דוד בן יהודה החסיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד בן יהודה החסיד
כתב יד ספר אור זרוע
כתב יד ספר אור זרוע
מדינה ספרד, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ראשוני ספרד בעידן תור הזהב של יהדות ספרד
רבותיו יוסף בן שלום אשכנזי עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו מראות הצובאות, ספר הגבול, אור זרוע, פירוש לספר היצירה, מאמר על סודות האלפא ביתא, מעשה בראשית רבא וזוטא, מאמר על מעשה מרכבה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי דוד בן יהודה החסיד היה מראשוני המקובלים בימי הביניים, ומחבר ספרי קבלה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ידועים פרטים על תולדותיו, בעבר נטען שהוא נכד הרמב"ן, וזאת מתוך דבריו בפירושו לאלפא ביתא,[1] גרשם שלום הראה שבספרו אור זרוע לא מצוין ייחוס זה, והוא אף מייחס את עצמו לרבי יהודה החסיד אך מכיוון שייחס לרבי יהודה החסיד דברי קבלה ספרדים שיער שלום שהוא רבי יהודה החסיד אחר ולא רבי יהודה החסיד המפורסם. בדור שאחרי שלום הוכיחו שיחוס ספר זה לרבי דוד מפוקפק, ואף שורות אלו הן הוספת המגיה, ועל כן טענה זו אינה מוסמכת.[2]

רבי דוד הוא מן המחברים הראשונים אחרי התגלות ספר הזוהר ובכתביו מצויים תרגומים רבים של ספר הזוהר.

בכתביו מציין לספרים מספרות חסידי אשכנז וראשוני ספרד שראה, מה שמלמד שהסתובב במקומות אלו.

רבי דוד עמד בראש חוג מקובלים זאת נלמד מן העובדה שאת ספריו חיבר בשביל תלמידיו או חבריו.[3]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מראות הצובאות - פירוש על התורה על פי תורת הסוד נדפס עלי ידי דניאל מט The book of mirrors, שיקגו 1982.
  • ספר הגבול - הפירוש הראשון לאדרא רבא, נדפס על ידי עמוס גולדרייך, הספר נדפס גם על ידי ידי בן ציון כהן ניו יורק 2016.
  • אור זרוע פרוש על פי תורת הסוד לסדר התפילות, נדפס על ידי בן ציון כהן, בשלושה חלקים פירוש הגדה של פסח, פירוש על פרקי אבות, ופירוש המחזור ניו יורק תשס"ט.
  • מאמר על סודות האלפא ביתא - פירוש על פי תורת הסוד על צורת האותיות והתגים, אפרים קופפר הוכיח שמחבר הספר הוא רבי יום טוב ליפמן מילהויזן,[4] לעומתו אפרים גוטליב הצביע[5] על פירוש אחר של רבי דוד לסודות האלפא ביתא, פירוש זה נדפס על ידי אידל.
  • בעבר יוחס לו ספר לבנת הספיר אך גרשום שלום ואחרים הוכיחו שהוא לרבי יוסף אנג'לט[6]

כמו כן חיבר פירוש על מעשה מרכבה, פירוש לספר היצירה, וספר בשם מעשה בראשית רבא וזוטא - פירוש על פי תורת הסוד למעשה בראשית, אשר לא נדפסו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה אידל, "טעמי העופות הטמאים" לר' דוד בן יהודה החסיד ומשמעותם, עלי שפר (רמת גן, תש"ן), ע' 11–27.
  • משה אידל, תרגומו של ר' דוד בן יהודה החסיד לס' הזוהר ופירושיו לאלפא ביתא, עלי ספר, כרך ח-ט (תש"ם), ע' 60–73, 84-98.
  • משה אידל, דמות האדם שמעל הספירות - על תורת הצחצחות של רבי דוד בן יהודה החסיד וגלגוליה, דעת 4 תש"מ.
  • יהודה ליבס, ר' דוד בן יהודה החסיד, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל כרך ח, תשמ"ט, ע' 54–68.
  • עמוס גולדרייך, ספר הגבול לר' דוד בן יהודה החסיד (דרכי עיבוד של טכסט זוהרי דור אחרי הופעת הזוהר), עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, תשל"ב.
  • יהודה אוהד תורג'מן, ספר המרכבות לרבי דוד בן יהודה החסיד, הקבלה הנבואית חלק ב, הוצאת מכון חכמי ירושלים והמערב, ירושלים 2020.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לג: לד., בפירוש הישן
  2. ^ עודד ישראלי, הרמב"ן: ביוגרפיה אינטלקטואלית, הוצאת מאגנס ירושלים תשפ"א, עמ' 25 הע' 36
  3. ^ ראה, משה אידל, חומר קבלי מבית מדרשו של ר' דוד בן יהודה החסיד, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל כרך חוברת ב, הוצאת מאגנס, ירושלים תשמ"ג.
  4. ^ מובא אצל משה אידל, פרושיו של רבי דוד בן יהודה החסיד לאלפא-ביתא, עלי ספר, כרך י (תשמ"ב), ע' 25–35.
  5. ^ ראה אפרים גוטליב, מחקרים בספרות הקבלה, עורך ומהדיר י׳ הקר, תל אביב, תשל"ו ע' 249–250.
  6. ^ שלום במאמרו מציין לכמה חכמים, הדברים מופיעים אף בכתב ידו של ישעיהו תשבי בעותק של הספר הנמצא בספריית גרשום שלום