דוד ברגלסון
 | |
| דוד ברגלסון עם בנו לוי, תחילת שנות ה-20 | |
| לידה |
12 באוגוסט 1884 אוחרימוב, אוקראינה, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| הוצאה להורג |
12 באוגוסט 1952 (בגיל 68) מוסקבה, רוסיה, ברית המועצות |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ברית המועצות  |
  | |
דוד בֶּרְגֶלְסון (ביידיש: דוד בערגעלסאָן; ברוסית: Давид Бергельсон; 12 באוגוסט 1884 – 12 באוגוסט 1952) היה סופר ומחזאי יידיש יליד אוחרימוב, ליד אומן באוקראינה. במסגרת חיסולהּ של הצמרת הרוחנית היהודית בברית המועצות על ידי סטלין נמנה ברגלסון עם 13 הנאשמים בתהליך משפטי סגור ומבוים (בדומה להליך מקביל הידוע בשם "משפט הרופאים") שבו נאשמו בכירי הוועד היהודי האנטי-פשיסטי בלאומנות יהודית וריגול לטובת המערב. ב־12 באוגוסט 1952 הוצא להורג עם רבים מחבריו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוד ברגלסון גדל במשפחה חסידית, אך זכה לחינוך כללי אוניברסלי נוסף על השכלתו התורנית. הוא למד רפואת שיניים, אך לא עסק במקצוע זה[1].
ברגלסון החל לכתוב בעקבות ניסיון ההפיכה הכושל ב־1905, בתחילה בעברית ואחר כך ברוסית, אך זכה להכרה רק כשכתב ביידיש. בכתיבתו הושפע בעיקר מצ'כוב, והִרבה לכתוב על צעירים מיוסרים ועל חיי השטעטל. בקיץ 1909 התפרסם בהוצאת "פראגרעס" בוורשה ספרו הראשון: הסיפור 'ארום וואָקזאַל' ('ליד התחנה' או 'מסביב לבית הנתיבות'), שעורר סנסציה בעולם הספרות היהודית[2].
ב־1917 ייסד בקייב את "אוונגרד – הליגה לתרבות יידיש". הוא כתב בקביעות לשבועון האמריקני ביידיש "פארווערטס".
ב־1921 עקר ברגלסון לגרמניה, שם חי בברלין שנחשבה למרכז ספרות היידיש. בעקבות הפרעות ביהודי אוקראינה (1917-1920) הוא כתב את הסיפור 'שני רוצחים'. ב־1926 פרסם מאמר בשם "שלושה מרכזים", ובו טען כי ברית המועצות, ולא ארצות הברית או פולין, היא משכנה לבטח של התרבות היידית.
לאחר עליית היטלר לשלטון ב־1933 נמלט ברגלסון לרוסיה, שם כתב ביידיש לעיתונים קומוניסטיים. במהלך מלחמת העולם השנייה נטל חלק בוועד היהודי האנטי-פשיסטי, שניסה לסייע למאמצי המלחמה של ברית המועצות נגד גרמניה הנאצית. ב־1949 נעצר וב־1952 הוצא להורג בליל המשוררים הנרצחים. לאחר מות סטלין זכה לרהביליטציה, וכתביו פורסמו מחדש ברוסיה ב־1961.
בנו היחיד, לוי (לב) ברגלסון, היה פרופסור לביוכימיה במוסקבה ובאוניברסיטה העברית בירושלים.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחר כתבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1909 - אַרום וואָקזַאל ("ליד התחנה" או "מסביב לבית הנתיבות"), נובלה
- 1913 - נאָך אלעמען ("ככלות הכל") - נובלה
- 1920 - אָפגאנג
- 1925 - מידת הדין (מידאס האדין) - רומן
- 1926 - שלושה מרכזים" - מסה
- 1928 - שטורמטעגען (ימי סערה) -סיפורים קצרים
- 1932 - בַאם דנייעפער (על הדנייפר)
- בירעבידזשאַנער ערציילונג
- 1937 - פענעק - רומן אוטוביוגרפי
- 1947 - נַייע דערציילונגען (סיפורים חדשים)
מחזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרינץ ראובני (הנסיך ראובני)
- די ברויט-מיל:דער טויבער
יצירותיו שתורגמו לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לא אמות כי אחיה , מחזה, תורגם בידי אברהם שלונסקי, הוצג בהבימה, בשנת 1944. ההצגה זכתה להצלחה ועד סוף 1944 צפו בהצגה מעל 35,000 איש ברחבי ארץ ישראל[3], וגם עוררה פולמוס לאחר שהסופר גרשון שופמן הפריע באמצע הצגה של המחזה ודרש שלא להציג נאצים "יפים" על הבמה[4].
