דוד בן חזקיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דוד בן חזקיה המכונה לעיתים דויד הנשיא היה פייטן ומשורר עברי פורה, ממשפחת ראשי הגולה, שחי בבבל בסוף תקופת הגאונים. אף שאביו, אחיו ובנו כיהנו כראשי גולה, הוא עצמו לא נשא בתפקיד.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד היה בנו של חזקיה בן דוד, שהיה ראש הגולה וראש ישיבת פומבדיתא. שני אחיו היו יוסף אורובד (חיבר הלכות שחיטה, סבו של רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני) ושאלתיאל בן חזקיה.

בד'תתי"ח (1058), אביו חזקיה נאסר על ידי הח'ליפה אל קאא'ם הראשון בעקבות הלשנה והוצא להורג. בעקבות מקרה זה נסגרה ישיבת פומבדיתא באופן סופי, ומשרת ראש הגולה הופסקה לכמה שנים. דוד הספיק להעביר את רכושו לספרד קודם המקרה הטראגי, ולאחריו ברח עם שני אחיו לביתו של יהוסף הנגיד בגרנדה שבספרד, שאביו, שמואל הנגיד, היה ידידו של אביהם. קיים גם שיר שכתב שמואל הנגיד לדוד עצמו.

השלושה שהו בביתו עד ד'תשכ"ו (1066) שאז התרחש הפוגרום והשמד בגרנדה, שבו נהרג יהוסף הנגיד, והשלושה ברחו מהעיר.

דוד ביקר בקהילות יהודיות במצרים, שם עבר להתגורר אחיו יוסף, וגם ביקר בארץ ישראל שם כתב קינות וסליחות לזכר חורבות ירושלים, חלקם מצויים באוסף האקדמיה ללשון העברית.

כעבור זמן שב לבבל אך לא ירש את משרת אביו. אחיו שאלתיאל החזיק תקופה קצרה, על פי מסמכים שנמצאו, בתואר ראש הגולה, ולאחריו כיהן בתפקיד בנו של דוד, חזקיה בן דוד השני.

מלבד הקינות שחיבר בירושלים נמצאו כארבעים נוספים מפיוטיו בגניזות של אוניברסיטת קיימברידג', פיוטיו בכתב יד ששון הנמצאים בספרייה הבריטית, קובצי שירה תימניים המיוחסים לו ועוד. בה'תשס"ט (2009) הוציאה טובה בארי ספר בשם "לדויד מזמור" בהוצאת מקיצי נרדמים המאגד רבים מפיוטיו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]