דוד בן זכאי
| לידה | ~ד'תרכ"ב |
|---|---|
| מקום פעילות | בגדאד |
| השתייכות | ריש גלותא, נשיא יהדות בבל |
| תפקידים נוספים | פסיקת הלכה |
| תלמידיו | יום טוב הכהן בן יעקב |
| בני דורו | רבי אהרן הכהן בן מאיר ראש ישיבת גאון יעקב, רב סעדיה גאון |
  | |
רב דוד בן זכאי ריש גלותא (או דוד נשיאה[1]), היה מצאצאי בוסתנאי בן חנינאי לבית דוד, כיהן בבגדאד כראש הגולה בשנים ד'תר"ע-ד'ת"ש.
תולדותיו ומשפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רב דוד נולד בארץ קצר לאביו זכאי שהתייחס למשפחת ריש גלותא עד לזרובבל בן שאלתיאל, היה לרב דוד אח בשם יאשיהו (מצאצאיו נמנה דוד בן דניאל) ובן בשם יהודה.
המחלוקת עם רב סעדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רב דוד בן זכאי חלק על רב סעדיה בריב שהחל כשבאו שני אחים לדון בפני רב דוד בדיני ירושת אביהם, רב דוד רצה לשתף את רב סעדיה בפסיקת הדין אלא שרב סעדיה סבר אחרת מסברת רב דוד, ונמנע מלחתום - עם סרבתו שלח את הדיון לפני לרב כהן צדק גאון שאכן חתם על פסק הדין כסברת רב דוד.
רב דוד לא הסתפק ועדיין רצה שרב סעדיה יכניע לבקשתו ויחתום, ושלח אליו את בנו יהודה להזהיר את רב סעדיה להענות לבקשת אביו. הפעם ספג מכות מתלמידי רב סעדיה אז החליט רב דוד להוריד את רב סעדיה מגאונותו, וכן עשה ומנה במקומו את רב יוסף בן רב יעקב.
בסופו של דבר, רב סעדיה ברח ואולי אף הושב בכלא. לאחר שבע השנים הצליחו בני הדור לפשר את הרגשים מה שגרם להתפייסות רבת משמעות.[2]
המחלוקת עם חכמי פומבדיתא[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פטירת גאון פומבדיתא, רב יהודה בר מר שמואל בשנת 917, מינו חכמי הישיבה את רב מבשר. רב מבשר לא קיבל את מרותו של בן זכאי, אשר כתגובה לכך מינה את רב כהן צדק בן יוסף. המחלוקת נמשכה כחמש שנים, ולבסוף הושגה פשרה ששני החכמים יכהנו במקביל.
תלמידיו וצאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רב דוד סמך לרבנות את תלמידו יום טוב הכהן בן יעקב, בין צאצאיו נמנה רב חזקיה ריש גלותא שנהרג, וכן רב שר שלום גאון.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כך מכונה בכתבי רב שרירא גאון
- ^ אוצר הגדולים ערך רב דוד בן זכאי
