובגוש עציון, ובייסוד כפר הנוער הדתי, ליד כפר חסידים.

בנובמבר 1938, אחרי ליל הבדולח, יצא ל"שליחות הצלה" של נוער חלוצי שהועבר מגרמניה, אוסטריה ואיטליה לאנגליה והיה בין מייסדי ברית חלוצים דתיים באנגליה.

ב-1940 עבר עם הגרעין המרכזי של קיבוץ רודגס והיה ממקימי קבוצת יבנה - אם הקבוצות הדתיות.

לאחר מלחמת העולם השנייה, ב-1946, יצא למחנות העקורים בגרמניה. ב-1947, בתקופת שליחותו, הביא את שני בני אחותו ששרדו מהשואה לאחר רצח הוריהם ואימצם אל משפחתו.

בקונגרס הציוני העולמי ה-23 (הראשון לאחר הקמת המדינה) שהתכנס בירושלים ב-1951, נבחר להנהלת הסוכנות ולראש המחלקה לנוער והחלוץ בסקציה האמריקאית, בניו יורק.

ב-1952, עם היבחרו להנהלת הסוכנות היהודית, יצאה המשפחה לשליחות של שנתיים בארצות הברית. בשנים 19561968 עמד בראש המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית. מ-1969 עמד בראש הוועדה לעליית הנוער הדתי.

בית אריה היה חבר בוועד הפועל של הפועל המזרחי, בוועד הפועל הציוני, בוועד המנהל של בית הספר החלקאי "מקוה ישראל", בהנהלה של כפר הנוער "ימין אורד", ובקבוצת יבנה עד סוף ימיו.

בית אריה נפטר בי"ז בתמוז תשמ"ט (20 ביולי 1989) בקבוצת יבנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 'דוד בית אריה - אינטרליגטור', בתוך: אברהם תורי (עורך), תרומת יהודים מליטא לבנין הארץ ומדינת ישראל, תל אביב, אפריל 1988, עמ' 96.
  2. ^ "דף הנצחה לרות בית אריה ז"ל", באתר קבוצת יבנה.