דוד בר חן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב
דוד בר חן
הרב דוד יוסף בר חן זצ"ל - rabbin david bar hen.jpg
לידה ו' בסיוון תרפ"ט
פטירה כ"ו באלול ה'תשע"א (בגיל 82)
ירושלים
מקום קבורה חלקת הרבנים החדשה, הר המנוחות דרום, ירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת פוניבז' עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות מרוקו - צרפת - ישראל
רבותיו הרב רפאל ברוך טולידאנו, הרב רפאל עבו, הרב גרשון ליבמן, הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב שאול אבן דנאן
תלמידיו הרב שלמה שלוש, הרב אברהם אלחדד, הרב סעדיה אריבי, הרב יורם אברג'ל, הרב אריה גמליאל, הרב צבי פדידה, הרב רפאל אלקריף, הרב שלמה פרשה
בת זוג הרבנית רות בר חן
אב רבי מאיר אוחנונא
אם חנה
צאצאים הרב מאיר, רפאל (רפי), אריאל, הרב ישי
ר"מ בישיבת "עץ חיים", טנג'יר - מרוקו
ראש בית המדרש לדיינים, רבאט - מרוקו
רב העיר שדרות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב דוד יוסף בר חן (תרפ"ט, 1929 - כ"ו באלול ה'תשע"א, 24 בספטמבר 2011) היה רב ישראלי ממוצא מרוקאי. רבה של שדרות במשך קרוב לארבעים שנים, ומרבני יהדות מרוקו בישראל.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחג השבועות תרפ"ט במרוקו למקובל רבי מאיר אוחנונא, שכיהן כרב מחוז ורזאזאת, ולחנה.

במספר הזדמנויות, טען[1], כי משפחתו מצאצאי המקובל רבי סולימאן אוחנה, מגורי האר"י.

אביו נפטר בשנת 1939 (ה'ת"ש) ואמו שלחה אותו ללמוד במקנס בישיבתו של הרב רפאל ברוך טולדנו.

בהמשך למד בישיבת "אוצר התורה" של הרב רפאל עבו, ואחר כך בישיבת "אור יוסף - נובהרדוק" בעיירה פובליין בצרפת, אצל רבי גרשון ליבמן. בשנים אלו עסק בהברחת ילדים שהיו אמורים לעלות במסגרת עליית הנוער לארץ ישראל, לישיבת נובהרדוק [2][3].

בשנת 1950 (ה'תשי"א) עלה לישראל לקריאת הרב יוסף שלמה כהנמן, שקיבל אותו ללימודים בישיבת פוניבז' שבראשותו.

פעילותו הרבנית במרוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1955 (ה'תשט"ז) חזר למרוקו, וכיהן כר"מ בישיבת "עץ חיים" בטנג'יר, לצידם של הרבנים זושא וולטנר ויששכר מאיר.
  • בשנת 1956 (ה'תשי"ז) נישא לרות, בת הרב דוד עובדיה, ראב"ד צפרו, מראקש ופאס, והממונה על החינוך היהודי במרוקו (בסוף ימיו כיהן כאב"ד לענייני ממונות בבית הדין של המועצה הדתית בירושלים, וכרב חבר לשכת הרבנות שם).
  • לאחר תקופה קצרה שעמד בראשות הכולל של חמיו בצפרו[4], עבר לרבאט וכיהן כראש בית המדרש לרבנים מיסודו של הרב שאול אבן דנאן, רבה הראשי של מרוקו.

הרב בר חן היה עוזרו ותלמידו הקרוב של הרב אבן דנאן.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1964 (ה'תשכ"ה) התמנה לרב שכונה ג' ולרב מחלקת הכשרות והנישואין באשדוד.
  • בשנת 1972 (תשל"ג) התמנה לכהן כרבה הראשי של העיר שדרות.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנותיו האחרונות התדרדר מצבו הבריאותי, אך הוא המשיך למלא את תפקידיו הרבניים, בסיוע בנו הרב ישי בר חן שכיהן כרב האזורי בגוש קטיף.

ציון קבורתו. חלקת הרבנים החדשה, הר המנוחות דרום, ירושלים

הרב בר חן נפטר במוצאי שבת כ"ו באלול ה'תשע"א, ונטמן למחרת בחלקת הרבנים החדשה שבהר המנוחות בירושלים.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב בר חן השאיר אחריו כתבי יד בהלכה ובאגדה, שלא נדפסו.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת ה'תשע"ב הקים נכדו (חתן בנו רפאל) הרב איציק סנדרוי את ישיבת "חיילי בית דוד" על שמו, ביישוב "מצפה יצהר"[5].
  • בשנת ה'תשע"ו הוציא נכדו הרב אליהו בר חן - את הספר "חסדי דוד" על הש"ס[6][7], בהוצאת "מכון חסדי דוד"[8]. בו כתב מבוא נרחב על תולדותיו, וכן הביא מחידושי תורתו.
  • בשנת ה'תשע"ח פתח בנו הרב ישי בר חן את בית המדרש "תורת דוד"[9] על שמו, ביישוב ניצן.
  • עיריית שדרות הנציחה את שמו של הרב בקריאת רחוב על שמו בשכונת בן-גוריון[10]. ובקריאת מקווה טהרה על שמו בשכונת נאות אביב (ניר עם)[11].
  • שם בית הכנסת "זיכרון יצחק" בו התפלל שונה ל"משכן דוד" על שמו.

בני משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גיסו הרב מאיר אלבאז - ראש מוסדות "שבות יהודה" בירושלים.
  • גיסו הרב פנחס עובדיה - ראש מוסדות "ישמח לב תורת משה" בירושלים.
  • בנו הרב מאיר שמעון חיים - רבה של ברצלונה.
  • בנו הרב ישי - כיהן כרב האזורי בגוש קטיף.
  • נכדו הרב אליהו בר חן - מו"צ בבית ההוראה "יביע אומר" וראש בית המדרש "תורת דוד".

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוד בר חן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]