- דמדומים, מתוך כתביו, תרגם מיידיש אליהו מייטוס, ירושלים, 1946.
- כתבי דוד ברגלסון, תרגם ד"ב מלכין, ספרית פועלים, תל אביב, 1962.
- מסיפורי המהפכה, עברית - יעקב מלכין, מרחביה, 1948.
- הנסיך ראובני, מחזה בארבע מערכות, תרגם מיידיש והוסיף אחרית דבר ק"א ברתיני, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל - הוועד הפועל - המרכז לתרבות ולחינוך, 1946, (גרסה נוספת יצאה לאור על ידי ספריית הפועלים תל אביב, 1978).
- שני רוצחים (מיידיש: בלהה רובינשטיין), דחק, כרך יז', 2024.
מבחר מאמרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד ברגלסון, על אמנות הפרוזה ביידיש, סאוועטיש היימלאנד, 1 (1976). (ביידיש)
- דוד ברגלסון, על חיים ז'יטלובסקי, יידישע קולטור, 8 (1978). (ביידיש)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על דוד ברגלסון בקטלוג הספרייה הלאומית
- הטראגדיה של דוד ברגלסון, הצופה, 19 בפברואר 1952
- נחמי מייזל, דוד ברגלסון, למרחב, 21 באוקטובר 1955, נחמי מייזל, המשך
- נחמן מייזל, דוד ברגלסון: (75 שנה להולדתו; 50 שנה להופעת ספרו הראשון), על המשמר, 18 בספטמבר 1959, המשך
- אברהם גרינבוים, היספור של ברגלסון 'אן עדות' כמשל על היהדות הסובייטית, חוליות 3, אביב 1996
- בוריס קוטלרמן, דוד ברגלסון מסביב לאוטונומיה היהודית בבירוביג'אן, חוליות 9, 2005
- דרור בורשטיין, נוסעים ביחד מתוך בדידות מוחלטת, באתר הארץ, 26 ביוני 2007
- דוד בערגעלסאָן, פארווערטס, ינואר 2007 (ביידיש)
- רשימת מאמרים על דוד ברגלסון באתר רמב"י
- גנזים, אגודת הסופרים, "לשם מה ולמה עלינו לשבת ולהביט אל צלב הקרס הענקי? לא די שראינוהו שם?", בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 21.05.2017
- בצלאל שטראוס, הַמּוּסָךְ מוסף לספרות, תרגום עברי לסיפור "הוא צם 40 יום עבור 12 אלף דולר (תמונות ברלינאיות)" של דוד ברגלסון, מתוך מקבץ מיצירותיהם של סופרי היידיש בברית המועצות, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 17.08.2022
דוד ברגלסון (1884-1952), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ האנציקלופדיה העברית, כרך ט' עמוד 440
- ^ על כך ראו נחמן מייזל, דוד ברגלסון: (75 שנה להולדתו; 50 שנה להופעת ספרו הראשון), על המשמר, 18 בספטמבר 1959, המשך; ש. שפירא, "פגישות עם דוד ברגלסון: (זכרונות בן-עיר)", בצרון, שנה לב, ג (תשל"א), עמ' 213–214.
- ^ הצגת החמישים "לא אמות כי אחיה" בהבימה, דבר, 14 בדצמבר 1944
- ^ ראובן בן יוסף, אמן המופת של הסיפור הקצר, בתוך: נתיב, גיליון 77, 6/2000, עמ' 105-106